מלחמה
צילום: UX Gun on Unsplash

ועדת נגל: תוספת של 133 מיליארד שקל לביטחון, 8,000 שקל בשנה למשפחה

133 מיליארד שקל לעשור הקרוב: בין צרכים ביטחוניים דחופים לקופה ריקה - האוצר מתקשה למצוא פתרונות מימון, והנטל עלול ליפול על האזרחים

אדיר בן עמי | (1)


בעולם אידיאלי, הגדלת תקציב הביטחון הייתה מתקבלת בברכה על ידי כל הגורמים במשק. אבל המציאות בישראל, כרגיל, מורכבת יותר. ועדת נגל, שהתכנסה לבחון את צורכי הביטחון העתידיים, מציבה אתגר משמעותי בפני מקבלי ההחלטות. נתונים חדשים שנחשפו מעלים כי העלות למשק הביתי צפויה להיות משמעותית - משפחה ממוצעת צפויה לשאת בנטל של כ-8,000 שקל נוספים בשנה על כל 20 מיליארד שקל שיוזרמו למערכת הביטחון, כאשר הוועדה ממליצה להגדיל את התקציב ב-133 מיליארד שקל בעשור הקרוב. העלייה הזו היא בהמשך לעלייה שאושרה על ידי האוצר של מעל 80 מיליארד שקל וכך מגיעים לאותם 200 מיליארד שקלים ב-10 שנים. כ-20 מיליארד שקל בשנה בלי תקציב שיגדל למערך השיקום בסך 7 מיליארד שקל בשנה. כלומר, המספרים הם לפי התחזיות המוקדמות. 


במשרד האוצר מביעים דאגה מהיעדר תוכנית התייעלות מקיפה במערכת הביטחון. התוספת התקציבית המשמעותית, למרות היותה נמוכה מדרישת מערכת הביטחון המקורית, מעוררת שאלות לגבי מקורות המימון. 


אחד החידושים המשמעותיים בתוכנית נוגע לשכר אנשי הקבע. ההמלצות כוללות התאמה של רמות השכר לאלו המקובלות בשוק הפרטי, במטרה לשמר כוח אדם איכותי במערכת. תוספת משמעותית נוספת היא הקצאת 250 תקנים חדשים במשרד הביטחון, בדגש על מערכי השיקום והתמיכה במשפחות שכולות. זהו צעד חשוב בהתמודדות עם האתגרים העכשוויים.


האוצר מציע שלושה אפיקי מימון עיקריים: הגברת המאבק בהון השחור, ביטול פטורים ממס, והעלאת שיעורי מס מסוימים. אולם הוועדה מתנגדת להטלת מיסים חדשים בשל העומס הכלכלי הקיים על האזרחים.


המספרים, לפי הוועדה, מדברים על תקציב של  123 מיליארד שקל ב-2025, כאשר התוספת כוללת 9 מיליארד שקל נוספים. תוספת של 15 מיליארד שקל בשנה בין 2026 ל-2030, עם ירידה הדרגתית ל-12 מיליארד בשנת 2032. התוספות האלו הן ביחס לנקודת המוצא - לפני המלחמה, וכך ההערכה היא שתקציב הביטחון יהיה באזור 100 מיליארד שקל בשנים הבאות. 

 זוהי תוכנית ארוכת טווח שתשפיע על המשק לשנים רבות.  סוגיית גיוס החרדים, למרות השפעתה הישירה על תקציב הביטחון, נותרה ללא מענה מקיף בדו"ח. הוועדה הסתפקה באמירות כלליות על חשיבות השירות הצבאי.


האתגר המרכזי העומד בפני הממשלה הוא יישום ההמלצות תוך שמירה על איזון תקציבי. זאת בתקופה של גירעון משמעותי והוצאות גוברות בתחומים אחרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נורא 06/01/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
    יצטרך לממןתוספת ענק לתקציב הביטחוןתוספת ענק לתקציב המשתמטים החרדיםתוספת ענק למתנחבליםאיזה אזרח שפוי ישאר מרצונו החופשי בארץ
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



החברות שנפלו ב-2025, קרדיט: Chat gptהחברות שנפלו ב-2025, קרדיט: Chat gpt

מסכמים שנה - 6 המותגים שנפלו בשנת 2025

רונן קרסו |

לצד הצלחות רבות,יש מותגים שחוו שנה לא פשוטה, שהיו בעבר מובילי שוק אך השנה, כל מותג ונסיבותיו, נפל או המשיך את הנפילה כאשר שנת 2026, תהיה עבור כולם שנת מבחן.

בשנה זו ייקבע אם יעשו שינויים נדרשים ויוכלו לעלות מהתחתית, או שימשיכו בצניחה מטה ויתנו למותג לגווע. אלו המותגים שעבורם שנת 2025 היתה שנה שיעדיפו לשכוח.

                             Nike

עוד שנה קשה עברה על נייק ועל ריטיילורס זכיינית נייק בישראל.

שוק אופנת הספורט עבר שינויים רבים בשנה האחרונה. אם בעבר נייקי שלטה  ללא עוררין בשוק נעלי ואופנת הספורט, והשווי של החברה בעולם גירד את רף ה-300 מיליארד דולר. השווי כיום נחתך ב-70% ל-90 מיליארד דולר בלבד, כאשר השוק נהיה צפוף ונייקי איבדה משמעותית מכוחה עד לשפל הנוכחי.

לאורך שנים נייקי היתה המותג המוביל ושווי השוק שלה היה גבוה מאלה של כל מתחרותיה, אלא שכעת המתחרות הרימו ראש: בראש ובראשונה נמצאת אדידס, שמובילה כיום טרנד בארץ ובעולם, באמצעות דגמי סמבה, גאזל וקמפוס שמצויים בעלייה חדה, ונהפכו שם נרדף לאופנה עכשווית. עוד מתחרות בתחום ההנעלה הן פומה,