מלחמה
צילום: UX Gun on Unsplash

ועדת נגל: תוספת של 133 מיליארד שקל לביטחון, 8,000 שקל בשנה למשפחה

133 מיליארד שקל לעשור הקרוב: בין צרכים ביטחוניים דחופים לקופה ריקה - האוצר מתקשה למצוא פתרונות מימון, והנטל עלול ליפול על האזרחים

אדיר בן עמי | (1)


בעולם אידיאלי, הגדלת תקציב הביטחון הייתה מתקבלת בברכה על ידי כל הגורמים במשק. אבל המציאות בישראל, כרגיל, מורכבת יותר. ועדת נגל, שהתכנסה לבחון את צורכי הביטחון העתידיים, מציבה אתגר משמעותי בפני מקבלי ההחלטות. נתונים חדשים שנחשפו מעלים כי העלות למשק הביתי צפויה להיות משמעותית - משפחה ממוצעת צפויה לשאת בנטל של כ-8,000 שקל נוספים בשנה על כל 20 מיליארד שקל שיוזרמו למערכת הביטחון, כאשר הוועדה ממליצה להגדיל את התקציב ב-133 מיליארד שקל בעשור הקרוב. העלייה הזו היא בהמשך לעלייה שאושרה על ידי האוצר של מעל 80 מיליארד שקל וכך מגיעים לאותם 200 מיליארד שקלים ב-10 שנים. כ-20 מיליארד שקל בשנה בלי תקציב שיגדל למערך השיקום בסך 7 מיליארד שקל בשנה. כלומר, המספרים הם לפי התחזיות המוקדמות. 


במשרד האוצר מביעים דאגה מהיעדר תוכנית התייעלות מקיפה במערכת הביטחון. התוספת התקציבית המשמעותית, למרות היותה נמוכה מדרישת מערכת הביטחון המקורית, מעוררת שאלות לגבי מקורות המימון. 


אחד החידושים המשמעותיים בתוכנית נוגע לשכר אנשי הקבע. ההמלצות כוללות התאמה של רמות השכר לאלו המקובלות בשוק הפרטי, במטרה לשמר כוח אדם איכותי במערכת. תוספת משמעותית נוספת היא הקצאת 250 תקנים חדשים במשרד הביטחון, בדגש על מערכי השיקום והתמיכה במשפחות שכולות. זהו צעד חשוב בהתמודדות עם האתגרים העכשוויים.


האוצר מציע שלושה אפיקי מימון עיקריים: הגברת המאבק בהון השחור, ביטול פטורים ממס, והעלאת שיעורי מס מסוימים. אולם הוועדה מתנגדת להטלת מיסים חדשים בשל העומס הכלכלי הקיים על האזרחים.


המספרים, לפי הוועדה, מדברים על תקציב של  123 מיליארד שקל ב-2025, כאשר התוספת כוללת 9 מיליארד שקל נוספים. תוספת של 15 מיליארד שקל בשנה בין 2026 ל-2030, עם ירידה הדרגתית ל-12 מיליארד בשנת 2032. התוספות האלו הן ביחס לנקודת המוצא - לפני המלחמה, וכך ההערכה היא שתקציב הביטחון יהיה באזור 100 מיליארד שקל בשנים הבאות. 

 זוהי תוכנית ארוכת טווח שתשפיע על המשק לשנים רבות.  סוגיית גיוס החרדים, למרות השפעתה הישירה על תקציב הביטחון, נותרה ללא מענה מקיף בדו"ח. הוועדה הסתפקה באמירות כלליות על חשיבות השירות הצבאי.


האתגר המרכזי העומד בפני הממשלה הוא יישום ההמלצות תוך שמירה על איזון תקציבי. זאת בתקופה של גירעון משמעותי והוצאות גוברות בתחומים אחרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נורא 06/01/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
    יצטרך לממןתוספת ענק לתקציב הביטחוןתוספת ענק לתקציב המשתמטים החרדיםתוספת ענק למתנחבליםאיזה אזרח שפוי ישאר מרצונו החופשי בארץ
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.