"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 

ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

• 400 מיליון שקל: אלביט תשלב מערכות במסוקי התובלה החדשים של חיל האוויר
• טכנולוגיה ושיקום: השת"פ של אלביט והוועד הפראלימפי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

אחד האתגרים המרכזיים שהיו הוא כוח האדם. "המונח כטב"ם - כלי טיס בלתי מאויש - לא נכון. הכלים מופעלים מרחוק, ויש הרבה אנשים מאחורי הקלעים שמפעילים אותם. צריך לשבור את הפרדיגמה הזו  להשתמש ביותר מל"טים אבל עם פחות כוח אדם שיפעיל אותם". האתגר הזה, כולל לא רק את ההפעלה בזמן אמת, אלא גם את איסוף המידע, ניתוחו, והתחזוקה הטכנית של המערכים תחת איום.

בהתייחסות לשדה הקרב העתידי, חיימוביץ' הבהירה כי "אנחנו לא נוכל להסתפק רק במה שיש היום נצטרך להכניס הרבה יותר אוטונומיה למל"טים". לדבריה, הדור הבא של הכלים יצטרך לבצע "אוטונומיה משימתית להבין איפה הם נמצאים, מה הם עושים, ולקבל החלטות בהתאם לשינויים בשטח". היא מכירה בכך שיש חשש ממתן החלטות קריטיות למכונות, אך העריכה ש"לאט לאט, ככל שהמערכות ילמדו יותר, הן ידעו להמליץ המלצות תבונתיות, ואנחנו נצטרך רק לאשרר אותן", היא הוסיפה, "אנחנו בעצם נצטרך להכניס הרבה יותר אוטונומיות למל"ט ממה שיש להם כיום. היום מלטים יכולים לפעול באוטונומיות 'הטסתית' הדור הבא של המל"טים יצטרכו לעשות אוטונומיה 'משימתית', הם יצטרכו להבין איפה הם נמצאים מה הם עושים ולקבל החלטות בהתאם להשתנות בתנאי שטח".

• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• כמה שווה אושר כהן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

חיימוביץ' רואה בבינה המלאכותית מרכיב בלתי נפרד מהעתיד של התחום. "מהפכת ה-AI פה, והיא הולכת בקנה אחד עם המל"טים מעצם העובדה שהם אוטונומיים היא תיכנס בצורה הרבה יותר משמעותית". לדבריה, ישראל נחשבת כיום למעצמה בתחום,  אפילו שהאווירה הבינלאומית יכולה להשפיע זמנית על היקף הייצוא. "כשיהיה שקט, יחזרו לקנות מל"טים ישראליים, ולכן זה דורש המון השקעות, גם ממשרד הביטחון וגם ממשרד הכלכלה, שמבין שהכטב"ם הוא ענף ייצוא".

היא חתמה בתודה ליזמים הראשונים של מערך המל"טים בצה"ל, וציינה כי מדובר היה במהלך פורץ דרך שהוביל ליכולות המבצעיות הקיימות כיום. "מה שהתחיל כרעיון נקודתי לסיוע טקטי הפך לכלי אסטרטגי שמגדיר את פני הלחימה המודרנית".