ועדת נגל: תוספת של 133 מיליארד שקל לביטחון, 8,000 שקל בשנה למשפחה
133 מיליארד שקל לעשור הקרוב: בין צרכים ביטחוניים דחופים לקופה ריקה - האוצר מתקשה למצוא פתרונות מימון, והנטל עלול ליפול על האזרחים
בעולם אידיאלי, הגדלת תקציב הביטחון הייתה מתקבלת בברכה על ידי כל הגורמים במשק. אבל המציאות בישראל, כרגיל, מורכבת יותר. ועדת נגל, שהתכנסה לבחון את צורכי הביטחון העתידיים, מציבה אתגר משמעותי בפני מקבלי ההחלטות. נתונים חדשים שנחשפו מעלים כי העלות למשק הביתי צפויה להיות משמעותית - משפחה ממוצעת צפויה לשאת בנטל של כ-8,000 שקל נוספים בשנה על כל 20 מיליארד שקל שיוזרמו למערכת הביטחון, כאשר הוועדה ממליצה להגדיל את התקציב ב-133 מיליארד שקל בעשור הקרוב. העלייה הזו היא בהמשך לעלייה שאושרה על ידי האוצר של מעל 80 מיליארד שקל וכך מגיעים לאותם 200 מיליארד שקלים ב-10 שנים. כ-20 מיליארד שקל בשנה בלי תקציב שיגדל למערך השיקום בסך 7 מיליארד שקל בשנה. כלומר, המספרים הם לפי התחזיות המוקדמות.
במשרד האוצר מביעים דאגה מהיעדר תוכנית התייעלות מקיפה במערכת הביטחון. התוספת התקציבית המשמעותית, למרות היותה נמוכה מדרישת מערכת הביטחון המקורית, מעוררת שאלות לגבי מקורות המימון.
אחד החידושים המשמעותיים בתוכנית נוגע לשכר אנשי הקבע. ההמלצות כוללות התאמה של רמות השכר לאלו המקובלות בשוק הפרטי, במטרה לשמר כוח אדם איכותי במערכת. תוספת משמעותית נוספת היא הקצאת 250 תקנים חדשים במשרד הביטחון, בדגש על מערכי השיקום והתמיכה במשפחות שכולות. זהו צעד חשוב בהתמודדות עם האתגרים העכשוויים.
האוצר מציע שלושה אפיקי מימון עיקריים: הגברת המאבק בהון השחור, ביטול פטורים ממס, והעלאת שיעורי מס מסוימים. אולם הוועדה מתנגדת להטלת מיסים חדשים בשל העומס הכלכלי הקיים על האזרחים.
- המספר היומי - 180 אלף דולר. מי מקבלת את הסכום הזה ועבור מה?
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים, לפי הוועדה, מדברים על תקציב של 123 מיליארד שקל ב-2025, כאשר התוספת כוללת 9 מיליארד שקל נוספים. תוספת של 15 מיליארד שקל בשנה בין 2026 ל-2030, עם ירידה הדרגתית ל-12 מיליארד בשנת 2032. התוספות האלו הן ביחס לנקודת המוצא - לפני המלחמה, וכך ההערכה היא שתקציב הביטחון יהיה באזור 100 מיליארד שקל בשנים הבאות.
זוהי תוכנית ארוכת טווח שתשפיע על המשק לשנים רבות. סוגיית גיוס החרדים, למרות השפעתה הישירה על תקציב הביטחון, נותרה ללא מענה מקיף בדו"ח. הוועדה הסתפקה באמירות כלליות על חשיבות השירות הצבאי.
האתגר המרכזי העומד בפני הממשלה הוא יישום ההמלצות תוך שמירה על איזון תקציבי. זאת בתקופה של גירעון משמעותי והוצאות גוברות בתחומים אחרים.
- 1.לא נורא 06/01/2025 21:15הגב לתגובה זויצטרך לממןתוספת ענק לתקציב הביטחוןתוספת ענק לתקציב המשתמטים החרדיםתוספת ענק למתנחבליםאיזה אזרח שפוי ישאר מרצונו החופשי בארץ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65% , ישראייר ישראייר גרופ 2.45% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
