מחמת הספק: ה-FDA לא אישר את התרופה של אלי לילי לאקזמה
מכה קלה בכנף: מנהל המזון והתרופות בארה"ב, ה-FDA, לא אישר לענקית הפארמה, אלי לילי, את התרופה לבריקיזומאב (lebrikizumab), שמיועדת לטיפול באקזמות. לפי הודעת החברה, מדובר בבעיות אצל ספק ולא בשל הממצאים הקליניים או ביטחון בשימוש. אלי לילי נמצאת בתקופה מצוינת כשבמקביל לפיתוחי תרופות ואישורי FDA מבטיחים המניה שלה זינקה בשנתיים האחרונות פי 3 והיא נסחרת בשווי של מעל 500 מיליארד דולר - חברת התרופות המובילה כיום בעולם.
באלי לילי קיוו שהחברה תוכל להוציא לשוק את התרופה עוד השנה ולהתחרות בתחום בפייזר ו-Abbvie, כמו גם בתרופות גנריות נוספות. אלי לילי רצו להשיק את התרופה השנה, שלפי הערכות בשוק יכולה לייצר לה הכנסות של 1.6 מיליארד דולר עד 2026. כנראה שתהיה דחייה.
למניית אלי ליל הייתה שנה מצוינת, ישנן עוד 4 תרופות חדשות של החברה, בהן טיפולים לאלצהיימר ולהשמנת יתר שצפויים להיות בלוקבסטרים. הנהלת החברה הודיעה כי תעבוד מול ה-FDA על המשך פתרון הבעיות אצל הספק שהתגלו במהלך בדיקה.
המניה יורדת בפחות מאחוז בטרום מסחר, ומדובר במכה קלה מאוד, לאחר שמתחילת השנה המניה עלתה בכמעט 50% והיא נסגרה על מחיר של 537 דולר למניה ושווי שוק של 510 מיליארד דולר.
- 1.פאוצי'י 03/10/2023 09:50הגב לתגובה זולא שילמו מספיק... אגב כמה מבחני בטיחות וניסוי על אדם ניסו בבוסטרים לקורונה ??? ---התשובה 0 . אישור על ניסוי ב10 עכברים ....ככה נראה פרצופו של FDA
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5% מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%
תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צשופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט
קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ
ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".
הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס.
רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים
יוחננוף
הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
טיפה בים
לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים.
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים.
ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?
