"השוק" חוזה מצויין את הבאות: אז מה אומר כעת?

מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית-תאגידים בבנק מזרחי טפחות, מתייחס לאינפלציה ולהשפעה על שוק האג"ח
מוטי זייד | (14)

בצל האסון ביפן, האם רכבת האינפלציה שוב תעזוב את התחנה דקה אחרי שהציבור קפץ עליה? שוק ההון עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות, רבים דברו בגנותו, אך דבר אחד לא ניתן לקחת ממנו: לאורך זמן, השוק צופה היטב התפתחויות כלכליות.

אך מי מחולל את הציפיות הללו? מדובר בפעילי השוק השונים, כולל המקצוענים, הגופים המוסדיים ואחרונים חביבים - הציבור הרחב. הניסיון מוכיח שוב ושוב שהציבור הרחב עוקב אחר התנהגות המומחים ואנשי המקצוע ובדרך כלל עולה על הרכבת רק ברגע האחרון (אם היא בכלל נשארה בתחנה).

למרבה הצער, בדרך כלל הציבור מאחר לזהות תפניות בשוקי ההון ולכן לא מצליח להצטרף ולרדת מהרכבת בתחנות הנכונות. בימים אלו הזדמנה דוגמא טובה לכך, האינפלציה במשק מרימה ראש. שוק איגרות החוב זיהה זאת בעוד מועד: ברבע האחרון של שנת 2010 עמד קצב האינפלציה השנתי על 2.5% והיה בתוך יעד האינפלציה.

על מנת לדעת מה חשב אז שוק ההון, השוויתי את תשואת הפדיון על איגרת חוב שאינה צמודה למדד לתשואת הפדיון על איגרת חוב הצמודה למדד ונפדית בתוך שנה. מצאתי שהשוק צפה אינפלציה גבוהה הרבה יותר של3%-3.5% - גבוה אף מיעד האינפלציה. כיום עומד קצב האינפלציה על 3.6% ולכן שוק ההון זיהה מבעוד מועד את הקפיצה המתרגשת.והנה, רק עכשיו מזהה זאת ציבור המשקיעים ורץ בהמוניו להצמיד את כספו למדד; זאת כי הוא חושש שהאינפלציה תמשיך לעלות.

עד כמה הם חושש? איגרת חוב צמודת מדד מסוג גליל 5480 שתיפדה בסוף אוגוסט, נסחרה לאחרונה בתשואת פדיון שלילית חסרת תקדים של 2.5% כלומר, מי שקונה היום את הנייר הזה מוכן לשלם פרמיה גבוהה מאוד רק על מנת להיצמד למדד.

האם גם הפעם הציבור איחר את הרכבת?

כשאני בוחן את הסיבות העיקריות לעלייה הנוכחית בקצב האינפלציה, מסתבר שאחראים לה שני גורמים עיקריים: סעיף הדיור (שהוא רבע מהמדד) והזינוק במחירי המזון והדלקים בעולם. שני הגורמים האלה הם חיצונים למשק ויכולים להתהפך עד מהרה, כפי שאכן קרה בעבר. רעידת האדמה ביפן עלולה לגרום לכך שהביקוש לנפט גולמי במדינה, שהיא הצרכנית השלישית בגודלה בעולם, יקטן משמעותית, עקב סגירת בתי זיקוק. הדבר יכול להביא לירידה מהירה בקצב האינפלציה העולמי. כמו כן, די שמזג האוויר ישתפר ו/או שהמתיחות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון תתפוגג, כדי שהמזון והדלקים ישנו כיוון.

לגבי הדיור, רק לאחרונה ראינו לפי נתוני משרד האוצר שהיקף עסקאות הנדל"ן נמצא בירידה חדה וגם המחירים החלו לרדת. בדרך כלל סבורים ההפך, כי נתוני הלמ"ס מראים דווקא על עלייה, אך מה אם יתחוור שהאוצר "צודק"?

בנק ישראל החליט להיות זהיר ולכן החל לצמצם את המדיניות המוניטארית במהירות רבה יתר. אם יתברר שמחירי הדיור, הסחורות והאנרגיה נבלמים והריבית עלתה בינתיים, ציפיות האינפלציה ירדו במהירות והציבור יפסיד פעם נוספת: יתברר לו שהוא קנה אג"ח (קצרות) צמודות מדד ביוקר רב ומי שמכר לו קנה אותן בעוד מועד בזול.

כדי להימנע ככל הניתן ממצב זה, מתבקש להיות בתקופה זו במח"מ בינוני וכך אם התרחיש שתיארתי אכן יקרה - לפחות ההפסדים יהיו מוגבלים יותר.

מאת: מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית - תאגידים בבנק מזרחי טפחות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Z 16/03/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
    בגלל הנהירה של העדר לדעתי בנק ישראל צריך לפעול ביתר שאת בשוק האג" ח לביצוע צמצום מוניטרי ולא בתחום הריבית שרק מעצימה את האינפלציה(של הוצאות),ואת הספקולנטים, ובמצב בו הכלכלות שאליהן מכוון היצוא אינן מעלות ריבית העלאת ריבית חד צדדית מקשה על היצוא ופוגעת בצמיחה.אולי תחום הרגולציה של קרנות הפנסיה שצוברות כספים מהמגזר הציבורי בקצב עולה משנה לשנה צריך לעבור שינוי.
  • 4.
    ריבאונד 16/03/2011 00:38
    הגב לתגובה זו
    מוטי זייד היקר, תבדוק את עקום התשואות בטווח הבינוני, מה הוא מגלם? בגלל אפקט המינוף ייתכן ותחטוף מכה לא פשוטה ככל שתתרחק במחמ, הצמודים במחמ 3-4 שנים מגלמים אינפלציה קרוב ל-3% וכשהריבית תמשיך לעלות המשקיעים יחטפו שם מכה רצינית, אז חבל סתם לזרוק ססמאות כדי לקבל כתבה
  • ריבאונד, 4 16/03/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    שלום רב לצורך הבהרת שאלתך, נא הבט בפיסקה האחרונה בטור, שם תמצא תשובה.
  • יוסי זכאים 16/03/2011 11:22
    נהנתי מאוד לקרוא את הניתוח שלך
  • 3.
    מוטי קירשנבאום 15/03/2011 18:04
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שנפסיד כמה גורשים בצמודים קצרים. שווה את הביטחון. הפסדים של עשרות אחוזים בנדל" ן בועתי או בשוק המניות זניח. אין לך על מה לכתוב ?
  • 2.
    משה 15/03/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    לאור המאמר שכתבת אשמח אם תנתח בקצרה את המשבר עם יפן
  • משה ,2 16/03/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    שלום רב ביחס לאינפלציה נראה כי קיטון הביקושים לסחורות ובכללם לנפט יביא לירידת מחירים , ולראייה מחירה של חבית נפט ירד ל 97.18 $ .
  • אותו מחדש 16/03/2011 10:43
    ואם יפן נהרסה וצריכה לבנות את עצמה מחדש,זה אומר שהיא תזדקק להרבה סחורות. זה שהנפט ירד לא אומר כלום,כי כמו שעלה ע" י ספקולנטים,כך הוא יורד.
  • 1.
    מנטליסט 15/03/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    שלום נהניתי לקרוא את כתבתך יש לי שאלה - קראתי היום שמדד מנהלי הרכש ירד ירידה חדה איך נתון זה משפיע על המסקנה שלך, אם בכלל?
  • מוטי זייד 16/03/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    שלום רב נתון זה אם אינו חד פעמי מפחית את הלחצים האינפלציוניים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.