סיכום יום בוול סטריט: הנפט זינק 3% והקשה על המדדים

היום נפתח בירוק על רקע רכישות ומיזוגי ענק, אך המדדים התקשו לשמור על חוזק אל מול העליה בזהב השחור וסיימו במגמה מעורבת סביב האפס, טבע התממשה 1.5%, מרקורי עלתה 3.4%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת וללא שינוי משמעותי, זאת כשעליה מדאיגה במחירי הנפט ניטרלה אפקט חיובי אפשרי של הודעות על הסכמי עובדים, רכישות ומיזוגי ענק בוול סטריט. במרכז המסחר, ענקיות הרכב והתעופה - פורד ודלתא אירליינס הודיעו על הסכמים זמניים עם עובדיהם בנוגע לקיצוצים הנדרשים בשתי החברות. בנוסף, העיתונות האמריקנית דיווחה כי ענקית הנפט קונוקו-פיליקס הגישה בחשאי הצעת רכש לספקית הגז בורלינגון בעיסקת ענק בגובה של מעל 30 מיליארד דולר. בצידו השלילי של המתרס היה גם כן סקטור הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט סגרו בעליה חזקה של 3% לרמה של 61.3 דולר. היום לא פורסמו נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק סגר בעליה קלה של 0.19% לרמה של 2,260 נקודות, מדד הדאו ג'ונס השיל 0.1% לרמה של 10,768 נקודות.

מחירי הנפט המשיכו היום כאמור, בצעדה מעלה, הוסיפו 3% לרמה של 61.3 ובכך השלימו עליה של 9% מאז השפל של סוף חודש קודם. ברקע לעליה היום, ההרגעות כי לא מדובר בפעולת טרור אלא תקלה בלבד לא הצליחו למנוע חששות בשווקים לאחר הפיצוץ אמש של מאגר הדלקים צפונית ללונדון, אשר לו היכולת לאכסן כ-5% ממאגרי הנפט של בריטניה. עוד גורם לעליות, שרי אופ"ק בכווית פתחו את הדרך בפני צמצום התפוקה ב-2006 כשחתמו היום על הסכם כוונות להחזרת ההגבלה על קרטל מדינות הנפט ל-28 מיליון חביות ליום.

בהסתכלות קדימה להמשך השבוע, המשקיעים צפויים להמתין בדריכות להודעת הפד מחר (יום שלישי) בנוגע להמשך מדיניות העלאת הריבית. הצפי בשווקים הינו להעלאה נוספת של 0.25%, אך מרכז תשומת הלב תהיה נתונה לדברים אשר יאמר היו"ר היוצא, אלן גרינספאן, בעת מתן החלטת הפד, זאת כשהמשקיעים יחפשו רמזים לסופו האפשרי של תהליך העלאת הריביות בארה"ב.

אמריקניות במרכז

מניות פורד (F), יצרנית הרכב השניה בגודלה בארה"ב, סגרו בעליה קלה של 0.24% לרמה של 8.2 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה ביום שבת כי הגיעה להסכם מסגרת עם עובדיה, לפיו תקצץ באופן קל בהוצאות ביטוח הבריאות של יותר מחצי מיליון מעובדיה, מקבלי הפנסיה מן החברה ובני משפחותיהם.

מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), אשר הוסיפו 0.85% לרמה של 412.7 דולר, ריכזו עניין רב היום. בית ההשקעות הגדול קרדיט סוויס העלה את מחיר היעד למניות החברה מ-400 ל-475 דולר. לדעת בית ההשקעות, המומנטום של מגמת הפרסום האינטרנטי הינו בתהליך של האצה. עוד ברקע למסחר, החברה צפויה להצטרף בקרוב לרשימת הנאסד"ק 100 (מאה המניות הגדולות ביותר בבורסת הנאסד"ק)

מחירי הנפט אינם הגורם היחיד משוק האנרגיה אשר ריכז תשומת לב היום בוול סטריט - חברת הנפט השלישית בגודלה בארה"ב, קונוקו-פיליקס (COP), נמצאת במגעים לרכישת ספקית הנפט והגז בורלינגטון (BR), כך על פי דיווחים אשר פורסמו בעיתונות האמריקנית. על פי הפרסום, אנשים המקורבים לעניין דיווחו שמדובר בהצעת רכש בשווי עתק של מעל 30 מיליארד דולר. בנוסף ציינו, כי העיסקה הנרקמת הינה עדיין באוויר ועשויה להתפוגג, אך עם זאת תיתכן הכרזה רשמית על סגירתה עוד בהמשך השבוע. מניות קונוקו הגיבו לידיעה בירידה של 2.8% לרמה של 61.2 דולר, מניות בורלינגטון זינקה 8.3% ל-82.45 דולר.

עוד במרכז המסחר היתה דלתא אירליינס (DALRQ.PK), אשר מניותיה טיפסו 13.4% לרמה של 59 סנט, לאחר שהודיעה כי הגיעה להסכם זמני עם טייסיה, לפיו יבוטל האיום להשבתת החברה למרות שתקצץ במשכורות העובדים. מדובר בצעד שיכול לחסוך כ-152 מיליון דולר בשנה ובכך לעזור להציל את חברת התעופה השלישית בגודלה בארה"ב מסכנה של פשיטת רגל.

ישראליות בוול סטריט

מניות אי.סי.איי טלקום (ECIL) סגרה בירידה של 0.72% לרמה של 8.25 דולר. ברקע למסחר, הודעת החברה לפיה תקים מרכז מחקר ופיתוח בהודו. האתר החדש מתווסף למתקני מחקר ופיתוח של החברה בארצות הברית, ישראל וסין. לטענת החברה, המרכז החדש חיוני להרחבת יכולות המחקר והפיתוח וכן לנוכחותה החזקה באזור, אשר החלה כבר לפני עשר שנים.

מניות אלביט מערכות (ESLT) עלו בשיעור של 4% לרמה של 24.45 דולר. החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה בארה"ב, קולסמן, זכתה בהזמנות ראשוניות לאספקת מערכות משקפת תרמית למפקדת כוחות המארינס (חיל הנחתים) של ארצות הברית, בהיקף כספי של 33.6 מיליון דולר. ההזמנות מיועדות לאספקה בשנים 2006 ו-2007.

נטמנג' (NETM) סגרה בירידה של 0.36% לרמה של 5.37 דולר. מפתחת היישומים לקישוריות של רשתות מידע הודיעה היום על מינויו של ג'ורג בנט לתפקיד סגן נשיא מכירות בצפון ארה"ב. בתפקידו הקודם, היה בנט סגן נשיא של חטיבת המכירות הבינלאומיות בחברת Handysoft, וכן הינו בעל נסיון רב בתחום ה-IT.

מניות אורבוטק (ORBK) השילו 1.7% לרמה של 25 דולר, ספקית הפתרונות לתכנון מעגלים מודפסים וציוד בדיקה אופטי הודיעה היום על רכישה מחדש של כ-300 אלף ממניותיה אשר בבעלותה של אורמת תעשיות. העיסקה, אשר נחתמה באופן פרטי בין שתי החברות, הינה למכירה מלאה של אחזקה של אורמת באורבוטק, זאת כשהמחיר אותו תשלם אורבוטק הינו 24.15 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".