למרות ההאטה היחסית במכירת כלי רכב חשמליים, בלי לשים לב, מעל 200,000 כלי רכב חשמליים נמסרו ללקוחות ונוסעים על כבישי ישראל. למען חובבי הנתונים, מתחילת 2024, כלומר שנה ושמונה חודשים, עלו על כבישי ישראל מעל ל- 100,000 כלי רכב חשמליים, שהכפילו את כמות החשמליות המצטבר שנמכרו עד סוף 2023.

מאחר ומרבית החשמליות הן מהשנים האחרונות, מרביתן עדיין שועטות על כבישי ישראל בדממה, ללא צריכת בנזין, ללא פליטת מזהמים, ועם חסכון כספי משמעותי לבעליהן שנפרדו מהצורך לתדלק בנזין יקר בתחנות דלק.

כמות המכוניות הזו, שממשיכה לגדול בעקביות, מחייבת את בעלי המכוניות החשמליות גם לשינויי התנהגות שסיכמנו לכם בכמה נקודות פשוטות:

1. טעינה – הטעינה 'הבריאה' ביותר לשמור על חיי סוללת הרכב היא טעינה איטית AC, ביתית או ציבורית. טעינה מהירה DC טובה לשימוש כאשר נדרשת הארכת טווח בנסיעה ארוכה. טעינת DC 'פעם ב...' לא תהרוס את הסוללה וניתן להטעין ללא חשש. עם זאת, מי שמסתמך רק על טעינת DC עלול לפגוע בביצועי הסוללה.
2. ליצרנים סונים סוגי סוללות שונות בטכנולוגיות שונות. יש מי שממליץ להטעין רק עד 80% אם לא נדרשת נסיעה ארוכה, יש מי שמנחה את הנהגים להטעין אחת לחודש עד 100%, וכך גם בפריקת הסוללה. בררו עם יבואן הרכב שלכם מה המלצת היצרן.
3. הכירו נקודות טעינה מהירה מרוחקות. ברחבי הארץ פרוסות מאות עמדות טעינה מהירות. אם יש לכם דודה בקרית שמונה, חבר באילת או הורים בנהריה, חשוב להכיר איפה בדרך יש מתחמי עמדות טעינה. כמי שמחזיק רכב חשמלי מעל לשלוש שנים אני 'מכיר' כמה מתחמי טעינה בקרבת קרית שמונה, בכניסה הדרומית לנהריה, בכל מתחמי הנוחות של 'דור' על כביש שש, באיזור באר שבע, בדימונה, ערד ומצפה רמון, וכך גם בצומת הערבה ועל כביש הערבה. עוד נכון להכיר את עמדות הטעינה בתחנות הדלק של 'פז' עם פיזור ארצי נהדר, ורמת שמישות גבוהה. זה יסייע לכם מאוד להנמיך חרדות טווח, אם עדיין יש לכם כאלה.
4. 'אל תעשה לחברך' – החניה הצמודה לעמדת הטעינה הציבורית, איטית או מהירה אינה חניה לרכב חשמלי. היא שם רק עבור רכב חשמלי במהלך טעינה. אם הרכב לא בטעינה או שכבר הגעתם לאחוזי טעינה גבוהים, תפנו את העמדה לאחרים. בעלי מכוניות בנזין או דיזל, כמה רעים אתם יכולים להיות, וכמה חוסר איכפתיות לאחרים יש לכם כשאתם מחנים בעמדת הטעינה ולא מאפשרים למי שבאמת צריך גישה לעמדה. שימו לב, כבר דווחו מקרי ונדליזם במכוניות בנזין שחסמו עמדות טעינה.



5. כשהרכב בטעינה, תשאירו כרטיס קטן על הדשבורד עם הטלפון שלכם. למקרה שיש תקלה והרכב לא מטעין, או למקרה שהרכב כבר הגיע ל- 100% טעינה, ומישהו אחר צריך עכשיו להטעין.
6. טווח אמיתי ברכב חשמלי – הטווח המוצהר על ידי יצרן הרכב הוא נתון תיאורטי או לפי תקן כזה או אחר. במציאות, נהיגה בכבישים מהירים צורכת יותר חשמל מאשר נהיגה בכבישים עירוניים, כלומר בדיוק הפוך מרכב עם מנוע בעירה פנימית. אם אתם רגילים לנהוג בכבישים מהירים במהירות של 130 קמ"ש, קחו בחשבון שבנוסף לעבירת המהירות שאתם מבצעים, אתם צורכים הרבה יותר חשמל מאשר אם תנהגו ב- 100 קמ"ש, והמשמעות היא שהטווח יתקצר משמעותית.
7. רגנרציה – אותו רכיב קסום שמאפשר לרכב החשמלי שלכם להאט באמצעות המנוע החשמלי, וממש לייצר חשמל ולהטעין את הסוללה. למרבית כלי הרכב החשמליים יש אפשרות לקבוע רמות רגנרציה, עד רמה של נהיגה בדוושה אחת. ממליץ לכם לקבוע את הרגנרציה על רמה גבוהה ככל שניתן, ובעיקר בירידות ארוכות בהן נדרשת בלימה, ותופתעו להגיע לסוף הירידה עם יותר חשמל ממה שהיה לכם בסוללה כשהתחלתם את הירידה.
8. גלגל רזרבי וכבל טעינה איטי – שני אביזרים שאני ממליץ שיהיו לכם ברכב החשמלי שלכם. כשתזדקקו להם, תהיו מוכנים לשלם הון כדי שהם יהיו שם עבורכם. (לרזרבי כמובן שיש להוסיף מגבה (ג'ק) ומפתח ברגים לרכב.

