סוף שנה (אזרחית) הגיע, למזלנו, ואלו אולי הימים השקטים המאפשרים לבדוק מה קרה במהלך שנת 2005 ובעיקר מה אנו צופים ל-2006. העולם נמצא בצמיחה יציבה. הנתונים המקרו כלכליים של הכלכלות הגדולות, כמו אלו של השווקים המתעוררים מראים שגם בשנת 2006 הצמיחה ושיפור בשוק העבודה תימשך והאנפלציה תהווה נקודת התעניינות.

בשווקים המתעוררים כמו סין, ברזיל, טורקיה ורוסיה הביצועים הכלכליים היו טובים במיוחד. השוק הריח אותם ורדף לקניית מטבעות עם ריבית נומינלית גבוהה ואפשר להכתיר זאת בתור הפנינה של 2005.

ביפן התמ"ג צמח ב-2.5% לשנה ומדד הניקיי רשם שיאים חדשים (עלה כמעט 32% וסיים את השנה מעל 15,000), השכר עלה בפעם הראשונה מאז שנת 2000 ולמרות זאת הההערכות מתחילת שנת 2005 שהיין יתחזק היו בטלות בשישים, וההפך היה הנכון, היין שימש כמטבע מימון כנגד ה-High yielders. בגוש האירו ובאנגליה הצמיחה היתה בינונית, האינפלציה מבוקרת תוך עליה בשוק העבודה. ה-referendum אשר בצרפת ובהולנד חששו שיוביל להתפרקות האירו, לא התגשם והשפעתו חלפה מהר מאוד. כמו כן, כלכלת ארה"ב הציגה במהלך החצי שנה אחרונה סימנים של התאוששות למרות ההוריקנים אשר פקדו אותה.

הדולר התחזק בצורה משמעותית, במחצית השנה האחרונה, כנגד האירו והיין היפאני במיוחד משתי סיבות: HIA (החזרת הכסף לארה"ב על השקעות ריאליות תוך קבלת הטבות במיסוי) ופער הריביות. הבנק המרכזי הארופאי שמר על ריבית ברמות של 2% בשנתיים האחרונות וביפאן הריבית עדיין ברמות האפס, לעומת זאת הפדרל רזרב נקט במדיניות מונטרית אגרסיבית מאז יוני 2004, עם עליה של למעלה מ300 נקודות באופן קונסיסטנטי ובקפיצות של 0.25%.

חשוב לציין שהמדיניות של הבנק המרכזי האמריקאי המבוססת על הבהרה ושקיפות, מקטינה את האי ודאות בשוק הריביות, דבר אשר מבורך בשוק הכספים. אלן גרינספאן אשר מכהן בבנק כבר 18 שנים וזוכה לאמינות רבה עומד לפרוש בתחילת השנה. השווקים עוקבים בדריכות אחר נאומיו על הכלכלה והציפיות עתידיות. ב-24 לאוקטובר ג'ורג בוש הציג לפני העולם את היורש: בן ברנקה אשר יתחיל את כהונתו בפברואר.

כמו קודמו גם ברננקה חושב שהקטנת האי ודאות בשווקים מאפשרת צמיחה ומקטינה את האנפלציה והריבית לטווח ארוך. הציפיות הינם שהריבית הדולרית תגיע לרמות של 4.75%. במהלך שנת 2005 ההשקעות הפיננסיות הגלובליות התרכזו בההפרטה ובצמיחה המהירה של אסיה והודו יחד עם השינויים המבניים של דרום אמריקה.

כמעט 80 שנה ארה"ב היה המנוע של כלכלת העולם, והנטיה של כל השווקים היתה לייצא לכיוון שוק זה. המציאות מלמדת שבשנים האחרונות דווקא הודו וסין הינם המנועים הרלוונטים לכלכלה העולמית. רוב ההון המיועד להשקעה בסין היה מוטה לחברות ממשלתיות, כעת גם החברות הפרטיות מושכות עניין, במיוחד עם רצונן להנפקה ולאו דוקא בארה"ב.

