רקפת רוסק: "היינו נותנים את ההלוואה, לא חשבתי שקונצרן אי.די.בי יקרוס"
רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק לאומי, התראיינה היום לתכנית "עובדה" בהנחיית אילנה דיין והסבירה את הלך הרוח בתקופה בה החליטה למחוק חוב ( שלא נמחק לבסוף) על סך 150 מיליון שקל לנוחי דנקנר.
כשנשאלה האם הייתה נותנת את ההלוואה בשנית אמרה רוסק "בטוח שהיינו נותנים את ההלוואה הזאת. ההלוואה הזאת הייתה טובה לכל אורך השנים, חשבנו שהיא הייתה נהדרת היא הביאה עשרות מיליונים של רווח לבנק, כל הבנקים התחרו עליה".
רוסק המשיכה "אני לא חשבתי, וכנראה טעיתי, אבל לא הייתי היחידה, שקונצרן אי.די.בי ייקרוס. לא חשבתי." דיין הקשתה ושאלה את רוסק האם אין קשר לעובדה שנוחי דנקנר היה בתקופתו איש עסקים שלא אומרים לו לא ורוסק השיבה "לנוחי אמרו כל כך הרבה פעמים לא, גם בבנק לאומי".
רוסק הסבירה כי לאחר שהחליטה לבטל את ההסדר עם דנקנר האחרון יצר עימה קשר "הוא לא הבין, אז הסברתי בשנית והוא עדיין לא הבין. אמרתי לו שתפקידי לעשות מה שטוב לבנק".
- 21.דודי ולבר 27/04/2014 15:46הגב לתגובה זוכל אדם באשר הוא מקבל שכר לפי מה ששווה למעסיק אלו שלא קבלו יצאו לחו"ל וקבלו שם ואז המדינה משקיעה מיליונים להחזיר לארץ, אישיות כמו רקפת תקבל בכל מקום שכר גבוה ואף יותר כך זה עובד ויעבוד וזה תקין , זה ההבדל בין הטובים למצוינים וחסל קנאה
- 20.אנונימי 25/04/2014 09:35הגב לתגובה זויופי שהמערכת צריכה לבדוק את התגובות לכתבה אתם צריכים לפרסם כל דעה אפילו שהיא נגד
- 19.אנונימי 25/04/2014 09:30הגב לתגובה זומנכלית בנק לאומי ועוד כמוה מקבלים שכר עתק לא יאומן למה הם לא יכולים לתרום חלק משכרם לילדים רעבים מה כבר אפשר לעשות אם כל כך הרבה כסף
- 18.שלמה 24/04/2014 10:42הגב לתגובה זורקפת ענתה כמו שצריך, אילנה היא זו ש"נתקעה",
- 17.המסביר 24/04/2014 10:37הגב לתגובה זוסיכונים כל כך גבוהה... שווה כל שקל.חחחחחחחחחחחחח
- 16.לא חשבתי זאת אומרת פועלת אמוציונאלית (ל"ת)מאזן בוחן 24/04/2014 10:26הגב לתגובה זו
- 15.זה שיודע לשאול 24/04/2014 09:31הגב לתגובה זוש1/2 ראיון לעסה שוב את דנקנר ולא העלתה את השאלות הרלבנטיות באמת: דירקטוריון שבוי, המשך דרכה של גליה מאור-כישלונות ענק VS משכורות ענק, עושק ריבית של מאות אלפי בתי אב, עודף מנהלים ותשואה נמוכה להון ועוד. אין צל של ספק שכדי להעלות את בלל למעמד שאבד צריך מנכ"ל ויו"ר ובנקאי מוכשרים הרבה יותר מרוסק וברודט.
- 14.רקפת שותפה לשוד המפקידים הקטנים (ל"ת)כהן 24/04/2014 09:18הגב לתגובה זו
- 13.דנקנר עשה מסיבת משכורות ,וגנב מהצלחת הציבורית . (ל"ת)בא 24/04/2014 09:14הגב לתגובה זו
- 12.בא 24/04/2014 09:11הגב לתגובה זולהגיע לעבודה . רקפת ,את לא בלונדינית במקרה .
- 11.זו הכותרת היחידה שהעליתם מהריאיון? רכים כמו אילנה דיין (ל"ת)איך הגיעה למנכ"לות 24/04/2014 08:43הגב לתגובה זו
- 10.וזו מנהלת בנק שמרוויחה 10 מיליון שקלים בשנה (ל"ת)רון 24/04/2014 08:18הגב לתגובה זו
- 9.סמואל 24/04/2014 06:42הגב לתגובה זומכל הכתבה מצאתם כותרת סנסציונית. חוץ מרקפת שלא חשבה שאי. די. בי יקרוס , כל העיתונאים והכתבים הכלכליים חשבו אחרת, כתבו על כך בכתבות שלהם,ורק היא עשתה טעות. תראו לי עוד אדם אחד בישראל שידע בשעתו או חשב שאי די בי יקרוס.
- יואל 24/04/2014 12:13הגב לתגובה זוהגב' רוסנק סייעה לרכישת חברות תוך הסתמכות על רווחי חברות בנות ,חלקם מרווחים עתידיים וחלקם מרווחי שיערוך (IFRS) , כל זאת ללא בטוחות נאותות, כל מי שנתן אשראי מסוג זה אינו ראוי לדעתי לשבת על כסאו יום אחד נוסף, הגב' רוסנק הייתה מפטרת כל מנהל סניף שנתן אשראי ללא בטוחות בסכומים נמוכים מ 500,000,000 ש"ח שניתנו מכספי החוסכים המקבלים ריבית אפסית ואשראי הניתן בריבית רצחנית.
- אזרח 24/04/2014 08:40הגב לתגובה זוהישתלטות על אי די בי משלא צלחה דרכם בצעד נקמני עשו הכל לעזור לאלשטיין ובין משה ליזכות באי די בי עובדה שנוחי לא הסכים למכור נכסים וחברות במחיר הפסד והליח להביא למכירות חברות מוצלחת ובמחיר הוגן וגבוהה הם לא נתנו לו היזדמנות והכל במכוון
- 8.יפה נכון , חכמה לא בטוח (ל"ת)רן 24/04/2014 01:20הגב לתגובה זו
- 7.רן 24/04/2014 01:19הגב לתגובה זועל מה היא מקבלת מיליונים
- 6.מולי 24/04/2014 00:03הגב לתגובה זואם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
- 5.מולי 24/04/2014 00:00הגב לתגובה זואם הבנק יקבל פחות מה150 מיליון הבנק יצטרך להסביר מדוע הדירקטוריון חזר בו מהחלטתו להסדר החוב ואם יקבלו יותר מה150 מיליון כי אז הגברת הנכבדה תצטרך להסביר מדוע הסכימה להסדר.כך או כך יש רושם רע מאוד כי היו כאן מניעים אישיים.
- 4.ביפן על "לא חשבתי" כזה עושים חרקירי מתי סוף סוף כאן? (ל"ת)חזרזיר 23/04/2014 23:36הגב לתגובה זו
- 3.תתני מהכסף שלך הפרטי. את מרוויחה מספיק (ל"ת)אני 23/04/2014 23:14הגב לתגובה זו
- 2.ישראל ישאלי 23/04/2014 22:55הגב לתגובה זואיזה מח עקום יש למנכלים האלה. להרוויח כסף ללא בדיקת סיכונים. הם בכלל חושבים על זה. ונשמע שעד אז היא עבדה עבור דנקנר ולא עבור הבנק. שזוהי השיטה . נא לנקות את האורוות וטוב שעה אחת קודם. ועוד תתנו להם לעשוק את הציבור במליונים לכיסם ובמיליארדים לאדוניהם הנעלמים.
- 1.אריה 23/04/2014 22:32הגב לתגובה זומחיקת המיליונים לנחי דנקנר זה מגיע במצמוץ של עיין לא חושבים פעם אחת , כי את החוב יכולים לכסות מכספי הציבור שמשלם לבנקים בריביות ועמלות שמנות .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
