נגיד בנק ישראל פרופ אמיר ירון
צילום: ליאת מנדל

האם האוצר ובנק ישראל מקבלים החלטות על בסיס נתונים מעוותים?

רכיב אחד ביצוא הסחורות, שגדל מ-24.6 מיליארד שקל ב-2022 ל-55 מיליארד שקל ב-2025, אחראי לחלק ניכר מהצמיחה הרשמית. בלעדיו, התוצר ב-2025 היה צומח ב-1.6% במקום 2.9%. אז מה הצמיחה האמיתית ולמה יש לזה השפעה על הריבית ועל החלטות הנגיד בקשר להורדת הריבית?

מירב ארד |

בנק ישראל מחזיק בשליטה על הריבית. הריבית משפיעה על כמה נתונים כלכליים ובכמה אופנים - היא משפיעה על הצריכה כי ככל שהריבית גבוהה כך הציבור קונה פחות - אם הוא צריך מימון כדי לקנות, אז ברור שזה עולה לו יותר והוא יצמצם קניות. אם הוא משתמש בהון אז הוא יעדיף בריבית גבוהה לחסוך ופחות לצרוך. 

הצריכה וליתר דיוק הביקושים למוצרים-שירותים משפיעים על האינפלציה. ככל שביקושים גדלים כך האינפלציה עולה.  כשבנק ישראל בודק האם להוריד ריבית הוא בודק את הצריכה, הוא בודק את האינפלציה והכיוון שלה כי להוריד ריבית זה לשחרר את הרסן ליצור ביקושים ולהעלות אינפלציה שמבחינתו ובצדק - היא מס על הציבור. הוא גם בודק את שוק העבודה כי שוק עבודה חזק מלמד על צרכנים חזקים והוא בודק גם את הצמיחה במשק שהיא הבסיס לחוזק הכלכלי ולביקושים של הצרכנים ושל הפירמות. כאשר הצמיחה נמוכה, צריך לעודד את המשק דרך הורדת ריבית. הורדת ריבית כאמור מגדילה את הצריכה והיא מגדילה גם את ההשקעות. 

יש כמובן גורמים נוספים שמשפיעים על ההחלטה, אבל אם נתרכז בנתונים האלו שמהווים את המשקל המרכזי בהחלטה, ונספר לכם שבבנק ישראל מתייחסים לנתוני צמיחה מעוותים ויכול להיות שבמדידה יותר מדויקת, הריבית היתה נמוכה יותר, הייתם כנראה מופתעים.  אבל כן - צריך לזכור שכלכלה זה לא מדע מדויק והמדידה למרות הקדמה הטכנולוגית, מפגרת מאחור (הלמ"ס עד היום לא מודד כמו שצריך את מחירי הדירות וגם מדווח באיחור גדול) ושגם המשקולות שבקבלת ההחלטה רחוקות מלהיות ענין של שחור ולבן. 

שיעור הצמיחה של המשק כולל את הפעילות שחברות או סניפים מקומיים של חברות גלובליות מייצרים בעולם. אנבידיה משתמשת בטכנולוגיה ישראלית ומייצרת בארה"ב מוצרים - ההכנסות האלו מיוחסות לסניף המקומי ומתגלגלות לתוצר. מיקרוסופט מוכרת פתרונות סייבר שהטכנולוגיה שלהם ישראלית - הסניף המקומי מקבל את ההכנסות והמדינה מציגה את זה בנתוני התוצר.

זו לא אותה הצמיחה כמו הכנסות של מפעל או ההכנסות של חברת תוכנה ישראלית שמוכרת מהארץ החוצה, אבל האם יש הבדל? שאלה קשה. מצד אחד, יש על ההכנסות בחו"ל של סניפים מקומיים, מסים. אבל מצד שני אין מפעלים, אין עובדים. 

האוצר מודד לפי שיטה מקובלת וידועה, אבל האם הצמיחה שנובעת מכך שאנבידה, חברות שבבים, מיקרוסופט, חברות ביטחוניות, טבע ואחרות הגדילו מאוד את ההכנסות שלהן מלמדת על צמיחה אמיתית?  בפועל מסתבר שזה מה שהרים את הצמיחה ב-2025. היינו ב-2.9%, אם מנטרלים את הצמיחה שנובעת מפעילות בחו"ל של סניפים ישראלים, מקבלים צמיחה של 1.6% בלבד.  


