רקפת רוסק: "היינו נותנים את ההלוואה, לא חשבתי שקונצרן אי.די.בי יקרוס"
רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק לאומי, התראיינה היום לתכנית "עובדה" בהנחיית אילנה דיין והסבירה את הלך הרוח בתקופה בה החליטה למחוק חוב ( שלא נמחק לבסוף) על סך 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר.
כשנשאלה האם הייתה נותנת את ההלוואה בשנית אמרה רוסק "בטוח שהיינו נותנים את ההלוואה הזאת. ההלוואה הזאת הייתה טובה לכל אורך השנים, חשבנו שהיא הייתה נהדרת היא הביאה עשרות מיליונים של רווח לבנק, כל הבנקים התחרו עליה".
רוסק המשיכה "אני לא חשבתי, וכנראה טעיתי, אבל לא הייתי היחידה, שקונצרן אי.די.בי ייקרוס. לא חשבתי." דיין הקשתה ושאלה את רוסק האם אין קשר לעובדה שנוחי דנקנר היה בתקופתו איש עסקים שלא אומרים לו לא ורוסק השיבה "לנוחי אמרו כל כך הרבה פעמים לא, גם בבנק לאומי".
רוסק הסבירה כי לאחר שהחליטה לבטל את ההסדר עם דנקנר האחרון יצר עימה קשר "הוא לא הבין, אז הסברתי בשנית והוא עדיין לא הבין. אמרתי לו שתפקידי לעשות מה שטוב לבנק".
- 21.דודי ולבר 27/04/2014 15:46הגב לתגובה זוכל אדם באשר הוא מקבל שכר לפי מה ששווה למעסיק אלו שלא קבלו יצאו לחו"ל וקבלו שם ואז המדינה משקיעה מיליונים להחזיר לארץ, אישיות כמו רקפת תקבל בכל מקום שכר גבוה ואף יותר כך זה עובד ויעבוד וזה תקין , זה ההבדל בין הטובים למצוינים וחסל קנאה
- 20.אנונימי 25/04/2014 09:35הגב לתגובה זויופי שהמערכת צריכה לבדוק את התגובות לכתבה אתם צריכים לפרסם כל דעה אפילו שהיא נגד
- 19.אנונימי 25/04/2014 09:30הגב לתגובה זומנכלית בנק לאומי ועוד כמוה מקבלים שכר עתק לא יאומן למה הם לא יכולים לתרום חלק משכרם לילדים רעבים מה כבר אפשר לעשות אם כל כך הרבה כסף
- 18.שלמה 24/04/2014 10:42הגב לתגובה זורקפת ענתה כמו שצריך, אילנה היא זו ש"נתקעה",
- 17.המסביר 24/04/2014 10:37הגב לתגובה זוסיכונים כל כך גבוהה... שווה כל שקל.חחחחחחחחחחחחח
- 16.לא חשבתי זאת אומרת פועלת אמוציונאלית (ל"ת)מאזן בוחן 24/04/2014 10:26הגב לתגובה זו
- 15.זה שיודע לשאול 24/04/2014 09:31הגב לתגובה זוש1/2 ראיון לעסה שוב את דנקנר ולא העלתה את השאלות הרלבנטיות באמת: דירקטוריון שבוי, המשך דרכה של גליה מאור-כישלונות ענק VS משכורות ענק, עושק ריבית של מאות אלפי בתי אב, עודף מנהלים ותשואה נמוכה להון ועוד. אין צל של ספק שכדי להעלות את בלל למעמד שאבד צריך מנכ"ל ויו"ר ובנקאי מוכשרים הרבה יותר מרוסק וברודט.
- 14.רקפת שותפה לשוד המפקידים הקטנים (ל"ת)כהן 24/04/2014 09:18הגב לתגובה זו
- 13.דנקנר עשה מסיבת משכורות ,וגנב מהצלחת הציבורית . (ל"ת)בא 24/04/2014 09:14הגב לתגובה זו
- 12.בא 24/04/2014 09:11הגב לתגובה זולהגיע לעבודה . רקפת ,את לא בלונדינית במקרה .
- 11.זו הכותרת היחידה שהעליתם מהריאיון? רכים כמו אילנה דיין (ל"ת)איך הגיעה למנכ"לות 24/04/2014 08:43הגב לתגובה זו
- 10.וזו מנהלת בנק שמרוויחה 10 מיליון שקלים בשנה (ל"ת)רון 24/04/2014 08:18הגב לתגובה זו
- 9.סמואל 24/04/2014 06:42הגב לתגובה זומכל הכתבה מצאתם כותרת סנסציונית. חוץ מרקפת שלא חשבה שאי. די. בי יקרוס , כל העיתונאים והכתבים הכלכליים חשבו אחרת, כתבו על כך בכתבות שלהם,ורק היא עשתה טעות. תראו לי עוד אדם אחד בישראל שידע בשעתו או חשב שאי די בי יקרוס.
- יואל 24/04/2014 12:13הגב לתגובה זוהגב' רוסנק סייעה לרכישת חברות תוך הסתמכות על רווחי חברות בנות ,חלקם מרווחים עתידיים וחלקם מרווחי שיערוך (IFRS) , כל זאת ללא בטוחות נאותות, כל מי שנתן אשראי מסוג זה אינו ראוי לדעתי לשבת על כסאו יום אחד נוסף, הגב' רוסנק הייתה מפטרת כל מנהל סניף שנתן אשראי ללא בטוחות בסכומים נמוכים מ 500,000,000 ש"ח שניתנו מכספי החוסכים המקבלים ריבית אפסית ואשראי הניתן בריבית רצחנית.
- אזרח 24/04/2014 08:40הגב לתגובה זוהישתלטות על אי די בי משלא צלחה דרכם בצעד נקמני עשו הכל לעזור לאלשטיין ובין משה ליזכות באי די בי עובדה שנוחי לא הסכים למכור נכסים וחברות במחיר הפסד והליח להביא למכירות חברות מוצלחת ובמחיר הוגן וגבוהה הם לא נתנו לו היזדמנות והכל במכוון
- 8.יפה נכון , חכמה לא בטוח (ל"ת)רן 24/04/2014 01:20הגב לתגובה זו
- 7.רן 24/04/2014 01:19הגב לתגובה זועל מה היא מקבלת מיליונים
- 6.מולי 24/04/2014 00:03הגב לתגובה זואם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
- 5.מולי 24/04/2014 00:00הגב לתגובה זואם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
- 4.ביפן על "לא חשבתי" כזה עושים חרקירי מתי סוף סוף כאן? (ל"ת)חזרזיר 23/04/2014 23:36הגב לתגובה זו
- 3.תתני מהכסף שלך הפרטי. את מרוויחה מספיק (ל"ת)אני 23/04/2014 23:14הגב לתגובה זו
- 2.ישראל ישאלי 23/04/2014 22:55הגב לתגובה זואיזה מח עקום יש למנכלים האלה. להרוויח כסף ללא בדיקת סיכונים. הם בכלל חושבים על זה. ונשמע שעד אז היא עבדה עבור דנקנר ולא עבור הבנק. שזוהי השיטה . נא לנקות את האורוות וטוב שעה אחת קודם. ועוד תתנו להם לעשוק את הציבור במליונים לכיסם ובמיליארדים לאדוניהם הנעלמים.
- 1.אריה 23/04/2014 22:32הגב לתגובה זומחיקת המיליונים לנחי דנקנר זה מגיע במצמוץ של עיין לא חושבים פעם אחת , כי את החוב יכולים לכסות מכספי הציבור שמשלם לבנקים בריביות ועמלות שמנות .
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
