וול סטריט: מייקרוסופט תכביד ואולי התמ"ג יקל?

אכזבה מתחזיות ענקית המחשוב מביאה את החוזים לאותת - ירידות בפתיחה. עוד לפני כן, יפורסם התמ"ג ברבעון ה-3, לו השפעה ניכרת על המדדים המובילים. ענף כלי הרכב עשוי לסבול היום מסנטימנט שלילי ובישראליות: דו"ח מצוין לרדוור, דו"ח חביב לצ'ק פוינט
שרון שפורר |

אכזבה מתחזיות ענקית המחשוב, מייקרוסופט עבור הרבעון הנוכחי מביאה את החוזים העתידיים על המדדים המובילים לאותת על ירידות שערים הנכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר החותם את השבוע, כאשר אם אכן כך תפתח - יהיה זה היום הרביעי ברציפות של ירידות שערים בבורוסת התפוח הגדול.

בזירה המאקרו כלכלית יתפרסמו היום נתונים מספר, כאשר החשוב שבהם, אשר הינו בעל יכולת השפעה על כיוון המדדים המובילים הינו התמ"ג האמריקני ברבעון השלישי - הקריאה הראשונה. הנתון יתפרסם בשעה 14:30 שעון ישראל, כשעה טרם פתיחת המסחר בוול סטריט ובשווקים צופים לו עליה נאה בשיעור של 3.6% - על אף נזקי סופות ההוריקן - קתרינה וריטה בחודש ספטמבר החותם את הרבעון, לאחר עליה של 3.3% ברבעון השני של השנה.

נתונים נוספים שיתפרסמו היום כוללים את מדד ה-ECU - אינדיקטור לעלויות העבודה ברבעון החולף - עלויות הכוללות שכר, בונוסים והטבות ועוד. המדד שיתפרסם ב-14:30 שעון ישראל צפוי להציג עליה של 0.8%, אחרי עליה של 0.7% ברבעון השני. הנתון, יש לציין זוכה למעקב צמוד של הפדרל רזרב, כסימן מוקדם ללחצים האינפלציוניים בכלכלה האמריקנית.

ואחרון להתפרסם בזירה היום - כרבע שעה לאחר פתיחת המסחר - מדד סנטימנט הצרכן של אוניברסיטת מישיגן. המדד נותן אינדיקציה לדרך שבה רואים הצרכנים את עתיד הכלכלה. באמצע חודש אוקטובר עמד המדד על 75.4 וכעת צופים לו - בקריאה הסופית - עליה לרמה של 76. נזכיר, כי מוקדם יותר השבוע התפרסם סקר אמון הצרכנם שערך מוסד אחר והציג נפילה מפתיעה לשפל של שנתיים ימים.

לזירת הנפט, כך נראה בשעה זו, לא עתידה להיות היום השפעה מהותית על המסחר, אם כי הרגיעה הקלה בשעות אלו עשויה לסייע מעט לסנטימנט החיובי. בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש דצמבר בירידה של 0.13% , סביב רמה של 61 דולר, לאחר שאתמול טיפסו ב-0.6% וחתמו במחיר של 61.09 דולר לחבית.

במסגרת עונת הדיווחים בוול סטריט תפרסם היום את תוצאותיה חברת שברון (סימול: CVX), הצפויה להציג זינוק של 50% ברווח בעקבות זינוק מחירי הבנזין ברבעון. הדו"ח יעקוב דו"ח שפורסם זה מכבר של חברה אחרת בענף - אקסון מובייל (XOM), שדיווחה אמש על רווח שיא ברבעון החולף של 9.9 מיליארד דולר, אל מול 5.6 מיליארד "בלבד" ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

תעשיית הרכב עתידה לסבול היום מסנטימנט שלילי במיוחד, על רקע ארועים ודיווחים מספר: החששות המתגברים מפשיטת רגל אפשרית של ענקית הרכב, ג'נרל מוטורס (GM) עלולים להמשיך ולהכביד על הסנטימנט, כפי שעשו אתמול ומצטרף אליהם דו"ח מאכזב של הונדה מוטור (HMC) והנמכת תחזיות של פג'ו-סיטרואן, אשר אינה נסחרת אמנם ביבשת, אך שייכת לתעשייה. באירופה סובלות מניות פג'ו מירידות חדות, גוררות אחריהן את מניות רנו ואת המדדים המובילים ביבשת.

וגם אסיה, אם כבר סוקרים את בורוסת העולם, חתמה בירידות שערים לא מבוטלות כלל, גם הן מסתייעות במניות יצרניות כלי הרכב הגדולות. סייג למגמה, סיפקה היום ניסן מוטור היפנית, שהציגה ברבעון החולף עליה של 8% ברווח הנקי בעקבות גידול מרשים במכירותיה ברחבי הגלובל.

הדיווח הכספי של חברת מייקרוסופט (MSFT) אמש לאחר הנעילה הוא הוא שיעמוד היום בצרכז המסחר בוול סטריט ועתיד להכביד על מדד מניות הטכנולוגיה - הנאסד"ק. מייקרוסופט הציגה אמנם תוצאות מרשימות אך סיפקה תחזיות מאכזבות עבור הרבעון הרביעי. ענקית המחשוב עקפה את תחזית הרווח בשווקים בסנט אחד עם 27 סנט למניה והציגה גידול של 6% בהכנסות ל-9.74 מיליארד דולר, אבל על המשקיעים, כך נראה, זה לא עושה רושם והם שולחים את מניה לירידה של 2% בשעות שלאחר הנעילה, מאוכזבים מתחזיות שסיפקה לרבעון הנוכחי ואשר פספסו קלות את הקונצנזוס בשוק.

ובישראליות - מבול הדיווחים נכנס ליומו השלישי, עם דו"חות של צ'ק פוינט ורדוור.

צ'ק פוינט דיווחה היום על זינוק של 18% ברווח הרבעוני ל-78.7 מיליון דולר. בנטרול הוצאות חד פעמיות, הגיע הרווח למניה של יצרנית תוכנות האבטחה באינטרנט ל-32 סנט - בדיוק כמו הקונצנזוס בשווקים. ההכנסות צמחו ב-6% ל-141.1 מיליון דולר ומרשים במיוחד היה נתון ההכנסות הדחויות של החברה שהציג זינוק של 16% ל-144.3 מיליון דולר.

ספקית פתרונות תעבורת הנתונים באינטרנט, רדוור הותירה את תחזיות האנליסטים מאחור, עת הציגה רווח של 1.6 מיליון דולר. ההכנסות צמחו ל-19 מיליון דולר, בעוד בשוק ציפו ל-18.4 מיליון בלבד. הרווח אמנם צנח חדות ביחס לרבעון המקביל אך שיקף עליה של 60% ביחס לרבעון הקודם ועקף את האופטימית שבתחזיות. לרבעון ה-4 צופה החברה: רווח של 11 סנט על הכנסות של 21 מיליון דולר - שוב, גבוה מהתחזיות בשווקים.

מניות ווקלטק, העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנות להעברת תקשורת טלפונית על גבי רשת האינטרנט, עשויות להנות היום מתשומת לב המשקיעים. החברה הודיעה הבוקר, על מיזוגה לתוך Tdsoft, כשבעלי המניות של האחרונה יחזיקו בכ-75% ממניותיה וב-25% הנותרים יחזיקו בעלי המניות הנוכחיים. ווקלטק תמשיך להיסחר בבורסת הנאסד"ק, כך שלמעשה תהנה חברתTdsoft מחשיפה לשוק ההון האמריקני ללא הנפקה או גיוס הון.

ותזכורת מדיווחי יום האתמול. אלדין קפצה ב-2%, לאחר שעקפה תחזיות וכך גם צורן שהמריאה ב-15%. באוסקר גרוס הגיבו אמש לדו"חות השתיים בהמלצת "קניה" עם מחיר יעד של 17 דולר לצורן ו-23 דולר לאלדין. פריגו טיפסה ב-3.3%, על אף ירידה ברווח הרבעוני ומנגד לשלוש אלו, סבלו מירידות: DSPG, שאיבדה 7% על אף שיא בהכנסות הרבעוניות וסרגון, שצנחה ב-5.3%, על אף זינוק של 30% בהכנסות.

עוד בלטו אתמול מקרב הישראליות: מניות אורכית, שנחתכו בלא פחות מאשר 30% למחיר של 13.38 דולר, לקראת פרסום תוצאותיה בתחילת שבוע הבא. המשקיעים מצפים, כך נראה לתוצאות חלשות של מפתחת, מייצרת ומשווקת המודמים הישראלית, העושה שימוש בטכנולוגיית ה-DSL ומעניין יהיה לעקוב אחר מהלכיהם היום.

ולעומת אורכית, ספקית הבילינג הישראלית, חברת אמדוקס, הוסיפה אמש 0.9%, לאחר שפרסמה תוצאות ראשוניות לרבעון החולף, אשר עקפו את התחזיות המקוריות שסיפקה בעבר. אמדוקס צפרסם את תוצאותיה ב-9 בנובמבר. המסחר במניותיה ב-NYSE ייפתח בשעה 16:00 שעון ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.