מה הצמיחה האמיתית? 

צריך להבהיר - זו אינה טעות חשבונאית. זה חלק מכללי המדידה של כלכלה גלובלית. כאשר הקניין הרוחני, הניהול, הפיתוח או החברה הרשומה נמצאים בישראל, גם הכנסות ממוצרים שיוצרו בטייוואן, גרמניה, ארה"ב או מדינה אחרת יכולות להיכנס לנתוני היצוא והתוצר. הכסף הזה יכול להיות ממוסה בישראל, לשלם שכר גבוה בישראל ולהזרים הכנסות לקופת המדינה. ובכל זאת, הוא שונה מאוד ממפעל שנפתח בקריית גת, מקו ייצור שמעסיק מאות עובדים בצפון או ממפעל תעשייתי שמזמין שירותים מספקים מקומיים.

כאן נמצאת הבעיה. נתון התמ"ג אמור לתת למקבלי ההחלטות מדד רחב לפעילות הכלכלית. אבל כאשר חלק גדל ממנו מגיע מפעילות שמתרחשת פיזית מחוץ לישראל, הוא עלול להציג עוצמה שאינה מורגשת בשוק העבודה, בתעשייה המקומית, במסחר או בכיס של משקי הבית.

הדוגמה הבולטת היא כמובן אנבידיה דרך הפעילות והטכנולוגיה שנרכשה ממלאנוקס. הפיתוח, ההון האנושי והקניין הרוחני קשורים בישראל, אך חלק משמעותי מהייצור מתבצע בחו"ל. כאשר הביקוש העולמי לשבבי AI ולרכיבי תקשורת למרכזי דאטה מזנק, ישראל נהנית מרישום הכנסות וממסים, אבל הזינוק הזה אינו בהכרח מתורגם למפעלים חדשים בארץ או לגידול רחב בתעסוקה. הוא כן מחזק את קבוצת העובדים האיכותית סביב מרכזי הפיתוח, אבל הוא אינו משקף את מצב רוב המשק.

מיקרוסופט, גוגל, אמזון, מטא ואחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח גדולים. הן מעסיקות עובדים איכותיים, משלמות שכר גבוה, יוצרות ידע ומכניסות מסים. אבל כאשר חברה גלובלית מפתחת בישראל רכיב מסוים, משלבת אותו במוצר עולמי ומוכרת אותו מחוץ לישראל, הקשר בין ההכנסה לבין הפעילות המקומית יכול להיות חלקי. יש תרומה אמיתית למשק, אבל היא מרוכזת, צרה ותלויה בהחלטות של הנהלה שיושבת מחוץ לישראל.

אם האוצר מסתכל על הצמיחה הכוללת ורואה משק חזק יחסית, הוא עלול להסיק שיש פחות צורך בתמיכה, פחות צורך בהשקעות תשתית, פחות צורך בעידוד תעשייה מקומית או פחות צורך בהקלות נקודתיות. אבל אם מנכים את הפעילות שמגיעה מחו"ל, מתקבלת צמיחה נמוכה בהרבה. זו כבר כלכלה אחרת. חלשה יותר, רחבה יותר, קרובה יותר למציאות של עסקים ומשקי בית.

כך גם כפי שתואר בפתיח - ההתייחסות של בנק ישראל. אם בנק ישראל היה מתייחס לצמיחה המנוכה פעילות של סניפים בחו"ל, הוא היה רואה משק חלק יותר ואולי מעודד אותו דרך הורדת ריבית.

אז מה עושים? כנראה שכלום. הנתון הוא הנתון. בבנק ובאוצר צריכים לקבל החלטות גם לפי ההרכב הפנימי ולהבין אם הצמיחה היא צמיחה משקית או שנובעת מכמה גורמים שלא מלמדים באמת על מצב המשק. בסוף, הרוב הגדול של הציבור לא נהנה מכך שאנבידיה, מיקרוסופט ואחרות מיצורות בעולם לפי טכנולוגיה ישראלית ומוכרות למדינות אחרות. 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה