TV

רקפת רוסק: "היינו נותנים את ההלוואה, לא חשבתי שקונצרן אי.די.בי יקרוס"

בראיון לתכנית עובדה בערוץ 2 התייחסה רקפת רוסק עמינח לרצון למחול לדנקנר על החוב, רצון אשר גרר תגובות נזעמות על ידי הציבור
דניאל קביליו | (23)

רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק לאומי, התראיינה היום לתכנית "עובדה" בהנחיית אילנה דיין והסבירה את הלך הרוח בתקופה בה החליטה למחוק חוב ( שלא נמחק לבסוף) על סך 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר.

כשנשאלה האם הייתה נותנת את ההלוואה בשנית אמרה רוסק "בטוח שהיינו נותנים את ההלוואה הזאת. ההלוואה הזאת הייתה טובה לכל אורך השנים, חשבנו שהיא הייתה נהדרת היא הביאה עשרות מיליונים של רווח לבנק, כל הבנקים התחרו עליה".

רוסק המשיכה "אני לא חשבתי, וכנראה טעיתי, אבל לא הייתי היחידה, שקונצרן אי.די.בי ייקרוס. לא חשבתי." דיין הקשתה ושאלה את רוסק האם אין קשר לעובדה שנוחי דנקנר היה בתקופתו איש עסקים שלא אומרים לו לא ורוסק השיבה "לנוחי אמרו כל כך הרבה פעמים לא, גם בבנק לאומי".

רוסק הסבירה כי לאחר שהחליטה לבטל את ההסדר עם דנקנר האחרון יצר עימה קשר "הוא לא הבין, אז הסברתי בשנית והוא עדיין לא הבין. אמרתי לו שתפקידי לעשות מה שטוב לבנק".