עוד נקודה שיש לקחת בחשבון הינה תחילת ההבראה של הסקטור הבנקאי בסין אשר היה מונח תחת דאגה רבה. ההמשל השקיע מאמצים רבים על מנת להוריד את רמת ההאשראי במהלך השנים האחרונות. בראיה עתידית לדעתי חשוב מאוד יהיה לראות את הקטנת התלות של סין ביצוא, דבר אשר בשכנתה יפאן בולט במיוחד.

מדינה נוספת עליה יש לשים עין הינה הודו. גם אירופה המזרחית (פולין ורומניה בעיקר) ורוסיה ימשכו עניין בקרב המשקיעים. האקלים המקרו כלכלי בדרום אמריקה השתפר במיוחד הודות לשילטונות שהצליחו לייצב את האנפלציה והריביות, האחריות הפסקלית גדלה וקרנות הפנסיה צמחו.

בהשוואה לאזורים אחרים אשר ביצועם הכלכלי נמוך - דרום אמריקה עדיין באופנה. בעזרת התקדמות של שוק ה-DERIVATIVES וה-SWAPS אפשר לנטרל חלק מהסיכונים של ההשקעות בשווקים המתעוררים. אם נעזוב קצת את מדינות הקרנבל והבשר ואולי גם את הפירמידות, שווה לשים עין על מדינות אפריקה אשר בתקופה ארוכה מאוד עמדו מאחורי המסך, אולי הגיע זמן לתת להם תפקיד במופע. שילטון בוש הגדיל את ההשקעות באזור זה למרות שעדיין ב-WALL STREET מתעניינים פחות.

ומה באמת צפוי לנו ב-2006?

לדעתי זו לא תהיה שנה של HIGH YIELDERS שקופה כאשתקד.

בהנחה שהיין הינו UNDERVALUED בכ-10% לפי ה-PPP, ובהתבסס על הביצועים הטובים של יפאן, סיום מדיניות האפס ריבית ואפשרות לתיסוף "מכובד" יותר ביואן, נראה נכון להתחיל להצטייד בתיק מוטה אסיה.

צפויה התחלה של מגמת עליה בריביות באסיה, הונג-קונג וסינגפור לדוגמא. הסטיות תקן על היין הינם ברמות הנמוכות ולכן ניתן להצטייד באופציות רחוקות מהשוק וכמו כן ניתן להנות מהCARRY על האינדונזיה רופי.

לגבי ארה"ב נעקוב בדריכות על רמת "הבזבזנות" של הצרכן האמריקאי ובנתונים של שוק הנדל"ן. הגירעונות עדיין קיימים וזה רק שאלה של זמן מתי ייצאו שוב מהמגירה. הדולר הקנדי היה ויישאר היהלום שבכתר, עם ציפיות להמשך עליה בריבית, מהווה המטבע ה"להיט". קניית הריבית של קנדה מול אוסטרליה או אנגליה הינה עסקה אהובה עלי. בברזיל ומקסיקו צפוי המשך ירידה בריבית, ולכן מומלץ לקבע את הריבית הנוכחית.

מבחינת טכנית

האירו: 1.16 מהווה נקודת תמיכה חשובה. שבירתה תעודד את הדובים. לדעתי אנו בונים רצפה למטבע הארופאי ונבקר בקרוב ברמות של 1.28. היין היפאני רמת התנגדות של ה-121.2 הינה נקודת פיתול לרמות הגבוהות של מאי 2002. אני אצמד לפתגם: הדולר מול היין עולה במדרגות ויורד במעלית. לעת עתה טווח המסחר קיים. נקודה חשובה הינה הרמות של ה-114 להתחזקות מחודשת של היין.

מאת: לאונור טרקילטאוב

הכותבת הינה סמנכ"ל בית ההשקעות גיפט.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, העושה כך פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.