בוטל האישום נגד לימור לבנת על "פגע וברח": הגנה מן הצדק

שופטת בית המשפט לתעבורה בבת-ים, שני שטרן, מחקה את האישום ב"פגע וברח" נגד השרה לשעבר לימור לבנת. שטרן קיבלה את טענתה של לבנת להגנה מן הצדק, שכן המשטרה כלל לא חקרה אותה בחשד לעבירה זו.

לבנת הייתה שרת התקשורת, שרת החינוך ושרת התרבות והספורט מאז שנות ה-90 ועד לעשור שעבר, וחברת כנסת בשנים 2015-1992. כיום היא יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה ויו"ר דירקטוריון מוז"א (מוזיאון ארץ ישראל) השוכן ברמת אביב - סמוך למקום בו אירעה התאונה בעקבותיה הוגש כתב האישום נגדה.

העונש עלול להיות שבע שנות מאסר

על פי כתב האישום, ביולי 2023 פגעה לבנת בנגרר, נסעה אחרונית ופגעה ברכב אחר; נהגת המכונית ספגה שבר שהצריך ניתוח. המשטרה האשימה את לבנת בגרימת תאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש, ובכך שנטשה את המקום בלא להושיט עזרה לנהגת, נסעה במהירות, התנגשה ברכב נוסף וגרמה לתאונת שרשרת. העונש על הפקרה לאחר תאונה בנסיבות אלה עלול להגיע לשבע שנות מאסר.

שטרן אומרת, כי אין מחלוקת על כך שלבנת לא נחקרה בידי המשטרה בחשד ל"פגע וברח", וממילא לא יכלה להיוועץ בעורך דין בנושא זה. בבית המשפט טענה המשטרה, כי לבנת נשאלה מדוע המשיכה בנסיעה וקיבלה זכות היוועצות כללית. שטרן דוחה עמדה זו ואומרת, יש חובה לפרט בפני החשוד את העבירות המיוחסות לו לפני מתן זכות ההיוועצות.

על פי הפסיקה, ממשיכה שטרן, קיימת חובה לקבל את תגובת החשוד לחשדות, גם אם לא היה הכרח לבצע חקירה. במקרה זה, היה הכרח לחקור את לבנת, שכן "פגע וברח" היא עבירה המצריכה יסוד נפשי, גם אם הוא מזערי או בדרך של "עצימת עיניים". עיון מדוקדק בשאלות שהוצגו ללבנת מלמד, כי החוקר לא סבר שיש לייחס לה עבירה זו, וכתב האישום אינו מגלה מהו הבסיס העובדתי עליו היא ניצבת. "נדמה שעבירות אלו הגיחו לאוויר העולם עת התגבש כתב האישום כ-20 חודשים לאחר התאונה", אומרת שטרן.

שטרן מוסיפה: "אי חקירת הנאשמת שלל ממנה את היכולת למסור ולגבש גרסה בנוגע לעבירות אלו. במידה והנאשמת היתה נחקרת בעבירות אלו, יכול והייתה מוסרת גרסה השוללת את היסוד הנפשי של 'עצימת עיניים' או, לחילופין, מוסרת גרסה עובדתית בנוגע להתנהגות רכבה. אי חקירתה מנע ממנה למסור גרסה שתרכך או תמנע ייחוס עבירות אלו. יתרה מזאת, אי חקירתה מנע מהמאשימה לחקור כנדרש טענות בנוגע לעבירות אלו". בנוסף לכך, שמה הטוב נפגע בהיותה אשת ציבור.

התנהלות המשטרה "מכווצת את הבטן"

"הפגם ביכולתה של הנאשמת להתגונן כנגד העבירות שיוחסו לה הינו חריף ופוגע בתחושת הצדק וההגינות המשפטית", קובעת שטרן. "כיצד יכולה הנאשמת להתגונן כנגד עבירות שגילתה לראשונה על קיומן כ-20 חודשים לאחר האירוע ולאחר שנחקרה במשטרה? גם המאשימה, לא תוכל לחקור טענות שתעלה הנאשמת, ככל ויישמעו הראיות בתיק זה.

"... העבירות עליהן לא נחקרה הנאשמת הינן בעלות השפעה על אופיה של הנאשמת ומטילות דופי בהתנהלותה. סביר, שלו היה מוגש כנגדה כתב אישום המייחס לה עבירות של נהיגה בקלות ראש שתוצאותיה חבלה ונזק, לא היה נפגע שמה הטוב. המאשימה לא נתנה כל הסבר מדוע לא נחקרה הנאשמת בעבירות אלו ומדוע לא בוצעה השלמה חקירה בעניין זה.

"... התנהלות המאשימה בתיק זה אל מול תוצאות הגשת כתב האישום כפי שהוא מכווצת את הבטן וגורמת לפגיעה חמורה בזכותה הבסיסית של הנאשמת לגבש גרסה ולהתגונן כנגד המיוחס לה. לא מצאתי הכיצד יוכלו הנאשמת והמאשימה להתמודד עם טענות הנאשמת לעניין עבירות אלו בשלב שמיעת הראיות". לכן, אין אמצעי מתון יותר מלבד ביטולם של אישומים אלה, מסיימת שטרן. 

• שיטת הניקוד בתעבורה משתנה: עבירות חמורות יעלו ל-10 נקודות