הבת לא התפנתה מהדירה, אבא קיבל את החשבון

בית המשפט לתביעות קטנות במעלה אדומים הכריע באחרונה במקרה של מאבק סביב דירה שכורה. אבל הפעם המאבק של בעלת הדירה לא היה עם השוכרת עצמה, אלא עם אביה, שערב עבורה. אבלין לקן השכירה דירה ברחוב צמח השדה במעלה אדומים לאורנית כהן, מאוגוסט 2022. ביוני 2023 נחתם חוזה שכירות מעודכן, שתוקפו היה אמור להסתיים באוגוסט 2024. בספטמבר אותה שנה חתם האב, יהודה כהן, על כתב ערבות אישית לחיוביה של הבת. אלא שהדברים לא הסתיימו כמתוכנן: אורנית לא עזבה בזמן, ובעלת הדירה נאלצה להגיש נגדה תביעת פינוי. רק לאחר פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, התפנתה אורנית מהדירה בפועל - ב-24 ביולי 2025, כלומר כמעט שנה לאחר המועד שנקבע בחוזה.

לאחר היציאה הסופית הגיעה גם החשבונית: לקן תבעה את האב על נזקים שונים שלטענתה השוכרת הותירה בדירה, על פיצוי מוסכם בגין האיחור בפינוי, ועל חובות ארנונה וחשמל. השופט אמיר דהאן, סגן הנשיא, עבר על הנראיות באופן מפורט וקיבל את ההחלטה.

לקן דרשה 6,300 שקל עבור דלת ממ"ד שנפרצה, וטענה שתיקון לא מקצועי שבוצע קודם לכן הוא הסיבה האמיתית לתקלה. אבל אורנית סיפרה גרסה אחרת: היא נתקעה בממ"ד בזמן מבצע עם כלביא ונאלצה לשלם למי שריתך את הדלת כדי להיחלץ. השופט קיבל את הגרסה הזו, וקבע כי "דלת ממ"ד מעצם טיבה אמורה להיות חסונה ועמידה בטריקות", ולכן אין מקום לחייב על נזק שנגרם בעת אירוע של מלחמה. גם תביעה נוספת על חלון הממ"ד נדחתה - מי שניסה לתקן אותו העיד בעצמו שזה היה בלתי אפשרי.

דלתות פנים ודרישת הצבע - כן מגיע

לעומת זאת, בעניין שלוש דלתות הפנים שניזוקו, השופט עמד לצד לקן. יהודה הציע לתקן רק שתיים מהדלתות ב-2,000 שקל, אך לקן סירבה משום שהדלתות החדשות יהיו בצבע שונה מאלה הקיימות. בית המשפט קבע שהסירוב היה לגיטימי וחייב את יהודה במלוא הסכום - 4,800 שקל שדרשה לקן עבור החלפת הדלתות.

לגבי הצביעה הרשלנית בדירה, כולל צבע שנשפך על שקעי חשמל, נפסקו לאבלין 900 שקל בלבד - הרבה מתחת ל-3,800 שהיא דרשה. לגבי הניקיון, התמונות שהציגה הראו בעיקר נזק ברצפת המרפסת ובדלי סיגריות על אדן החלון, ולכן הפיצוי שנפסק היה 250 שקל בלבד מתוך 800 שדרשה. גם התביעה לפיצוי עבור נזק "מכוון" לשיש במטבח נדחתה ברובה. השופט קבע שמדובר בחורים קטנים שלא מנעו שימוש סביר, ופסק 500 שקל בלבד עבור הנזקים הקטנים שהוכחו. תביעה עבור מגירת ארון אמבטיה נדחתה כליל, אחרי שהתברר שהיא תוקנה כבר.

הסעיף הכבד ביותר בפסק הדין נגע לאיחור בפינוי. החוזה קבע פיצוי מוסכם של 350 שקל ליום איחור, ולקן דרשה אותו עבור 150 יום. השופט קבע כי הסכום נחשב "כפל שכ"ד - שהוא פיצוי סביר ונהוג בגין נזקי עיכוב בפינוי", ולכן יש לכבד את החוזה. אבל הוא גם לא התעלם מהנסיבות: חלק מתקופת העיכוב חפפה לימי מלחמה, ולכן הוא הפחית 60 יום מהחישוב. בסיכומו של דבר נפסקו 31.5 אלף שקל, ומהם קוזזו 16 אלף שקל ששולמו ללקן מצ'ק הביטחון, כך שנותרו 15.5 אלף שקל נטו.

חשבונות הארנונה - שני הצדדים "ספגו"

לגבי חובות הארנונה והחשמל, כאן לא זכה אף צד. השופט גילה שלקו דיווחה לעירייה על הנכס כ"נכס אחוד" (נכס שמדווח לעירייה כיחידה אחת, לצורך ארנונה - גם אם בפועל הוא מורכב מכמה יחידות נפרדות) כדי לקבל הנחה שלא היתה זכאית לה, ויהודה ידע על ההסדר. לכן נקבע שכל צד ישלם על מעשיו, ולא נפסקו פיצויים ולא קיזוז בנושא.

בשורה התחתונה, יהודה כהן יחויב לשלם לאבלין לקן 21,950 שקל: 4,800 על הדלתות, 900 על הצביעה, 250 על הניקיון, 500 על נזקים אחרים ו-15.5 אלף שקל עבור האיחור בפינוי. שאר התביעות נדחו. בית המשפט אף החליט לא לפסוק הוצאות משפט וריבית והצמדה מהיום בו פונתה הדירה, "נוכח התנהלות התובעת" בהליך, אלא רק מספטמבר 2026.