יעילות עסקית היא שם המשחק. אחד הטרנדים החזקים ששולטים בשווקים כיום, הוא טרנד מיקור החוץ שמאפשר בדיוק את זה - לחסוך בעלויות. נכון, שירותים באאוטסורס נצרכו גם לפני כן, אבל המגפה חידדה את הצורך. מרבית חברות המחקר הגלובליות, בהן מקינזי לדוגמה, מדגישות את הצורך ביבוא שירותים וכוח אדם חיצוניים, תוך שימור על באלאנס עסקי בחברה; כל חברה.

 אין מה לעשות, אף חברה לא יכולה לספק לעצמה 100% מצרכיה בחייה העסקיים. היא גם לא יכולה לאגור 100% מהידע. זה לא משנה אם זה בתחום הטכנולוגי, כמו שירותי ענן לדוגמה, או בכוח האדם, בדמות יבוא עובדים מקצועיים או טאלנטים - מיקור חוץ זה שם המשחק.

אם ניקח את ישראל כדוגמה, כולם יודעים שהמשק הישראלי מתחלק פחות או יותר ל-2: יש את ההייטק ויש את כל היתר. אז אם ניקח את הקטר הראשי של הכלכלה הישראלית בעולם, ההייטק, אפשר לראות שהוא מושפע מטרנדים של ניהול אמריקאי פר אקסלנס. הרי החלק הארי של חברות הסטארט-אפ מכוונות לאקזיט בשוק האמריקאי או לנאסד"ק (או לפחות חולמות עליו), וכדי להתנהל בשווקים האמריקאים, צריך לדעת לדבר אמריקאית שוטפת, במיוחד בצד העסקי והפיננסי - זה שמניע את כל גלגלי התעשייה והשירותים בעולמנו ובמיוחד בשוק הגדול ביותר.

• פפאיה גלובל רוכשת את Azimo הבריטית ב-200 מיליון דולר
• המדינה המאוימת ביותר שהוציאה את החברה החשובה בעולם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפיכך, שיטות ותהליכי עבודה שבהן משתמשות כבר עשרות שנים חברות הקורפורט - כלומר החברות הגדולות במשק האמריקאי בכדי לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות ולייצר יותר חיסכון פר כל דולר שנכנס לחברה - חודרות לתוך עולמות הסטארט-אפים הקטנים והבינוניים, שמטמיעים שיטות עבודה, בהן מיקור חוץ של שירותים חשבונאיים, כדי שכל אספקט במערך יתקתק ויהיה יעיל ברמה הגבוהה ביותר.

הסוד של מנהלי הכספים בהייטק – מיקור חוץ של חשבונאות וייעוץ

כאמור, שירותי האאוטסורסינג החשבונאיים משמשים את החברות המובילות בארה"ב באופן שוטף. בשנים האחרונות יותר ויותר חברות הייטק למדו מהחברות הגדולות ביותר ומוסיפות עוד רובד, או מניפת שירותים, ליכולות שמעניקות להן מחלקות החשבונאות הפנימיות.

לא כדי להחליף אותו חס וחלילה, אלא כדי לסייע בבניית אסטרטגיה חשבונאית נכונה, לטייב הסכמים וחוזים, להפריד בין ניהול הכספים הרגישים של ההנהלה ליתר העובדים; או אי אילו בלת"מים שעלולים להתעורר בעקבות שינויים רגולטוריים או החיים - כפי שלימדה אותנו הקורונה.

כמו שירותי הענן שהעסק שלכם רוכש, מדובר בשירות שהוא שירות מניפה. כלומר אתם יכולים לבחור עד כמה אתם רוצים לפתוח או לסגור אותה - אבל אתם צריכים אותה. בדיוק כמו כשבאים לחתום על הסכם בינ"ל צריך משרד עורכי דין מטיר גבוה ככל הניתן, כך גם בחשבונאות של החברה נדרשת הידיעה המקסימלית כדי להביא את המצב לרווחיות גבוהה יותר, תוך שימת דגש על האינטרסים המהותיים ביותר של החברה.

ההגיון הכלכלי שמאחורי חשבונאות במיקור חוץ בישראל

בעוד שאצל חברות צעירות ישנו הגיון כלכלי בהתנהלות מול ספק חיצוני כתחליף לגיוס מחלקת כספים שלמה, אצל החברות הבוגרות יותר, או המבושלות יותר, פחות מקובל לצרוך שירות מסוג זה, כיוון שלרוב חברות אלו מחזיקות במחלקת אין- האוס.

נתחיל דווקא מהעובדה שמחלקות הכספים לרוב "טובעות" בעבודה ועסוקות בניהול השוטף והיומיומי. זה אומר שיש לא מעט שינויים רגולטוריים שמתרחשים אשר יכולים להוות הזדמנות או איום, ועלולים ליפול בין הכיסאות.

בלי קשר, רבות מהחברות הגדולות מוציאות למיקור חוץ את תחום השכר או שכר הבכירים בלבד, במטרה לאפשר סודיות או להימנע מטעויות, שיכולות להיות בעלות השלכות לא מבוטלות. גם לתדמית הפנימית של ההנהלה הבכירה, אבל גם לפרטים הקטנים והחשובים שיכולים לסייע למנהלים למקסם את היכולת שלכם להרוויח.

חלק מהחברות נעזרות במיקור חוץ בתקופות עומס בלבד, לדוגמה סיוע בדיווחים רבעוניים, ורובן משתמשות באאוטסורסינג כסוג של פוליסת ביטוח, אותה הן מפעילות בכדי לקבל תחליף מיידי לעובדים שיוצאים לחופשה ממושכת או לתקופת הורות, אלטרנטיבה שהיא משמעותית טובה ונוחה יותר מגיוס של עובדים זמניים (כאמור, אין יחסי עובד-מעסיק).

בישראל פועלות כיום קומץ חברות שמספקות שירותי חשבונאות ברמה הגבוהה ביותר, כמו קבוצת גוברמן, שמלווה, מסייעת ומייעצת לחברות גלובליות עם נוכחות בישראל, לקרנות הון סיכון מובילות וגם למאות סטארטאפים וחברות הייטק שמכוונים לשווקים האמריקאים, האירופאיים והאסייתיים.

השירות גמיש וניתן להגדיל או להקטין את היקפי השירות בהתאם לצרכי החברה, כשאין שניים לאיכות ולאמינות של גוברמן בישראל - מה שמוביל רבים להפוך את גוברמן למחלקת הכספים שלהם באאוטסורס אינטגרטיבי אשר מותאם אישית עבור כל לקוח ומעניק תמיכה חיצונית באופן מלא, זמני או חלקי.