זה לא הנפט וגם לא סין: צבי סטפק עם הסבר לטלטלה הענקית בבורסות בתחילת השנה, ותחזית להמשך - צפו בראיון

אחרי פתיחת שנה עם מפולת בשווקים, וול סטריט כבר צבועה בירוק בסיכום שנתי, והמעו"ף מציג ירידה של 2.5% בלבד. בראיון ל-BizTV מתייחס יו"ר מיטב-דש, צבי סטפק, לטלטלה שלפי שעה נראה שחלפה - סיבות והמלצות להמשך הדרך. הפיגועים בבריסל צריכים לדעתך להשפיע על בורסות אירופה? "הבורסה מגיבה לאירועי טרור לאורך זמן, רק אם נגיע למסקנה שיש לפיגועים השלכות כלכליות מתמשכות, לא משהו נקודתי. הבורסה היא יצור ציני במהותו, היא עושה שיקול קר. אם אין לזה השלכות כלכליות מתמשכות לאורך זמן, אז מעבר להשפעה שלילית מיידית של כמה שעות עד יום על הבורסה, אין לזה אחר כך שום השפעה. כך זה בישראל. התרגלנו לצערנו לטרור, והבורסה לא מתרגשת".

וול סטריט הייתה במינוס 12% והיא כבר ירוקה. זהו? צפירת הרגעה? "היו נסיונות להסביר את ירידת הבורסה בשבועות הראשונים של השנה. הסבירו את זה בבורסה הסינית, בכלכלה הסינית, בירידת מחיר הנפט. נתנו שורה של הסברים. אחרי שהשוק ירד מאוד חזק, רוב שוקי המניות החזירו את הירידות. גם הבורסה בת"א קרובה להחזיר את הירידות. הבורסה בארה"ב פחות או יותר נמצאת בנקודה שהייתה לפני הירידות, הבורסות באירופה מפגרות במעט אחוזים".

"אז מה קרה? מה השתנה? הכלכלה הסינית השתפרה? לא שמענו בשורות ובכל זאת הבורסה עלתה. אמרו שהנפט ירד אז הבורסות ירדו, ועכשיו הנפט עלה אז הבורסות עולות. זה הסבר חסר שחר לדעתי. ירידת מחירי המניות בבורסות לא נבעה בכלל מירידת מחיר הנפט, אלא בשוליים ובעקיפין מאוד. צריך להתייחס לירידות ולעליות הנגדיות שנרשמו אחר כך כאל חלק מהתופעה החדשה של תנודתיות עצומה בשווקים שלא תמיד יודעים מה גרם לה."

"יש גורם תמידי אחד והוא המתח המובנה בין מצב שבו הריבית אפסית לבין אי ודאות עצומה. אדם שמשקיע היום ולא מוכן להסתפק לאורך זמן בריבית אפסית מתחיל לחפש אפיקים אחרים. הוא קונה אג"ח ממשלתיות ואז קונצרניות, והנועזים קונים מניות. ואז קורה משהו בשווקים והם יורדים, הוא נבהל ורוצה לחזור לבונקר של הפיקדון בריבית אפס. עדיף לא להפסיד מאשר להפסיד. ואז השווקים יורדים וחוזר חלילה".

• מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?
• האם זה באמת עובד - "Sell in May and go away"

אז אתה אומר שזה שוק של ידיים חלשות שהופכות את אותו לתנודתי. אולי התנודה הבאה תהיה של 20-30 אחוזים? "אני לא חושב, אולי אפילו תנודות קטנות ממה שחווינו. חלק מאלה שנכוו בירידות האחרונות וחזרו לבונקר כבר לא יחזרו לשוק המניות, הם צרובי טראומה. מספר הידיים החלשות ילך וירד כי לאנשים שנכווים לוקח להם זמן לחזור, ומשקל הידיים החזקות יגדל בהתאם. בנוסף, אנשים שמוכרים מניות כי הם נכנסים ללחץ, ילמדו מהנסיון הזה שלא כל ירידה של 10% צריכה לזרות אצלם פחד ופאניקה. הם יגידו שהם ראו מה קרה בעבר ירד וחזר, לא קרה כלום. כשיקרה משהו בעתיד הם ישארו עם הפוזיציה שלהם כי יש להם את הדוגמה של ינואר-פברואר". מה המסר לאור החלטות הבנקים המרכזיים הגדולים? "השחקנים הראשיים היום על במת הכלכלה העולמית הם הבנקים המרכזיים. כדי לאושש את הפעילות הכלכלית חסרה זרוע פיסקלית. באירופה מתבקשות רפורמות מבניות, אך הפוליטיקאים חוששים מלבצע רפורמות משמעותיות כי הם זקוקים לקולות הבוחרים. קשה להם לפגוע בכוחם של האיגודים המקצועיים בצרפת או איטליה נניח, ששם האיגודים מאוד חזקים, וחלק מהרפורמות עוברות דרך פגיעה בהם. ככל שהשחקנים הראשיים, הבנקים המרכזיים, נשארים על הבמה, התלות שלנו כמשקיעים בהם מאוד גדולה. אחד הסיכונים הכי מרכזיים לקראת השנה הנוכחית הוא שמחיר הנפט ישאר מאוד נמוך וחברות האנרגיה יפשטו רגל. יש גם סיכון של משבר קשה בסין, ויש סיכון נוסף של אובדן אמון ביכולת של הבנקים המרכזיים לנווט את העניינים כרצון העם, כפי שניווטו עד עכשיו."

"כבר ראינו דוגמאות לזה שהעסק מתחיל להסדק: הבנק המרכזי ביפן נתן הרשאה להרחבה כמותית והתוצאה הייתה שבמקום שהין יחלש ויסייע לכלכלה היפנית, הוא התחזק ב-9% מול הדולר. דוגמה נוספת מהימים האחרונים, דראגי הודיע על ריבית שלילית יותר עמוקה ממה שהייתה בתקווה לאושש את הפעילות הכלכלית ולהוריד את שער האירו, אך מאז ההודעה האירו התחזק בסדר גודל של 3% מול הדולר. תגובת השווקים הייתה הפוכה ממה שהבנקים המרכזיים רצו, ואם זה ימשך ויאבד האמון בבנקים המרכזיים אז תהיה בעיה קשה מאוד לשווקים."