אופטימיות זהירה? "מחירי הנדל"ן יבלמו ב-2012 על ידי שוק האג"ח"
בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התחלות הבנייה לשנת 2010 לפיהן ההיקף הגיע ל-39 אלף יחידות דיור, הגדול ביותר מאז שנת 2000. ברבעון האחרון של 2010 נבנו למעלה מ-10 אלף יחידות דיור. כמו כן נרשמה עלייה במספר הדירות בבנייה פעילה והן מתקרבות ל-70 אלף, הרמה הגבוהה ביותר מ-2001.
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, אומר כי ההבדל העיקרי בין התקופות הוא שב- 2001 היה רכיב הבנייה הציבורית דומיננטי יותר ועמד על כ- 1/3 לעומת כ- 1/8 בלבד כיום. "למרות העלייה המואצת בהיקף הבנייה רמת המלאים נותרה כמעט ללא שינוי בשנה האחרונה, התפתחות המשקפת את העלייה החדה בביקושים. התפתחות זו ממחישה את העובדה כי עלייה בהיצע לבדה אינה מספקת בכדי לצנן את עליית מחירי הדיור מכיוון
שתנאי המימון והמיסוי, גם לאחר הצעדים שננקטו בשנה האחרונה, אינם מספקים. להערכתנו, הפיתרון צריך להגיע באמצעות העלאה מהירה יותר של הריבית, שבעת זו מוצדקת גם בגלל ההאצה בסביבת האינפלציה המקומית".
גוזלן מוסיף כי הירידה החדה בריבית היוותה גורם עיקרי בעלייה החדה במחירי הדירות. "סביבת הריביות הנוכחית עדיין נמוכה, אך הצפי לעלייה
בסביבת האינפלציה והעלייה הצפויה בעקבותיה בסביבת הריביות במשק תהווה גורם משמעותי בבלימת מחירי הנדל"ן. מכיוון שהפיגור המוערך הוא של כ-4 רבעונים נראה כי עיקר ההשפעה על המחירים לא תורגש ב- 2011 כי אם בשלבים המתקדמים של 2012".
לדברי גוזלן, הגרף מציג את השפעת השינויים בריבית על מחירי הדירות, בפיגור של 4 רבעונים. "הריביות שנבחרו הן ריבית בנק ישראל
ותשואת האג"ח הצמוד לט"א המייצגים את שני אפיקי המימון העיקריים בנדל"ן למגורים (בשנתיים האחרונות עלה משקל המשכנתאות בריבית משתנה לכ- 50-60% מסך המשכנתאות החדשות לעומת כ- 30% בלבד ב- 2006)".
במיטב בית השקעות, אומר רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי, כי זווית אחרת לבחינת מידת ה"לחץ" בשוק היא מספר חודשי ההיצע. "יחס זה, מחושב כיחס שבין מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף החודש לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך החודש. למעשה, מספר זה מייצג הוא מספר החודשים שיידרש בכדי למכור את כל מלאי הדירות במשק, בהנחה שלא יתווספו דירות חדשות למכירה. מספר זה על פי נתונים מנוכה עונתיות עמד בינואר על 7.1, שזהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז יולי 2010. כלומר, הנתון האחרון מצביע
על שיעור המכירה הנמוך ביותר של דירות באופן יחסי להיצע הקיים בשוק, מאז יולי 2010".
עוד מוסיף אייכל, כי קיים קשר הפוך בין מחירי הדירות, לבין מגמת חודשי ההיצע. "אמנם, עדיין לא ניתן להצביע על שינוי מגמה בחודשי ההיצע או מחירי הדירות, אך העלייה בחודשי ההיצע בינואר בהחלט מספקת אופטימיות זהירה לגבי בלימה מסוימת בשוק הדיור למגורים בשוק".
- 2.כרמיאלי 06/03/2011 19:21הגב לתגובה זואופס הבלון השחור התפוצץ, הבלון של אותם עסקנים/יזמים/קבלנים/מתווכים וחמדנים עושקי הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור בישראל הולך ומתקרב בצעדי ענק מר רפי גוזלן כנראה שאתה צודק בקשר להתמתנות השוק- אך נדמה לי שלא נצטרך לחכות ל2012 כדי לחזות בירידות מתונות ידידי- הירידות " המתונות" יהפכו לכדור שלג שרץ במורד ההר ושועת לעבר בתי העסקנים שיצטרכו למכור את בתיהם במחיר רצפה בכדי לממן את חמדנותם שלהם במשך השנים ההאחרונות.
- 1.גרוזיני גדול 06/03/2011 10:29הגב לתגובה זותזכירו לי איזו סקירה הוציאו לידר ערב קריסת להמן ברדרס ?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
