קמהדע מציגה תוצאות: ההפסד הנקי הוכפל לכ-20 מיליון שקל ברבעון השני

בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2009 הסתכמו הכנסות החברה בכ- 12 מיליון שקל, לעומת 15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-21%
קובי ישעיהו |

חברת הביומד קמהדע הציגה הבוקר (א') את תוצאותיה לרבעון השני של השנה. בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2009 הסתכמו הכנסות החברה בכ- 12 מיליון שקל, לעומת 15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-21%.

ההפסד התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-12.53 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-16.85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי הקיטון בהפסד מפעולות רגילות ברבעון השני בשנת 2009 נובע בעיקר מירידה בהוצאות המו"פ.

בחצי הראשון של השנה רשמה החברה הפסד גולמי שהסתכם בכ-1.6 מיליון שקל, לעומת הפסד גולמי של כ-1.15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה אומרים כי ההפסד הגולמי נובע בעיקר מהשבתת המפעל לתקופה של כחודש וחצי לשם התקנת ציוד חדש והתאמת חדרי הייצור לסטנדרטים מחמירים. עלות ההשבתה כ-3.6 מיליון שקל והיא מצוינת בדוח על הרווח הכולל כהוצאות תפעול אחרות.

בניכוי הוצאות תפעול אחרות הרווח הגולמי על ההכנסות ממכירות מסתכם בכ-2 מיליון שקל ומהווה כ- 7.7% מההכנסות.

ההפסד הגולמי ברבעון השני 2009 הסתכם בכ- 614 אלף שקל לעומת כ-1.27 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד נובע , בין היתר, מרישום שווי הוגן בגין אופציות לעובדים שהוקצו ברבעון השני בסך 627 אלף שקל.

ההפסד הנקי גדל לכ-20 מיליון שקל

בשורה התחתונה דיווחה קמהדע על הפסד של כ-20 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת הפסד נקי של כ-10.45 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

גורם משמעותי שהשפיע על השורה התחתונה, מלבד השינוי בהכנסות ובהוצאות על מו"פ, היו סעיפי המימון. בחצי הראשון של השנה הסתכמו הכנסות המימון של החברה בכ-164 אלף שקל לעומת הכנסות מימון של כ-20.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בחברה מציינים כי הכנסות המימון בתקופות הקודמות נבעו בעיקר מירידה בשווי ההוגן של ההתחייבות בגין כתבי האופציה הבלתי סחירים שהוענקו להרקולס ושביט בשל ירידת שער המניה ומהפרשי השער שנגרמו כתוצאה מירידת שער החליפין של הדולר.

הכנסות המימון ברבעון השני הסתכמו בכ-93 אלף שקל לעומת כ-7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

זינוק בהוצאות המימון

הוצאות המימון בחצי הראשון הסתכמו בכ-17.33 מיליון שקל לעומת כ-2.77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המימון בתקופה נובעות בעיקר מהפרשי שער, שינויים בשווי הוגן וריבית הלוואות זמן ארוך. כ-10.3 מיליון שקל נובעים משינויים בשווי הוגן של אופציות בשל עלית ערך מניית החברה.

הגידול בהוצאות הריבית בגין הלוואות לזמן ארוך נובע בעיקר מגידול בהיקף האשראי לזמן ארוך, בשל קבלת הלוואה מחברת הרקולס בשלוש מנות במהלך שנת 2008 . הוצאות המימון ברבעון השני עמדו על כ-7.6 מיליון שקל לעומת כ-1.25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.