תל אביב התעלמה מוול סטריט: המעו"ף הוסיף 0.32%
הבורסה בת"א הפגינה סימני עוצמה ומחקה את ירידות השערים שנרשמו בפתיחת המסחר. מדד המעו"ף סגר בעליה של כ-0.3% לאחר שכבר נסחר בירידות של יותר מ-1% אך את המגמה החיובית היום הובילו מניות השורה השניה. מדד ת"א-75 סגר בעליה של 0.5% לאחר שכבר נסחר בירידה של 2.3%. הגדיל לעשות מדד הנדל"ן החבוט, שטיפס היום בשיעור של קרוב ל-1%.
ת"א פתחה את היום בירידות לאחר המגמה השלילית שפקדה בסוף השבוע את וול סטריט, כאשר הסנטימנט השלילי שפגע בשוק הגיע מהחששות למיתון בארה"ב. הפעם פגעו הירידות בחברות בעלות חוסן פיננסי - מניות ענקית המזון מקדונלדס איבדה 6.4% וביצעה את מהלך הירידות השני בעוצמתו אחרי אמריקן אקספרס, שאיבדה כ-10% במסחר בניו יורק.
בחזרה לשוק המקומי, זה נסחר היום גם על רקע סקירה חיובית שפרסמו כלכלני סוכנות הדירוג הבינלאומית סטנדרד אנד פורס (S&P), אשר רק לפני מספר חודשים העלו את דירוג האשראי של ישראל. הכלכלנים החמיאו למשק הישראלי וציינו כי הוא ימשיך לצמוח בשיעורים גבוהים חרף ההאטה הצפויה בכלכלה העולמית, ומנגד הדגישו הכלכלנים את הסכנה העיקרית לכלכלת ישראל - איראן. (
המדד היחיד שלא הצליח לעבור למגמה חיובית היום היה מדד היתר-50. המדד סגר בירידה של 0.36% והמשיך את המגמה השלילית. מתחילת השנה ירד היתר 50 בכ-8.5%. גורמים בשוק אמרו ל-Bizportal כי הירידות החדות במניות היתר נובעות מפדיונות של קרנות וממכירות של משקיעים מוסדיים אחרים. עם זאת, בשוק מעריכים כי למרות שבטווח הקצר המגמה השלילית ביתר תימשך, הרי שכבר כעת ניתן למצוא הזדמנויות קנייה. (
מניות במרכז
מניית נייס סגרה בירידה של 3.69% לאחר שכבר נסחרה בירידות של קרוב ל-6%. .
מניית אפריקה רשמה היום עליות שערים נאות על רקע הצלחת הנפקת האג"ח של החברה. .
טבע סגרה היום בעליות שערים והמשיכה להיסחר על רקע הודעת הפרישה של ג'ורג' בארט, סמנכ"ל המכירות בצפון אמריקה, אשר זעזעה את המניה בסוף השבוע. למרות הטלטלה, כלכלני קרדיט סוויס מגיבים להודעת הפרישה בהותרת ההמלצה על "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 54 דולר למניה. "בעוד שנה מהיום לא נרגיש בהבדל בהנהלה", הדגישו הכלכלנים. (
מניות בנק הפועלים המשיכו לבלוט לאחר שביום חמישי הודיע הבנק כי הוא ייאלץ למחוק עוד 260 מיליון דולר בגין השקעה במכשירים פיננסים מורכבים הקשורים למשבר האשראי בארה"ב (SIV). כלכלני ליהמן ברדרס אמרו בתגובה כי "ההנהלה מתייחסת לנושא הזה עכשיו כדי שהדבר יגולם כבר במחיר המניה".
וריפון שוב חוזרת למרכז העניינים והפעם דווקא רושמת עליות. החברה הודיעה ביום שישי על שותפות בפריסה עולמית עם חברת arcsight הנועדה לאפשר לסוחרים, קמעונאים ותחנות תדלוק להגן על המידע של לקוחותיהן כנגד פרצות אבטחה וסיכונים נוספים במערכות התשלום שלהן. זאת תחת הסטנדרטים המקובלים של pci dss, והרגולציות הנוגעות בדבר.
מכתשים אגן נסחרה היום ברקע לצניחה של 15.7% ביום חמישי
כי"ל הודיעה הבוקר על רכישה חדשה אותה ביצעה החברה הבת כי"ל מוצרי תכלית, שחתמה על הסכם לרכישת פעילות עסקית בתחום הטיפול במים של חטיבה מקבוצת הנקל (Henkel) הגרמנית. היקף העסקה עומד על 89 מיליון דולר, כאשר כי"ל תממן את הרכישה ממקורותיה העצמיים וכן מקווי אשראי בנקאיים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
