היקף התיירות העסקית נאמד ב- 520 מיליארד דולר

בכנס התיירות העסקית של שנת 2006 נקבע שכ-40% מכלל שוק התיירות העולמי הינו תיירות עסקית
דותן לוי |

במסגרת הכנס השנתי "BUSINESS TRAVEL 2006" שנערך היום (ב') ע"י חברת התיירות העסקית הגדולה בעולם - חברת CARLSON WAGONLIT TRAVEL ושעסק בנושא ניהול יעיל וחסכוני של נסיעות עסקים, צוין כי, ממחקר שוק שערכו החברות נקבע שכ-40% מכלל שוק התיירות העולמי הינו תיירות עסקית ובשנה האחרונה היקף הפעילות של תחום התיירות העסקית היה למעלה מ-520 מיליארד דולר.

לדברי פליקס וויזאק, סגן נשיא בחב' CARLSON WAGONLIT TRAVEL "מחקר שוק שערכה החב' קובע שכ-40% מכלל שוק התיירות העולמי הינו תיירות עסקית ובשנה האחרונה היקף הפעילות של תחום התיירות העסקית היה למעלה מ-520 מיליארד דולר".

בועז וקסמן, יו"ר אופיר טורס, נציגה בלעדית של CWT בישראל, מציין, שבעקבות המיזוג והרחבת הפעילות העסקית של חב' CWT , תגדיל

חברת אופיר טורס במחצית השנייה של שנת 2006 את פעילותה בישראל בתחום נסיעות לאנשי עסקים בכ-12%.

וקסמן מעריך, שהגדלת הפעילות תתבטא במיוחד בתחומי תיירות העסקים בצפון אמריקה, אסיה ואזור האוקיינוס השקט.

עוד בכנס, נערך פאנל בהשתתפות 4 מנכ"לי חברות התעופה המובילות בישראל- אבי פרידמן מנכ"ל קונטיננטל, אלי מסר, מנכ"ל אוסטריאן איירליינס, יעל קטן מנכ"לית בריטיש איירווייס וורדה פרנסיס מנכ"לית אל על ישראל, במסגרתו ציינו המנכ"לים שאחת הבעיות הגדולות שיש היום בישראל המונעות את הגדלת פלח שוק התיירות הנכנסת בכלל והתיירות העסקית הנכנסת בפרט הינה מחסור גדול בבתי מלון.

בישראל קיים מחסור של לפחות 15,000 חדרים בבתי מלון ומחסור בתשתיות תיירותיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.