כשסילבן מדבר על צמיחה ורווחה

רק דבר אחד יש לנו להגיד לכל המתחרים החדשים על ענייני ניהול הכלכלה של ישראל. בבואכם לדבר על "חברתיות" ו"כלכלה", אנא אל תשכחו איך ניהלתם את תקציב המדינה
חזי שטרנליכט |

יומיים לפני "ארץ נהדרת" דיברה אחת הדמויות החדשות בפאנל הכוכבים של תוכנית הסאטירה המוצלחת, סילבן שלום, על המדיניות הכלכלית שלה. נזכרנו ב"ארץ נהדרת", משום שחשבנו שהיה מבדר לשמוע את שלום מדבר על ענייני כלכלה. בכלל, נדמה שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו כבר לא צריכה יותר את תשדירי תעמולה, גם ככה זה נראה כמו "ארץ נהדרת" נגד "יצפאן".

אבל סילבן שלום, בנו של בנקאי מבאר שבע, הבעל של אחת הנשים העשירות במדינה, המתגורר באחת השכונות היקרות של רמת גן, פרט שוב ושוב על נימת החברתיות, על הפערים ועל האיכפתיות הרבה שהוא מביא עימו. אה, חברי המרכז בוודאי שכחו, הוא גם היה שר אוצר. גם הוא, אולי, רצה שישכחו זאת.

ולא סתם שר אוצר. ממש אוצר. בתקופת כהונתו של השר שלום, הניחו באוצר יעדי צמיחה של 4% למשק לשנת 2002, כשהאינתיפדה הגיעה לשיא, הטבח במלון פארק הוציא את ישראל למבצע חומת מגן, וכל יומיים התמודדנו פה עם מתקפת מרצחים פלשתינאים שקטלו אותנו במסעדות ובמקומות הבילוי. באותה תקופה, במקום להוביל לריסון פיסקאלי חמור, תחת כהונתו של השר שלום - ישראל הגיעה למצב בו היתה כמעט חדלת פרעון. שמעתם את זה? ישראל כמעט הגיעה לפשיטת רגל.

כן. מסתבר, שישראל כמעט "פשטה רגל". שלום עוד הספיק באותה העת לריב עם בנק ישראל, לסגור על עסקת חבילה יחד עם שרון וקליין להורדה חדה של הריבית, שהוא לא הצליח לעמוד בחלק שלו באותה עסקה, וכך נגרמה בעיית אמינות קשה לבנק ישראל שאילצה אותו להזניק את הריבית.

אלמלא היה נכנס נתניהו אחר כך למשרד האוצר, ובמהלך מהיר שלו ושל רה"מ שרון מול האמריקנים לא היינו מקבלים צ'ק של ערבויות בסך של 10 מיליארד דולר מהדוד סאם (הרבה אחרי כהונת סילבן שלום), יכול להיות שאיש לא היה קונה את האג"ח שלנו בעולם. יותר מזה, אתם רבותי הישראלים, סירבתם לקנות אגרות חוב של ממשלת ישראל ב-12% לשנה (בשיא המשבר), ורצתם אל הדולר עד שנשק ל-5 שקלים (יוני 2002).

סילבן שלום, הותיר אחריו מורשת נשכחת במשרד האוצר. משום שאיש לא מדבר עליה. רק דבריו הנשכחים של החשב הכללי, ניר גלעד, בעתונות לפני מספר שנים הם עדות רחוקה לה. כמו גלויה שדהתה. סילבן עזב אחר כך לתפקיד הבכיר של שר החוץ, שעליו אין לנו על מה להגיב - זה לא הספציאליטה של שוק ההון. אנחנו לא מרגישים שיש לנו הבנה מיוחדת באשר לכישורי שר החוץ. גם אין לנו מאום על הקריירה הפוליטית של האיש, על ההצלחה הפוליטית שלו, ועל מעמדו הרם במרכז הליכוד.

רק דבר אחד, יש לנו להגיד לכל המתחרים החדשים על ענייני הכלכלה של ישראל. בבואכם לדבר על "חברתיות" ו"כלכלה", אנא אל תשכחו איך ניהלתם את תקציב המדינה, אם לכם כבר הזדמנות לכך בעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.