רקפת רוסק: "היינו נותנים את ההלוואה, לא חשבתי שקונצרן אי.די.בי יקרוס"
רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק לאומי, התראיינה היום לתכנית "עובדה" בהנחיית אילנה דיין והסבירה את הלך הרוח בתקופה בה החליטה למחוק חוב ( שלא נמחק לבסוף) על סך 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר.
כשנשאלה האם הייתה נותנת את ההלוואה בשנית אמרה רוסק "בטוח שהיינו נותנים את ההלוואה הזאת. ההלוואה הזאת הייתה טובה לכל אורך השנים, חשבנו שהיא הייתה נהדרת היא הביאה עשרות מיליונים של רווח לבנק, כל הבנקים התחרו עליה".
רוסק המשיכה "אני לא חשבתי, וכנראה טעיתי, אבל לא הייתי היחידה, שקונצרן אי.די.בי ייקרוס. לא חשבתי." דיין הקשתה ושאלה את רוסק האם אין קשר לעובדה שנוחי דנקנר היה בתקופתו איש עסקים שלא אומרים לו לא ורוסק השיבה "לנוחי אמרו כל כך הרבה פעמים לא, גם בבנק לאומי".
רוסק הסבירה כי לאחר שהחליטה לבטל את ההסדר עם דנקנר האחרון יצר עימה קשר "הוא לא הבין, אז הסברתי בשנית והוא עדיין לא הבין. אמרתי לו שתפקידי לעשות מה שטוב לבנק".
- 21.דודי ולבר 27/04/2014 15:46הגב לתגובה זוכל אדם באשר הוא מקבל שכר לפי מה ששווה למעסיק אלו שלא קבלו יצאו לחו"ל וקבלו שם ואז המדינה משקיעה מיליונים להחזיר לארץ, אישיות כמו רקפת תקבל בכל מקום שכר גבוה ואף יותר כך זה עובד ויעבוד וזה תקין , זה ההבדל בין הטובים למצוינים וחסל קנאה
- 20.אנונימי 25/04/2014 09:35הגב לתגובה זויופי שהמערכת צריכה לבדוק את התגובות לכתבה אתם צריכים לפרסם כל דעה אפילו שהיא נגד
- 19.אנונימי 25/04/2014 09:30הגב לתגובה זומנכלית בנק לאומי ועוד כמוה מקבלים שכר עתק לא יאומן למה הם לא יכולים לתרום חלק משכרם לילדים רעבים מה כבר אפשר לעשות אם כל כך הרבה כסף
- 18.שלמה 24/04/2014 10:42הגב לתגובה זורקפת ענתה כמו שצריך, אילנה היא זו ש"נתקעה",
- 17.המסביר 24/04/2014 10:37הגב לתגובה זוסיכונים כל כך גבוהה... שווה כל שקל.חחחחחחחחחחחחח
- 16.לא חשבתי זאת אומרת פועלת אמוציונאלית (ל"ת)מאזן בוחן 24/04/2014 10:26הגב לתגובה זו
- 15.זה שיודע לשאול 24/04/2014 09:31הגב לתגובה זוש1/2 ראיון לעסה שוב את דנקנר ולא העלתה את השאלות הרלבנטיות באמת: דירקטוריון שבוי, המשך דרכה של גליה מאור-כישלונות ענק VS משכורות ענק, עושק ריבית של מאות אלפי בתי אב, עודף מנהלים ותשואה נמוכה להון ועוד. אין צל של ספק שכדי להעלות את בלל למעמד שאבד צריך מנכ"ל ויו"ר ובנקאי מוכשרים הרבה יותר מרוסק וברודט.
- 14.רקפת שותפה לשוד המפקידים הקטנים (ל"ת)כהן 24/04/2014 09:18הגב לתגובה זו
- 13.דנקנר עשה מסיבת משכורות ,וגנב מהצלחת הציבורית . (ל"ת)בא 24/04/2014 09:14הגב לתגובה זו
- 12.בא 24/04/2014 09:11הגב לתגובה זולהגיע לעבודה . רקפת ,את לא בלונדינית במקרה .
- 11.זו הכותרת היחידה שהעליתם מהריאיון? רכים כמו אילנה דיין (ל"ת)איך הגיעה למנכ"לות 24/04/2014 08:43הגב לתגובה זו
- 10.וזו מנהלת בנק שמרוויחה 10 מיליון שקלים בשנה (ל"ת)רון 24/04/2014 08:18הגב לתגובה זו
- 9.סמואל 24/04/2014 06:42הגב לתגובה זומכל הכתבה מצאתם כותרת סנסציונית. חוץ מרקפת שלא חשבה שאי. די. בי יקרוס , כל העיתונאים והכתבים הכלכליים חשבו אחרת, כתבו על כך בכתבות שלהם,ורק היא עשתה טעות. תראו לי עוד אדם אחד בישראל שידע בשעתו או חשב שאי די בי יקרוס.
- יואל 24/04/2014 12:13הגב לתגובה זוהגב' רוסנק סייעה לרכישת חברות תוך הסתמכות על רווחי חברות בנות ,חלקם מרווחים עתידיים וחלקם מרווחי שיערוך (IFRS) , כל זאת ללא בטוחות נאותות, כל מי שנתן אשראי מסוג זה אינו ראוי לדעתי לשבת על כסאו יום אחד נוסף, הגב' רוסנק הייתה מפטרת כל מנהל סניף שנתן אשראי ללא בטוחות בסכומים נמוכים מ 500,000,000 ש"ח שניתנו מכספי החוסכים המקבלים ריבית אפסית ואשראי הניתן בריבית רצחנית.
- אזרח 24/04/2014 08:40הגב לתגובה זוהישתלטות על אי די בי משלא צלחה דרכם בצעד נקמני עשו הכל לעזור לאלשטיין ובין משה ליזכות באי די בי עובדה שנוחי לא הסכים למכור נכסים וחברות במחיר הפסד והליח להביא למכירות חברות מוצלחת ובמחיר הוגן וגבוהה הם לא נתנו לו היזדמנות והכל במכוון
- 8.יפה נכון , חכמה לא בטוח (ל"ת)רן 24/04/2014 01:20הגב לתגובה זו
- 7.רן 24/04/2014 01:19הגב לתגובה זועל מה היא מקבלת מיליונים
- 6.מולי 24/04/2014 00:03הגב לתגובה זואם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
- 5.מולי 24/04/2014 00:00הגב לתגובה זואם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
- 4.ביפן על "לא חשבתי" כזה עושים חרקירי מתי סוף סוף כאן? (ל"ת)חזרזיר 23/04/2014 23:36הגב לתגובה זו
- 3.תתני מהכסף שלך הפרטי. את מרוויחה מספיק (ל"ת)אני 23/04/2014 23:14הגב לתגובה זו
- 2.ישראל ישאלי 23/04/2014 22:55הגב לתגובה זואיזה מח עקום יש למנכלים האלה. להרוויח כסף ללא בדיקת סיכונים. הם בכלל חושבים על זה. ונשמע שעד אז היא עבדה עבור דנקנר ולא עבור הבנק. שזוהי השיטה . נא לנקות את האורוות וטוב שעה אחת קודם. ועוד תתנו להם לעשוק את הציבור במליונים לכיסם ובמיליארדים לאדוניהם הנעלמים.
- 1.אריה 23/04/2014 22:32הגב לתגובה זומחיקת המיליונים לנחי דנקנר זה מגיע במצמוץ של עיין לא חושבים פעם אחת , כי את החוב יכולים לכסות מכספי הציבור שמשלם לבנקים בריביות ועמלות שמנות .
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")