מישהו רוצה להמר תוך כמה זמן נגיע ל- 400,000 חשמליות בכבישים?

• קונים רכב חשמלי? בדקו את האותיות הקטנות
• שוברות את השוק: הסיניות שמציעות טכנולוגיה מתקדמת במחיר של משפחתית רגילה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טעינה של 10 דקות? התיאוריה מול המציאות

יבואני רכב חשמלי בישראל מציגים נתוני טעינה מרשימים - הוספת טווח של 200-300 קילומטרים בטעינה של 10-15 דקות בלבד. היכולת הזו מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות כמו ארכיטקטורת 800 וולט (שקיימת בדגמים כמו יונדאי איוניק 5, קיה EV6 ופורשה טייקאן), סוללות עם קצב טעינה של עד 3C, ומערכות ניהול תרמי מתוחכמות שמאפשרות קליטת הספק של 250-350 קילוואט.

אבל הפער בין ההבטחה למציאות עצום. בישראל פועלות כיום כ-3,600 עמדות טעינה ציבוריות, אך רק כ-50 מהן מסוגלות לספק הספק של 150 קילוואט ומעלה, ופחות מ-20 עמדות מגיעות ל-350 קילוואט. רוב העמדות המהירות ממוקמות לאורך כביש 6 ובערים הגדולות, והן לרוב תפוסות או לא תקינות. למשל, רשת הטעינה של חברת EV Edge מונה כ-15 עמדות של 300 קילוואט, אך הן מפוזרות בעיקר במרכז הארץ.

גם כשמוצאים עמדה מתאימה, הטעינה המהירה מותנית בגורמים נוספים:

טמפרטורת הסוללה: בחורף או אחרי נסיעה ארוכה, הסוללה צריכה להגיע לטמפרטורה אופטימלית (25-35 מעלות) כדי לקלוט את מלוא ההספק

מצב הטעינה הנוכחי: הטעינה המהירה ביותר מתרחשת בין 10%-80% טעינה. מעבר ל-80%, הקצב יורד משמעותית

שיתוף הספק: עמדות רבות מחלקות את ההספק בין מספר רכבים, כך ש-350 קילוואט הופכים ל-175 לכל רכב

מגבלות הרכב עצמו: רכבים רבים מוגבלים ל-50-150 קילוואט למרות היכולת התיאורטית הגבוהה יותר

נתוני אמת מהשטח: זמני טעינה של 25-35 דקות מ-10% ל-80% בעמדות של 150 קילוואט - רחוק מה-15-18 דקות המובטחות. בעלי MG4 עם יכולת טעינה של 135 קילוואט מדווחים על 40-50 דקות בפועל.

המציאות מאחורי ההבטחות

מבטיחים לכם חיבור וקישוריות לאפל, אנדרואיד. לא בטוח שיש. מרבית הרכבים הסיניים המשווקים בישראל (BYD, MG, Aiways, Geometry) אינם תומכים באנדרואיד אוטו או אפל קארפליי מלאים. במקום זאת, הם מציעים:

• מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
• זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שיקוף מסך בסיסי דרך אפליקציה ייעודית (כמו BYD App)

מערכת מולטימדיה מבוססת אנדרואיד אך ללא חנות האפליקציות של גוגל

הבטחות לעדכון עתידי שלעיתים לא מתממשות

החריגים היחידים הם דגמי Lynk & Co וחלק מדגמי Geely שכוללים אנדרואיד אוטו מלא. יצרנים כמו BYD הבטיחו תמיכה "בקרוב" כבר ב-2023, אך נכון להיום, רוב הדגמים עדיין ללא התמיכה המלאה.

הבעיה מחמירה כשמגלים שגם עדכוני התוכנה מגיעים באיחור של חודשים ביחס לשווקים אחרים, וחלקם כלל לא מגיעים לישראל בגלל הבדלי שפה ורגולציה.