תל אביב חתמה בעליות: מדד המעו"ף עלה ב-0.8%, די מדיקל זינקה ב-14%

מדד ת"א 75 זינק ב-1.3%. די מדיקל זינקה במחזור גבוה בשל ספקולציות בשוק על פיהן ההנפקה בנאסד"ק קרובה. גלוב אקספו טיפסה ב-13%

הבורסה בתל אביב חתמה יום שני ברציפות של עליות שערים, זאת למרות היציבות שנרשמה בשעה זו בבורסות אירופה. נזכיר, כי היום לא מתקיים מסחר בוול סטריט.

מדד המעו"ף ננעל בעליה של 0.8% ל-1,075 נקודות, מדד ת"א 75 התחזק ב-1.3% ומניות הבנקים הוסיפו 1.2% לערכם. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.35 מיליארד שקל.

בשוק המניות בלטה לחיוב מניית די מדיקל שזינקה ב-14% במחזור גבוה, זאת בשל ספקולציות בשוק על פיהן ההנפקה בנאסד"ק קרובה. שותפות חיפוש הנפט וגז גלוב אקספו המשיכה לטפס והיום זינקה ב-13%.

תעודות הסל על מדד ת"א-100 המשיכו לרכז מחזורים ערים ולאחר שאתמול נרשם מחזור של 139 מיליון שקלים בתעודת הסל של קסם, ריכזה תעודות הסל של מבט מחזור של 62 מיליון שקלים ותעודת הסל של הראל מחזור של 52 מיליון שקלים.

סגירה מעורבת באסיה, נטייה לעליות באירופה

בורסות אירופה נסחרות בשעה זו ביציבות. הדקס הגרמני והפוטסי הבריטי נסחרות בעליות של 0.05%. הקאק הצרפתי נסחר בירידה של 0.1%.

באסיה, הבורסות קטעו הבוקר רצף של ארבעה ימים רצופים של ירידות, וחתמו את יום המסחר במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בבורסת יפן מדד הניקיי התחזק ב-0.7% אולם מנגד מדד ההאנג סנג נחלש ב-0.3%. כמו כן, בדרום קוריאה מדד הקוספי התחזק ב-0.2%.

מניות במרכז

שותפות חיפושי הנפט גלוב אקספ יהש תחל לבצע סקרים ססמיים בקידוח 'אופק 1' שנמצא בקרבת לוד, כך נודע ל-Bizportal. בקידוח היה קרוי בעבר 'דוד 1' ובו נמצאו סימני נפט, אך לא בוצעו מבחני הפקה. בלעדי: גלוב צפויה להודיע בשבוע הבא על תחילת ביצוע סקרים סיסמיים ב'אופק 1'

שותפות הגז דלק קידוחים יהש הינה המעניינת ביותר מתוך ארבעת השותפויות שנסקרו על ידי מזרחי טפחות, כך נכתב בסקירה של המגזר שפרסם הבנק. בסקירה נאמר כי קיים פוטנציאל עתידי בישראמקו יהש, זאת לאחר הסגירה הפיננסית לפרוייקט 'תמר'. מזרחי טפחות על שוק הגז: "אנו רואים כיום בדלק קידוחים השקעה מעניינת"

חברת הנדל"ן אוסיף השקעות נסחרה ברקע להודעת החברה על פיה מחזיקי האג"ח מסדרה ה' פנו לבית המשפט בבקשה לפרק את החברה. הטענה המרכזית שלהם הינה שהחברה מבצעת העדפת נושים בעת תשלום חובותיה.

אורמת דיווחה כי הגדילה את אחזקותיה בחברת הבת אורמת טכנולוגיות (סימול: ORA). בחודשיים האחרונים רכשה אורמת מניות של חברת הבת בהיקף של 50 מיליון דולר והגדילה את שיעור אחזקותיה בחברת הבת ב- 3.89%. כעת, לאחר הרכישה מחזיקה אורמת ב-59.9% ממניות חברת הבת. הברוניצקים מבססים שליטה

חברת קבלנות התשתיות דניה סיבוס דיווחה כי התקשרה בהסכם עם גינדי החזקות שבמסגרתו תקים החברה 8 מגדלים שיכללו 523 יחידות דיור. היקף העסקה עומד על 307 מיליון שקל ועשוי לעלות בתנאים מסוימים ל-312 מיליון שקל. מתחילים לבנות: דניה סיבוס תבצע את הפרויקט של גינדי בפ"ת תמורת 307 מ' ש'

גפן השק תרכז את פעילות החממות הטכנולוגיות של ביומדיקס, כך הודיעו החברות, זאת לאחר שביצעו עסקת מניות. ביומדיקס עושה סדר: החברה הודיעה על מיזוג פעילות החממות תחת גפן השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.