"מ-26% ל-11%; עובדי ההייטק קונים פחות דירות בתל אביב וזה מאוד משפיע"
מחירי הדירות מחירי הדיור בכיוון צפונה או דרומה? מחלוקת הפוסקים. האנליסטים והכלכלנים נדרשים לאחרונה יותר ויותר כדי לנתח לאן פני שוק הדיור מועדות. בסופו של דבר הנדל"ן נוגע במרבית הענפים בארץ, והוא גם מרכיב משמעותי, עדיין בבורסה כך שלביצועים בטווח הארוך יש השפעה גם על הבורסה. בלידר הפתיעו אותנו בתחילת השבוע בסקירה השבועית כשנקבו ב-% - "מחירי הדירות יעלו ב-3% ב-12 החודשים הקרובים", גם שבי שמר, סמנכ"לית במזרחי טפחות הסכימה עם ההערכה הזאת "מחירי הדירות יחזרו לעלות" היא אמרה בכנס יועצי משכנתאות שנערך במזרחי, כאן יש לציין שמזרחי הינו הבנק עם תיק האשראי לדיור הגדול ביותר ומשכך החשיפה שלו לתמורות בענף גבוהה. אבל בכנס נוסף שנערך באילת עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ אופיר מורד, מנהל החטיבה העסקית בבנק מזרחי טפחות, מתאר תמונת מצב מורכבת בהרבה מורד אומר כי "הקיצוצים בהייטק משפיעים ישירות על ענף הנדל"ן", והציג נתונים שממחישים את הירידה בחלקם של עובדי ההייטק בשוק הדירות בתל אביב.
"היקף הרכישות של מועסקים בהייטק מכלל עסקאות יד שנייה בתל אביב ירד ל-11% בלבד באפריל 2026, לעומת שיעור של 26% אשתקד". הוא הוסיף כי מדובר בקבוצה שהשפעתה על שוק הדיור באזורי הביקוש גבוהה משמעותית ממשקלה היחסי בשוק העבודה. "החשיבות של עובדי ההייטק בשוק הדיור המקומי במחוז תל אביב והמרכז היא עצומה, וחלקם ברכישות גבוה משמעותית מחלקם היחסי בשוק העבודה", אמר.
מורד קשר בין הירידה בפעילות ההייטק לבין תנאי המאקרו של המשק הישראלי בשנים האחרונות, ובמיוחד להתחזקות השקל. לדבריו, "הייסוף המהיר של השקל, שהתחזק בכ-25% מול הדולר לעומת ערב המלחמה, שחק את כוח הקנייה של משקיעי חוץ ופגע קשות בתחרותיות של חברות הטכנולוגיה המקומיות, מה שהוביל לגל קיצוצים ופיטורים בחברות מובילות".
ההשפעה הזו, לפי מורד, אינה נשארת רק בתוך חברות הטכנולוגיה. כאשר עובדים בענף ההייטק מצמצמים רכישות, וכאשר משקיעי חוץ מאבדים חלק מכוח הקנייה שלהם בעקבות התחזקות השקל, השפעת הדברים מגיעה גם אל שוק הדירות, בעיקר באזורים שבהם ההייטק היה בשנים האחרונות מנוע ביקושים מרכזי. בהקשר הזה ציין מורד כי "31% ממלאי הדירות הלא מכורות הן במחוז תל אביב והמרכז".
בהמשך סקירתו התייחס מורד גם להתפתחות ההשקעה בענף הבינוי בשנים האחרונות. לדבריו, "כשמסתכלים על התפתחות ההשקעה בענף הבינוי לאורך השנים האחרונות, רואים תמונה של צמיחה מרשימה ועקבית. בין השנים 2020 ל-2025 רשמו ההשקעות בענף עלייה שנתית ממוצעת בשיעור של 8.1%, כאשר הן זינקו מרמה של 170 מיליארד שקל בשנת 2020 לשיא של 251 מיליארד שקל בשנת 2025". עם זאת, הוא ציין כי ברבעון הראשון של 2026 ההשקעות עומדות על קצב שנתי של 198 מיליארד שקל, "בצל מבצע שאגת הארי".
לצד הירידה בקצב ההשקעות, מורד הזהיר מפני המשך העלייה בעלויות הבנייה ומההשפעה שלה על רווחיות הקבלנים. "עליית מחירי הבנייה לאורך שנות המלחמה מהווה סיכון ממשי לרווחיות הקבלנים", אמר. לדבריו, מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-12 החודשים שהסתיימו במאי 2026 בשיעור של 3.5%, קצב גבוה מזה של מדד המחירים לצרכן הכללי.
מורד הדגיש כי עיקר הלחץ בעלויות מגיע משוק העבודה בענף. "כשצוללים לנתונים, ברור לחלוטין שעיקר עליית המדד מוסבר על ידי התייקרות דרמטית בשכר העבודה בענף, שרשם עלייה של 5.3% בשנה האחרונה עקב הגבלות הכנסת עובדים פלסטינאים והפיכת כוח האדם לצוואר בקבוק", אמר. המשמעות היא שהקבלנים מתמודדים לא רק עם ירידה בביקושים בחלק מהאזורים, אלא גם עם סביבת עלויות שממשיכה ללחוץ על המרווחים.
ועדיין, לא הכל שחור
למרות הנתונים המאתגרים, מורד הציג גם נקודות שעשויות לתמוך בענף בהמשך. לדבריו, "אנו נמצאים בנקודת מפנה תומכת. הסכמי הפסקת האש מובילים לירידה באי-הוודאות העסקית וריבית בנק ישראל שעומדת כעת על 3.75% וחזויה להמשיך לרדת, כבר מתורגמת לעלייה בהיקף הבקשות למשכנתאות חדשות".
מורד התייחס גם למחירי הקרקעות, שלדבריו עברו התאמה משמעותית מאז השיא של השנים האחרונות. "מעבר לכך, נרשמה התמתנות משמעותית של כ-25% במחירי הקרקעות מאז שנת 2022, מה שצפוי לתמוך ביציבות המחירים ולעודד ביקושים חדשים", אמר. לדבריו, לצד הירידה באי-הוודאות והריבית, גם הגורמים הדמוגרפיים ממשיכים לתמוך בשוק: "הגידול העקבי במספר משקי הבית בישראל, לצד נתוני תעסוקה חזקים, מוכיחים כי היסודות הכלכליים של השוק הישראלי איתנים וכי ענף הנדל"ן ייצא מהתקופה הזו מחוזק".
- מחירי הדירות יעלו או ירדו? "היצע הדירות ממשיך לגדול, אך הירידה בריבית עשויה לתמוך בביקוש"
- 84 אלף דירות חדשות ללא קונים: הקבלנים מבקשים הטבות מס במקום להוריד מחירים
