תל אביב התעלמה מוול סטריט: המעו"ף הוסיף 0.32%

לאחר שכבר נסחר היום בירידה של יותר מ-1%. את שינוי המגמה הובילו מניות השורה השניה - מדד ת"א-75 חתם בעליה של 0.5%. מכתשים אגן ריכזה מחזור אדיר וטיפסה כ-4%
אריאל אטיאס |

הבורסה בת"א הפגינה סימני עוצמה ומחקה את ירידות השערים שנרשמו בפתיחת המסחר. מדד המעו"ף סגר בעליה של כ-0.3% לאחר שכבר נסחר בירידות של יותר מ-1% אך את המגמה החיובית היום הובילו מניות השורה השניה. מדד ת"א-75 סגר בעליה של 0.5% לאחר שכבר נסחר בירידה של 2.3%. הגדיל לעשות מדד הנדל"ן החבוט, שטיפס היום בשיעור של קרוב ל-1%.

ת"א פתחה את היום בירידות לאחר המגמה השלילית שפקדה בסוף השבוע את וול סטריט, כאשר הסנטימנט השלילי שפגע בשוק הגיע מהחששות למיתון בארה"ב. הפעם פגעו הירידות בחברות בעלות חוסן פיננסי - מניות ענקית המזון מקדונלדס איבדה 6.4% וביצעה את מהלך הירידות השני בעוצמתו אחרי אמריקן אקספרס, שאיבדה כ-10% במסחר בניו יורק.

בחזרה לשוק המקומי, זה נסחר היום גם על רקע סקירה חיובית שפרסמו כלכלני סוכנות הדירוג הבינלאומית סטנדרד אנד פורס (S&P), אשר רק לפני מספר חודשים העלו את דירוג האשראי של ישראל. הכלכלנים החמיאו למשק הישראלי וציינו כי הוא ימשיך לצמוח בשיעורים גבוהים חרף ההאטה הצפויה בכלכלה העולמית, ומנגד הדגישו הכלכלנים את הסכנה העיקרית לכלכלת ישראל - איראן. ( )

המדד היחיד שלא הצליח לעבור למגמה חיובית היום היה מדד היתר-50. המדד סגר בירידה של 0.36% והמשיך את המגמה השלילית. מתחילת השנה ירד היתר 50 בכ-8.5%. גורמים בשוק אמרו ל-Bizportal כי הירידות החדות במניות היתר נובעות מפדיונות של קרנות וממכירות של משקיעים מוסדיים אחרים. עם זאת, בשוק מעריכים כי למרות שבטווח הקצר המגמה השלילית ביתר תימשך, הרי שכבר כעת ניתן למצוא הזדמנויות קנייה. ()

מניות במרכז

מניית נייס סגרה בירידה של 3.69% לאחר שכבר נסחרה בירידות של קרוב ל-6%. .

מניית אפריקה רשמה היום עליות שערים נאות על רקע הצלחת הנפקת האג"ח של החברה. .

טבע סגרה היום בעליות שערים והמשיכה להיסחר על רקע הודעת הפרישה של ג'ורג' בארט, סמנכ"ל המכירות בצפון אמריקה, אשר זעזעה את המניה בסוף השבוע. למרות הטלטלה, כלכלני קרדיט סוויס מגיבים להודעת הפרישה בהותרת ההמלצה על "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 54 דולר למניה. "בעוד שנה מהיום לא נרגיש בהבדל בהנהלה", הדגישו הכלכלנים. (). בנוסף, טבע הודיעה ביום שישי האחרון, כי פורסט ומרז תובעות אותה על רקע ניסיונות החברה להפר פטנט שלהן לתרופה namenda למחלת האלצהיימר.

מניות בנק הפועלים המשיכו לבלוט לאחר שביום חמישי הודיע הבנק כי הוא ייאלץ למחוק עוד 260 מיליון דולר בגין השקעה במכשירים פיננסים מורכבים הקשורים למשבר האשראי בארה"ב (SIV). כלכלני ליהמן ברדרס אמרו בתגובה כי "ההנהלה מתייחסת לנושא הזה עכשיו כדי שהדבר יגולם כבר במחיר המניה".

וריפון שוב חוזרת למרכז העניינים והפעם דווקא רושמת עליות. החברה הודיעה ביום שישי על שותפות בפריסה עולמית עם חברת arcsight הנועדה לאפשר לסוחרים, קמעונאים ותחנות תדלוק להגן על המידע של לקוחותיהן כנגד פרצות אבטחה וסיכונים נוספים במערכות התשלום שלהן. זאת תחת הסטנדרטים המקובלים של pci dss, והרגולציות הנוגעות בדבר.

מכתשים אגן נסחרה היום ברקע לצניחה של 15.7% ביום חמישי לאחר פרסום אזהרת רווח שאכזבה את המשקיעים. מהודעת החברה עולה, כי היא צפויה להציג הכנסות של 2.07-2.09 מיליארד דולר בשנת 2007 וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי של 2007 צפוי לעמוד על 14-20 מיליון דולר בלבד. בליהמן ברדרס רואים בצניחה של מניות מכתשים דווקא הזדמנות קנייה, והם ממשיכים להחזיק בהמלצת "תשואת יתר" למניה עם מחיר יעד של 38 שקל. ()

כי"ל הודיעה הבוקר על רכישה חדשה אותה ביצעה החברה הבת כי"ל מוצרי תכלית, שחתמה על הסכם לרכישת פעילות עסקית בתחום הטיפול במים של חטיבה מקבוצת הנקל (Henkel) הגרמנית. היקף העסקה עומד על 89 מיליון דולר, כאשר כי"ל תממן את הרכישה ממקורותיה העצמיים וכן מקווי אשראי בנקאיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.