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    דודי ולבר 27/04/2014 15:46
    הגב לתגובה זו
    כל אדם באשר הוא מקבל שכר לפי מה ששווה למעסיק אלו שלא קבלו יצאו לחו"ל וקבלו שם ואז המדינה משקיעה מיליונים להחזיר לארץ, אישיות כמו רקפת תקבל בכל מקום שכר גבוה ואף יותר כך זה עובד ויעבוד וזה תקין , זה ההבדל בין הטובים למצוינים וחסל קנאה
  • 20.
    אנונימי 25/04/2014 09:35
    הגב לתגובה זו
    יופי שהמערכת צריכה לבדוק את התגובות לכתבה אתם צריכים לפרסם כל דעה אפילו שהיא נגד
  • 19.
    אנונימי 25/04/2014 09:30
    הגב לתגובה זו
    מנכלית בנק לאומי ועוד כמוה מקבלים שכר עתק לא יאומן למה הם לא יכולים לתרום חלק משכרם לילדים רעבים מה כבר אפשר לעשות אם כל כך הרבה כסף
  • 18.
    שלמה 24/04/2014 10:42
    הגב לתגובה זו
    רקפת ענתה כמו שצריך, אילנה היא זו ש"נתקעה",
  • 17.
    המסביר 24/04/2014 10:37
    הגב לתגובה זו
    סיכונים כל כך גבוהה... שווה כל שקל.חחחחחחחחחחחחח
  • 16.
    לא חשבתי זאת אומרת פועלת אמוציונאלית (ל"ת)
    מאזן בוחן 24/04/2014 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    זה שיודע לשאול 24/04/2014 09:31
    הגב לתגובה זו
    ש1/2 ראיון לעסה שוב את דנקנר ולא העלתה את השאלות הרלבנטיות באמת: דירקטוריון שבוי, המשך דרכה של גליה מאור-כישלונות ענק VS משכורות ענק, עושק ריבית של מאות אלפי בתי אב, עודף מנהלים ותשואה נמוכה להון ועוד. אין צל של ספק שכדי להעלות את בלל למעמד שאבד צריך מנכ"ל ויו"ר ובנקאי מוכשרים הרבה יותר מרוסק וברודט.
  • 14.
    רקפת שותפה לשוד המפקידים הקטנים (ל"ת)
    כהן 24/04/2014 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דנקנר עשה מסיבת משכורות ,וגנב מהצלחת הציבורית . (ל"ת)
    בא 24/04/2014 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בא 24/04/2014 09:11
    הגב לתגובה זו
    להגיע לעבודה . רקפת ,את לא בלונדינית במקרה .
  • 11.
    זו הכותרת היחידה שהעליתם מהריאיון? רכים כמו אילנה דיין (ל"ת)
    איך הגיעה למנכ"לות 24/04/2014 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    וזו מנהלת בנק שמרוויחה 10 מיליון שקלים בשנה (ל"ת)
    רון 24/04/2014 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סמואל 24/04/2014 06:42
    הגב לתגובה זו
    מכל הכתבה מצאתם כותרת סנסציונית. חוץ מרקפת שלא חשבה שאי. די. בי יקרוס , כל העיתונאים והכתבים הכלכליים חשבו אחרת, כתבו על כך בכתבות שלהם,ורק היא עשתה טעות. תראו לי עוד אדם אחד בישראל שידע בשעתו או חשב שאי די בי יקרוס.
  • יואל 24/04/2014 12:13
    הגב לתגובה זו
    הגב' רוסנק סייעה לרכישת חברות תוך הסתמכות על רווחי חברות בנות ,חלקם מרווחים עתידיים וחלקם מרווחי שיערוך (IFRS) , כל זאת ללא בטוחות נאותות, כל מי שנתן אשראי מסוג זה אינו ראוי לדעתי לשבת על כסאו יום אחד נוסף, הגב' רוסנק הייתה מפטרת כל מנהל סניף שנתן אשראי ללא בטוחות בסכומים נמוכים מ 500,000,000 ש"ח שניתנו מכספי החוסכים המקבלים ריבית אפסית ואשראי הניתן בריבית רצחנית.
  • אזרח 24/04/2014 08:40
    הגב לתגובה זו
    הישתלטות על אי די בי משלא צלחה דרכם בצעד נקמני עשו הכל לעזור לאלשטיין ובין משה ליזכות באי די בי עובדה שנוחי לא הסכים למכור נכסים וחברות במחיר הפסד והליח להביא למכירות חברות מוצלחת ובמחיר הוגן וגבוהה הם לא נתנו לו היזדמנות והכל במכוון
  • 8.
    יפה נכון , חכמה לא בטוח (ל"ת)
    רן 24/04/2014 01:20
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רן 24/04/2014 01:19
    הגב לתגובה זו
    על מה היא מקבלת מיליונים
  • 6.
    מולי 24/04/2014 00:03
    הגב לתגובה זו
    אם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
  • 5.
    מולי 24/04/2014 00:00
    הגב לתגובה זו
    אם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
  • 4.
    ביפן על "לא חשבתי" כזה עושים חרקירי מתי סוף סוף כאן? (ל"ת)
    חזרזיר 23/04/2014 23:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תתני מהכסף שלך הפרטי. את מרוויחה מספיק (ל"ת)
    אני 23/04/2014 23:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל ישאלי 23/04/2014 22:55
    הגב לתגובה זו
    איזה מח עקום יש למנכלים האלה. להרוויח כסף ללא בדיקת סיכונים. הם בכלל חושבים על זה. ונשמע שעד אז היא עבדה עבור דנקנר ולא עבור הבנק. שזוהי השיטה . נא לנקות את האורוות וטוב שעה אחת קודם. ועוד תתנו להם לעשוק את הציבור במליונים לכיסם ובמיליארדים לאדוניהם הנעלמים.
  • 1.
    אריה 23/04/2014 22:32
    הגב לתגובה זו
    מחיקת המיליונים לנחי דנקנר זה מגיע במצמוץ של עיין לא חושבים פעם אחת , כי את החוב יכולים לכסות מכספי הציבור שמשלם לבנקים בריביות ועמלות שמנות .
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט

אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סלקום הוט

המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.

המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.

לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.

לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.

שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.