אל על מקבלת הערת "עסק חי" בדוחות לשנת 2019
החברה דיווחה על עליה של כ-5% בהכנסות הרבעון הרביעי ועל הפסד של 31.5 מיליון דולר. זה היה לפני משבר הקורונה; המשך פעילות החברה תלויה בקבלת הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות המדינה
חברת התעופה אל על -0.96% מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019, אשר כללו הערת "עסק חי". החברה דיווחה על עליה של כ-5% בהכנסות הרבעון ועל הפסד של 31.5 מיליון דולר. זה היה לפני משבר הקורונה. המשך פעילות החברה תלויה בקבלת הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות המדינה.
המשך פעילות החברה תלויה בקבלת ההלוואה בערבות המדינה
הערת העסק החי מגיעה על רקע השפעות משבר הקורונה אשר גרם להיעדר ביקוש והשבתה מלאה של טיסות הנוסעים הסדירות של החברה ואי הוודאות השוררת בדבר ההתפתחויות בישראל ובעולם בקשר עם התפשטות הנגיף המשליכה על מועד וקצב פתיחת שוק הטסת הנוסעים.
רואי החשבון של החברה מציינים כי תכניות החברה להתמודדות עם ההשלכות המהותיות של הנגיף כוללות בין היתר, פעולות לצורך התאמת הוצאותיה התזרימיות לירידה המהותית בהכנסותיה. בנוסף, החברה מקיימת משא ומתן עם מלווים לצורך קבלת הלוואה בסכום של כ-400 מיליון דולר שתגובה במרביתה בערבות המדינה תוך ניהול שיחות עם משרד האוצר לקבלת ערבות זו. המשא ומתן עם המדינה והמלווים נמשך וקיימת אי ודאות בקשר להשלמתו.
"היות וקבלת ההלוואה הינה חיונית על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי", כותבים רואי החשבון של אל על.
- 380 יח"ד בשני מבנים בני 10 קומות לשכירות טווח ארוך יוקמו בירושלים
- כל מה שרציתם לדעת על פרויקטים חדשים בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסד של 31.5 מיליון דולר ברבעון
הכנסות אל על ברבעון הרביעי של 2019 הסתכמו בכ-518.5 מיליון דולר, עליה של כ-5% לעומת כ-493.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד של כ-31.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-31.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי של על אל הסתכם בכ-65.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי, לעומת כ-48.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.
עם זאת הוצאות התפעול של החברה היו גבוהות מהותית מהרווח הגולמי והעבירו את החברה להפסד תפעולי של כ-21.5 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-31.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
בסיכום שנתי, הציגה החברה בשורה התחתונה הפסד של כ-59.6 מיליון דולר בשנת 2019, לעומת הפסד של כ-52.2 מיליון דולר בשנת 2018.
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי התפרצות מגיפת הקורונה בעולם, שהשפיעה מתחילת שנת 2020 באופן מהותי לרעה על הכלכלה העולמית, בכלל ועל עולם התעופה, בפרט, גדעה את תנופת העשייה של החברה, שהיתה אחת הראשונות להיפגע מהמשבר.
המגפה הביאה לירידה חדה בביקוש לטיסות נוסעים ולביטול טיסות בהיקף משמעותי בחודשים פברואר ומרץ 2020 ועד לעצירה מוחלטת של טיסות נוסעים, לאור הנחיות הממשלה בדבר חובת בידוד, שגרמה לאובדן מרבית הכנסותיה של החברה וייצרה לה בעיית נזילות.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
המשבר הכלכלי לווה בירידה חדה בביקוש לנפט, שהביא לצניחה במחיר הדלק ולירידת שערי הריבית בעולם. היות והחברה ביצעה עסקאות גידור של הדלק הסילוני והריבית, הירידה גרמה להפסדים והחברה נדרשה להעמיד כבטוחה פקדונות בסכומים מהותיים, אשר החמירו את הפגיעה בתזרים המזומנים שלה.
בנוסף, עקב ביטולי הטיסות, נדרשת החברה לביצוע החזרים ללקוחות בהיקפים מהותיים.
צעדי ההתייעלות של אל על
על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה ולצמצם באופן מיידי את הוצאת המזומנים, מבצעת החברה שורה של צעדי התייעלות הכוללים צמצום משמעותי בכוח האדם של החברה - למעלה מ-90% מעובדי החברה נמצאים בחל"ת; הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20%; פעולות תפעוליות ופיננסיות שמטרתן להקטין את הוצאות החברה, לרבות: דחייה בהסכמה של תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים; ביטול הסכמי חכירה של שני מטוסי 737-800 אשר היו צפויים להיכנס לשירות בשנת 2020 והחזרת 3 מטוסים שהיו מוחכרים בחכירה רטובה.
בנוסף הוקפאו או בוטלו פרויקטים הכרוכים בהשקעות; בוצעה התאמת מטוסי נוסעים לצורך פעילות של הובלת מטענים; בוצע שחרור חלקי של 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים מרכזיות שנפתחו כחלק מהליך הפרטת החברה ונחתם מזכר הבנות עם חברה זרה למכירה וחכירה מחדש (Sale & Lease Back) של שלושה מטוסים מדגם בואינג 737-800 תמורת כ-76 מיליון דולר.
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין: "אל על היא אחת הנפגעות המשמעותיות ביותר במשק הישראלי ממשבר נגיף הקורונה, ולכן פנינו לממשלת ישראל על מנת לסייע לאל על כפי שעשו מרבית מדינות העולם. בחודשיים האחרונים פועלת הנהלת החברה מסביב לשעון כדי ליישם שורת צעדים תפעוליים ופיננסיים שמטרתם לצמצם את הוצאות החברה, לשמר את נזילותה ולאפשר לה לפעול. נאלצנו להשבית את פעילותה העיקרית של החברה, הטסת נוסעים, לאור הנחיות הממשלה ואנו מפעילים את מטוסי הנוסעים רחבי הגוף יחד עם מטוס המטען בפעילות מטענים ענפה. גיבשנו תוכנית התייעלות שתאפשר לחברה לפעול בשנים הקרובות ולשוב לרווחיות - אך צעדים אלה לא יספיקו ללא תמיכתה של ממשלת ישראל".
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
