האם ת"א תמשיך צפונה או שמא יגיעו המימושים היום?
האם הבורסה התל אביבית תמשיך לטפס ביום הרביעי ברציפות? פערי הארביטראז' במניות הדואליות של המעו"ף מצביעים על מגמה מעורבת עם נטיה לעליות. המדדים המובילים באחד העם זוכים לחיזוק מעבר לים זאת לאחר שאמש חתמו בוול סטריט את יום המסחר בעליות שערים נאות.
מדד ת"א 25 יפתח את יום המסחר ברמה של 843.96 נקודות. מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמה של 850.05 נקודות. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 420.99 נקודות.
האם מניות הנדל"ן ומניות השורה השנייה שדחפו אתמול את השוק לעליות חדות ימשיכו לבלוט גם היום? נציין שבקרב מניות הנדל"ן התמתנו אתמול לקראת סוף המסחר הקפיצות שאפיינו מתחילת השבוע אך עדיין המשיכו לרכז עניין רב.
פערי הארביטראז' של מניות המעו"ף מצביעים על מגמה מעורבת עם נטיה לעליות.בצד הירוק: פרטנר 1.22%+, פריגו 2.28%+, נייס 1.05%+. בצד האדום ניצבות מניות כור ואלביט מערכות עם פערי ארביטראז' של 1.16%- ו-0.77%- בהתאמה.
והאחרונה לפרק המעו"ף, ענקית הפרמצבטיקה, הגנרית טבע שתפתח עם פער ארביטראז' חיובי של 0.3%+. לאחר שחתמה אמש את המסחר בוול סטריט בעליה של 2.3% לרמה של 44 דולר. ברקע, מניות החברה הגיבו להודעת החברה מתחילת השבוע, כי קיבלה אישור מותנה מרשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לייצור ושיווק טבליות תרופת ה-Simvastatin. מדובר בגרסה הגנרית של תרופת ה-Zocor של חברת ,Merck לטיפול בכולסטרול גבוה. זוהי תרופה המגלגלת מחזור מכירות עצום בסך של 4.4 מיליארד דולר.
שמח בחברה לישראל בעלת השליטה בבז"ן, ב"מעריב" פורסם הבוקר, כי המו"מ בין משרד האוצר ועובדי בז"ן בנושא ההפרטה צפוי להתחיל מחר.העובדים ציינו, כי "לא נסתפק בפחות ממה שקיבלו עובדי הנמלים", והוסיפו, "נדרוש פיצויים ורשת ביטחון". מניות החברה לישראל צפויות להגיב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
