נשיא התאחדות הקבלנים: "מחירי הדירות ימשיכו לעלות, תופעת קבוצות הרכישה תיפסק"
גורמים רבים בתחום הנדל"ן למגורים טוענים כי אנו עדים כעת לתקופה של רגיעה במכירות שמאותתת על שינוי מגמה. אולם, לפי ניסים בובלי, נשיא התאחדות הקבלנים מחירי הדירות ימשיכו לעלות גם בשנת 2010.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
בובליל אומר כי "בשנה שעברה שהערכנו שמחירי הדירות בישראל יעלו , אז אנשים הרימו גבה. אנו צפינו שהמלאי הנמוך של הדירות לצד ההתנהגות האחראית של הבנקים במתן משכנתאות לא יאפשרו את קריסת מחירי הדירות ואכן ראינו שהמחירים עלו בצורה דרמטית. גם בשנת 2010 מחירי הדירות ימשיכו לעלות אך להערכתנו בצורה מתונה יותר".
"למרות המאמצים הגדולים של שר השיכון אריאל אטיאס לשווק קרקעות על מנת להוזיל את המחירים, אנו רואים שמנהל מקרקעי ישראל מעלה את מחירי הקרקע" מציין בובליל ומוסיף כי "בכל מכרז גם אם מגישים מחירים גבוהים מהצפי המנהל מאמץ את המחירים הגבוהים שהציעו המתמודדים והופך אותם בסיס למכרז הבא.התאחדות הקבלנים הציעה לשר השיכון לשנות את שיטת המכרזים ולשנות את השיטה שבה המחיר הגבוה זוכה וזאת על מנת להרגיע את העלייה במחירי הקרקעות".
בובלי מעריך כי השנה תמשך גם הפעילות של המשקיעים ואנשים ימשיכו לרכוש דירות ונכסים כהשקעה חלופית לשוק ההון ומאמין כי תופעת קבוצות הרכישה תפסק: "היום כל מי שרוכש דירה בקבוצת רכישה כבר מודע לסיכונים הגדולים שהוא לוקח. התאחדות הקבלנים הסבירה לאורך כל הדרך לרוכשים כי מדובר בתופעה מסוכנת וכיום ניתן לראות כי המפקח על הבנקים נדרש לנושא ויש ועדות במשרד השיכון וברשות המיסים שיפרסמו בקרוב את המלצותיהם להסדרת הענף".
סיבה נוספת שלא תאפשר את הוזלת הדירות לדבריו של בובליל היא הקושי שיהיה להעמיד מלאי דירות הנחוץ: "רוצים שנבנה ב- 2010 40,000 יח"ד כדי למתן את המחירים. אך במדינת ישראל יש החלטה ברורה להוציא את כל העובדים הזרים מהענף. בעבר הועסקו בישראל 80,000 עובדים זרים, היום מועסקים 8000 בלבד וגם אותם מתכוונים לגרש.ולכן לא נוכל לבנות 40,000 יח"ד בשנה". בובליל מציין כי "בעבר כשהיו עובדים בנינו דירה בשנה. עכשיו זה לוקח שנתיים ואם לא יהיו עובדים זה ייקח שנתיים וחצי ומי ישלם את המחיר? כולם יודעים. גם על מנת לבצע את תוכניות הממשלה בתחום התחבורה יש צורך בעובדים. גם את הכבישים, הגשרים ומסילות הרכבת מבצעים הקבלנים וללא עובדים הפרויקטים יתעכבו".
בובליל מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בנושא מיגון מבנים כנגד רעידות אדמה: "תמ"א 38 לא יעילה מבנים בודדים חוזקו ורובם לא באזורי הסיכון. באזורי הסיכון לא חוזקו לא מבנים פרטיים ולא מבנים ציבוריים.
המדינה חייבת לקדם ולשפר את תמ"א 38 ולקבל את הנושא של ניוד זכויות. הצענו לנייד זכויות , כלומר, לחזק באזורי הסיכון ולקבל את זכויות הבנייה באזורים אחרים וכך נוכל לפרוץ את המחסומים בחיזוק המבנים בישראל".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
