גידול סויה חקלאות
צילום: Istock

אנרג'ין לוקחת את החקלאות אל השלב הבא

לאחר שגייסה 100 מיליון שקל, החברה מודיעה על התקדמות בשלבי המחקר והסכמי מסחור חדשים
אור צרפתי | (5)
נושאים בכתבה חקלאות

חברת אנרג'ין -3.69%  המפתחת תוכנה לניתוח מידע גנטי המבוססת על בינה מלאכותית, הודיעה על הסכם מסחור עם חברת זרעים בינלאומית, למתן רישיון למסחור זרעי עגבניה, בעלי תכונת עמידות למחלות . הסכם זה הינו הסכם מסחור ראשון מחוץ לישראל בנוגע לתכונת עמידות זו, בו מתקשרת החברה במודל פיתוח משותף של קניין רוחני, כנגד הכנסות מתמלוגים.

בהסכם נקבע כי החברה תהיה זכאית לתשלום חד פעמי עבור מתן הרישיון, בסכום שאינו מהותי. בנוסף, בכפוף למסירת הזרעים העמידים לחברת הזרעים בתוך 12 חודשים ממועד החתימה, החברה תהיה זכאית להכנסות תמלוגים למשך 10 שנים . להערכת החברה, בהתבסס על ניתוח גודל השוק הפוטנציאלי של המוצרים ועל סיכויי ההצלחה של מסחורם, הכנסותיה מהתמלוגים כאמור במהלך תקופת ההסכם עשויות להצטבר לסכום מהותי.

בהתבסס על הטכנולוגיה שפיתחה,  החברה מספקת שירותי ניתוח מידע גנטי ללקוחותיה. במסגרת שיתופי פעולה אלו הודיעה החברה כי  הושלם שלב מחקרי של מיפוי גנים מרכזיים בצמח הקנאביס ופיתוח סמני DNA. ביניהם, מופה איזור בגנום האחראי על ייצור הפרחים (המייצרים את החומרים הפעילים בקנאביס) ללא תלות באורך היום, תכונה זו נקראת auto-flower.

כיום, לשם קבלת פרחי קנאביס חייבים לגדל את הצמחים באורך יום הקצר מ-12 שעות. על כן, יש צורך במתקני גידול יקרים המאפשרים באופן מלאכותי לשלוט על אורך היום. החדרת תכונת ה flower-auto תאפשר את גידול צמחי קנאביס בכל עונות השנה (ללא תלות במספר שעות האור ביממה), ועל ידי כך מוזילה את עלויות הגידול ומאפשרת ייצור פרחי קנאביס גם בחממות, ללא שליטה על אורך היום ואפילו גידול בשטח פתוח. להערכת החברה, תוצרי שיתוף הפעולה עשויים לאפשר ללקוח החברה לקצר את הזמן הנדרש לפיתוח של זני הקנאביס וההמפ החדשים הפורחים בכל אורך יום והכוללים את הגן לתכונה של ה flower-auto ,לתקופה של -12 18 חודשים, אשר מהווה קיצור של כ-P בזמן שהיה נדרש ללא השימוש בסמני ה-DNA.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מגדל 16/02/2021 16:24
    הגב לתגובה זו
    השוק צמא לסמנים שיקצרו זמני טיפוח בכל מיני צמחים , גם בחשיש
  • 3.
    מטופל 15/02/2021 03:26
    הגב לתגובה זו
    קאנביס אוטומת לא שווה כלום עדיף כבר לקנות בשחור ליצנים
  • 2.
    אריה 11/02/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
    מה אני מפספס כאן? איך תסבירו שחברות דומות כדוגמת evogene שווה כבר 400 מליון דולר והיא מרוויחה פחות ומפסידה יותר? מה, רק בגלל שקרן ARK רכשה את המניות?
  • 1.
    t 11/02/2021 13:28
    הגב לתגובה זו
    כל בר דעת מבין שהבעיה בשוק הקנביס אינה שליטה באורך שעות האור על ידי תאורה והצללה,כזכור חלק גדול מהגידול מתבצע בחללים סגורים בלי לנצל את אור השמש החינמי בכלל.מנגד עלות אבטחה של חוות קנביס הינו מיליונים לשנה.אני מסיק איפה ש90 אחוז מהבעיות בגידול קשורות ברגולציה ולא באגרו טכניקה.
  • אורח 11/02/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר ממקור ראשון חוות של מאות רבות של דונמים בצפון אמריקה והחוות אלו הגידול לא מתבצע לארוך כל השנה בדיוק מהסיבה שהימים קצרים מידי בחורף ומוצר כזה נראה כמו מוצר שיגיע לכל החוות הענק בעולם. מצרף כתבה על אחת מחוות הענק רק כדי שתבין איך נראית חווה שמייצרת טונות של קנביס https://herb.co/news/culture/100-acre-cannabis-farm/
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?