אל על מקבלת הערת "עסק חי" בדוחות לשנת 2019
החברה דיווחה על עליה של כ-5% בהכנסות הרבעון הרביעי ועל הפסד של 31.5 מיליון דולר. זה היה לפני משבר הקורונה; המשך פעילות החברה תלויה בקבלת הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות המדינה
חברת התעופה אל על 3.34% מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019, אשר כללו הערת "עסק חי". החברה דיווחה על עליה של כ-5% בהכנסות הרבעון ועל הפסד של 31.5 מיליון דולר. זה היה לפני משבר הקורונה. המשך פעילות החברה תלויה בקבלת הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות המדינה.
המשך פעילות החברה תלויה בקבלת ההלוואה בערבות המדינה
הערת העסק החי מגיעה על רקע השפעות משבר הקורונה אשר גרם להיעדר ביקוש והשבתה מלאה של טיסות הנוסעים הסדירות של החברה ואי הוודאות השוררת בדבר ההתפתחויות בישראל ובעולם בקשר עם התפשטות הנגיף המשליכה על מועד וקצב פתיחת שוק הטסת הנוסעים.
רואי החשבון של החברה מציינים כי תכניות החברה להתמודדות עם ההשלכות המהותיות של הנגיף כוללות בין היתר, פעולות לצורך התאמת הוצאותיה התזרימיות לירידה המהותית בהכנסותיה. בנוסף, החברה מקיימת משא ומתן עם מלווים לצורך קבלת הלוואה בסכום של כ-400 מיליון דולר שתגובה במרביתה בערבות המדינה תוך ניהול שיחות עם משרד האוצר לקבלת ערבות זו. המשא ומתן עם המדינה והמלווים נמשך וקיימת אי ודאות בקשר להשלמתו.
"היות וקבלת ההלוואה הינה חיונית על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי", כותבים רואי החשבון של אל על.
- 380 יח"ד בשני מבנים בני 10 קומות לשכירות טווח ארוך יוקמו בירושלים
- כל מה שרציתם לדעת על פרויקטים חדשים בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסד של 31.5 מיליון דולר ברבעון
הכנסות אל על ברבעון הרביעי של 2019 הסתכמו בכ-518.5 מיליון דולר, עליה של כ-5% לעומת כ-493.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד של כ-31.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-31.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי של על אל הסתכם בכ-65.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי, לעומת כ-48.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.
עם זאת הוצאות התפעול של החברה היו גבוהות מהותית מהרווח הגולמי והעבירו את החברה להפסד תפעולי של כ-21.5 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-31.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
בסיכום שנתי, הציגה החברה בשורה התחתונה הפסד של כ-59.6 מיליון דולר בשנת 2019, לעומת הפסד של כ-52.2 מיליון דולר בשנת 2018.
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי התפרצות מגיפת הקורונה בעולם, שהשפיעה מתחילת שנת 2020 באופן מהותי לרעה על הכלכלה העולמית, בכלל ועל עולם התעופה, בפרט, גדעה את תנופת העשייה של החברה, שהיתה אחת הראשונות להיפגע מהמשבר.
המגפה הביאה לירידה חדה בביקוש לטיסות נוסעים ולביטול טיסות בהיקף משמעותי בחודשים פברואר ומרץ 2020 ועד לעצירה מוחלטת של טיסות נוסעים, לאור הנחיות הממשלה בדבר חובת בידוד, שגרמה לאובדן מרבית הכנסותיה של החברה וייצרה לה בעיית נזילות.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
המשבר הכלכלי לווה בירידה חדה בביקוש לנפט, שהביא לצניחה במחיר הדלק ולירידת שערי הריבית בעולם. היות והחברה ביצעה עסקאות גידור של הדלק הסילוני והריבית, הירידה גרמה להפסדים והחברה נדרשה להעמיד כבטוחה פקדונות בסכומים מהותיים, אשר החמירו את הפגיעה בתזרים המזומנים שלה.
בנוסף, עקב ביטולי הטיסות, נדרשת החברה לביצוע החזרים ללקוחות בהיקפים מהותיים.
צעדי ההתייעלות של אל על
על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה ולצמצם באופן מיידי את הוצאת המזומנים, מבצעת החברה שורה של צעדי התייעלות הכוללים צמצום משמעותי בכוח האדם של החברה - למעלה מ-90% מעובדי החברה נמצאים בחל"ת; הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20%; פעולות תפעוליות ופיננסיות שמטרתן להקטין את הוצאות החברה, לרבות: דחייה בהסכמה של תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים; ביטול הסכמי חכירה של שני מטוסי 737-800 אשר היו צפויים להיכנס לשירות בשנת 2020 והחזרת 3 מטוסים שהיו מוחכרים בחכירה רטובה.
בנוסף הוקפאו או בוטלו פרויקטים הכרוכים בהשקעות; בוצעה התאמת מטוסי נוסעים לצורך פעילות של הובלת מטענים; בוצע שחרור חלקי של 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים מרכזיות שנפתחו כחלק מהליך הפרטת החברה ונחתם מזכר הבנות עם חברה זרה למכירה וחכירה מחדש (Sale & Lease Back) של שלושה מטוסים מדגם בואינג 737-800 תמורת כ-76 מיליון דולר.
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין: "אל על היא אחת הנפגעות המשמעותיות ביותר במשק הישראלי ממשבר נגיף הקורונה, ולכן פנינו לממשלת ישראל על מנת לסייע לאל על כפי שעשו מרבית מדינות העולם. בחודשיים האחרונים פועלת הנהלת החברה מסביב לשעון כדי ליישם שורת צעדים תפעוליים ופיננסיים שמטרתם לצמצם את הוצאות החברה, לשמר את נזילותה ולאפשר לה לפעול. נאלצנו להשבית את פעילותה העיקרית של החברה, הטסת נוסעים, לאור הנחיות הממשלה ואנו מפעילים את מטוסי הנוסעים רחבי הגוף יחד עם מטוס המטען בפעילות מטענים ענפה. גיבשנו תוכנית התייעלות שתאפשר לחברה לפעול בשנים הקרובות ולשוב לרווחיות - אך צעדים אלה לא יספיקו ללא תמיכתה של ממשלת ישראל".
״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳
עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%
המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת
שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות
שחשוב לכם לדעת
השוק עלה אתמול
על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או
דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.
