תל אביב התעלמה מוול סטריט: המעו"ף הוסיף 0.32%

לאחר שכבר נסחר היום בירידה של יותר מ-1%. את שינוי המגמה הובילו מניות השורה השניה - מדד ת"א-75 חתם בעליה של 0.5%. מכתשים אגן ריכזה מחזור אדיר וטיפסה כ-4%
אריאל אטיאס |

הבורסה בת"א הפגינה סימני עוצמה ומחקה את ירידות השערים שנרשמו בפתיחת המסחר. מדד המעו"ף סגר בעליה של כ-0.3% לאחר שכבר נסחר בירידות של יותר מ-1% אך את המגמה החיובית היום הובילו מניות השורה השניה. מדד ת"א-75 סגר בעליה של 0.5% לאחר שכבר נסחר בירידה של 2.3%. הגדיל לעשות מדד הנדל"ן החבוט, שטיפס היום בשיעור של קרוב ל-1%.

ת"א פתחה את היום בירידות לאחר המגמה השלילית שפקדה בסוף השבוע את וול סטריט, כאשר הסנטימנט השלילי שפגע בשוק הגיע מהחששות למיתון בארה"ב. הפעם פגעו הירידות בחברות בעלות חוסן פיננסי - מניות ענקית המזון מקדונלדס איבדה 6.4% וביצעה את מהלך הירידות השני בעוצמתו אחרי אמריקן אקספרס, שאיבדה כ-10% במסחר בניו יורק.

בחזרה לשוק המקומי, זה נסחר היום גם על רקע סקירה חיובית שפרסמו כלכלני סוכנות הדירוג הבינלאומית סטנדרד אנד פורס (S&P), אשר רק לפני מספר חודשים העלו את דירוג האשראי של ישראל. הכלכלנים החמיאו למשק הישראלי וציינו כי הוא ימשיך לצמוח בשיעורים גבוהים חרף ההאטה הצפויה בכלכלה העולמית, ומנגד הדגישו הכלכלנים את הסכנה העיקרית לכלכלת ישראל - איראן. ( )

המדד היחיד שלא הצליח לעבור למגמה חיובית היום היה מדד היתר-50. המדד סגר בירידה של 0.36% והמשיך את המגמה השלילית. מתחילת השנה ירד היתר 50 בכ-8.5%. גורמים בשוק אמרו ל-Bizportal כי הירידות החדות במניות היתר נובעות מפדיונות של קרנות וממכירות של משקיעים מוסדיים אחרים. עם זאת, בשוק מעריכים כי למרות שבטווח הקצר המגמה השלילית ביתר תימשך, הרי שכבר כעת ניתן למצוא הזדמנויות קנייה. ()

מניות במרכז

מניית נייס סגרה בירידה של 3.69% לאחר שכבר נסחרה בירידות של קרוב ל-6%. .

מניית אפריקה רשמה היום עליות שערים נאות על רקע הצלחת הנפקת האג"ח של החברה. .

טבע סגרה היום בעליות שערים והמשיכה להיסחר על רקע הודעת הפרישה של ג'ורג' בארט, סמנכ"ל המכירות בצפון אמריקה, אשר זעזעה את המניה בסוף השבוע. למרות הטלטלה, כלכלני קרדיט סוויס מגיבים להודעת הפרישה בהותרת ההמלצה על "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 54 דולר למניה. "בעוד שנה מהיום לא נרגיש בהבדל בהנהלה", הדגישו הכלכלנים. (). בנוסף, טבע הודיעה ביום שישי האחרון, כי פורסט ומרז תובעות אותה על רקע ניסיונות החברה להפר פטנט שלהן לתרופה namenda למחלת האלצהיימר.

מניות בנק הפועלים המשיכו לבלוט לאחר שביום חמישי הודיע הבנק כי הוא ייאלץ למחוק עוד 260 מיליון דולר בגין השקעה במכשירים פיננסים מורכבים הקשורים למשבר האשראי בארה"ב (SIV). כלכלני ליהמן ברדרס אמרו בתגובה כי "ההנהלה מתייחסת לנושא הזה עכשיו כדי שהדבר יגולם כבר במחיר המניה".

וריפון שוב חוזרת למרכז העניינים והפעם דווקא רושמת עליות. החברה הודיעה ביום שישי על שותפות בפריסה עולמית עם חברת arcsight הנועדה לאפשר לסוחרים, קמעונאים ותחנות תדלוק להגן על המידע של לקוחותיהן כנגד פרצות אבטחה וסיכונים נוספים במערכות התשלום שלהן. זאת תחת הסטנדרטים המקובלים של pci dss, והרגולציות הנוגעות בדבר.

מכתשים אגן נסחרה היום ברקע לצניחה של 15.7% ביום חמישי לאחר פרסום אזהרת רווח שאכזבה את המשקיעים. מהודעת החברה עולה, כי היא צפויה להציג הכנסות של 2.07-2.09 מיליארד דולר בשנת 2007 וכי הרווח הנקי לרבעון הרביעי של 2007 צפוי לעמוד על 14-20 מיליון דולר בלבד. בליהמן ברדרס רואים בצניחה של מניות מכתשים דווקא הזדמנות קנייה, והם ממשיכים להחזיק בהמלצת "תשואת יתר" למניה עם מחיר יעד של 38 שקל. ()

כי"ל הודיעה הבוקר על רכישה חדשה אותה ביצעה החברה הבת כי"ל מוצרי תכלית, שחתמה על הסכם לרכישת פעילות עסקית בתחום הטיפול במים של חטיבה מקבוצת הנקל (Henkel) הגרמנית. היקף העסקה עומד על 89 מיליון דולר, כאשר כי"ל תממן את הרכישה ממקורותיה העצמיים וכן מקווי אשראי בנקאיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.