מלחמה
צילום: UX Gun on Unsplash

ועדת נגל: תוספת של 133 מיליארד שקל לביטחון, 8,000 שקל בשנה למשפחה

133 מיליארד שקל לעשור הקרוב: בין צרכים ביטחוניים דחופים לקופה ריקה - האוצר מתקשה למצוא פתרונות מימון, והנטל עלול ליפול על האזרחים

אדיר בן עמי | (1)


בעולם אידיאלי, הגדלת תקציב הביטחון הייתה מתקבלת בברכה על ידי כל הגורמים במשק. אבל המציאות בישראל, כרגיל, מורכבת יותר. ועדת נגל, שהתכנסה לבחון את צורכי הביטחון העתידיים, מציבה אתגר משמעותי בפני מקבלי ההחלטות. נתונים חדשים שנחשפו מעלים כי העלות למשק הביתי צפויה להיות משמעותית - משפחה ממוצעת צפויה לשאת בנטל של כ-8,000 שקל נוספים בשנה על כל 20 מיליארד שקל שיוזרמו למערכת הביטחון, כאשר הוועדה ממליצה להגדיל את התקציב ב-133 מיליארד שקל בעשור הקרוב. העלייה הזו היא בהמשך לעלייה שאושרה על ידי האוצר של מעל 80 מיליארד שקל וכך מגיעים לאותם 200 מיליארד שקלים ב-10 שנים. כ-20 מיליארד שקל בשנה בלי תקציב שיגדל למערך השיקום בסך 7 מיליארד שקל בשנה. כלומר, המספרים הם לפי התחזיות המוקדמות. 


במשרד האוצר מביעים דאגה מהיעדר תוכנית התייעלות מקיפה במערכת הביטחון. התוספת התקציבית המשמעותית, למרות היותה נמוכה מדרישת מערכת הביטחון המקורית, מעוררת שאלות לגבי מקורות המימון. 


אחד החידושים המשמעותיים בתוכנית נוגע לשכר אנשי הקבע. ההמלצות כוללות התאמה של רמות השכר לאלו המקובלות בשוק הפרטי, במטרה לשמר כוח אדם איכותי במערכת. תוספת משמעותית נוספת היא הקצאת 250 תקנים חדשים במשרד הביטחון, בדגש על מערכי השיקום והתמיכה במשפחות שכולות. זהו צעד חשוב בהתמודדות עם האתגרים העכשוויים.


האוצר מציע שלושה אפיקי מימון עיקריים: הגברת המאבק בהון השחור, ביטול פטורים ממס, והעלאת שיעורי מס מסוימים. אולם הוועדה מתנגדת להטלת מיסים חדשים בשל העומס הכלכלי הקיים על האזרחים.


המספרים, לפי הוועדה, מדברים על תקציב של  123 מיליארד שקל ב-2025, כאשר התוספת כוללת 9 מיליארד שקל נוספים. תוספת של 15 מיליארד שקל בשנה בין 2026 ל-2030, עם ירידה הדרגתית ל-12 מיליארד בשנת 2032. התוספות האלו הן ביחס לנקודת המוצא - לפני המלחמה, וכך ההערכה היא שתקציב הביטחון יהיה באזור 100 מיליארד שקל בשנים הבאות. 

 זוהי תוכנית ארוכת טווח שתשפיע על המשק לשנים רבות.  סוגיית גיוס החרדים, למרות השפעתה הישירה על תקציב הביטחון, נותרה ללא מענה מקיף בדו"ח. הוועדה הסתפקה באמירות כלליות על חשיבות השירות הצבאי.


האתגר המרכזי העומד בפני הממשלה הוא יישום ההמלצות תוך שמירה על איזון תקציבי. זאת בתקופה של גירעון משמעותי והוצאות גוברות בתחומים אחרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נורא 06/01/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
    יצטרך לממןתוספת ענק לתקציב הביטחוןתוספת ענק לתקציב המשתמטים החרדיםתוספת ענק למתנחבליםאיזה אזרח שפוי ישאר מרצונו החופשי בארץ
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".