קרש הצלה: דירקטוריון דסק"ש אישר העברת 15 מיליון ש' למעריב - תופסק הדפסתו בימי חול, גל פיטורים בפתח

דירקטוריון דסק"ש אישר הבוקר (יום ו') להעביר 15 מיליון שקלים נוספים לטובת פעילות 'מעריב', מה שימנע נכון לתקופה הקרובה, פגיעה בפעילות העיתון, ואף את סגירתו, כפי שטענו בוועד העובדים של 'מעריב'.

בהודעה של דסק"ש לבורסה מהשעה האחרונה, נמסר: "ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה, אישרו התקשרות עם תאגידים בנקאיים מלווים קיימים של 'מעריב' לקבלת אשראי נוסף מהם בגובה של עד 15 מיליון שקלים שיהיה מובטח, בנוסף לשעבודים הקיימים לטובתם על מקרקעי בית הדפוס של החברה בבת-ים, גם בפיקדונות שסכומם הכולל יהיה בגובה האשראי הנוסף שיועמד לחברה אשר יופקדו על ידי חברה בת של חברת השקעות דיסקונט".

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

העמדת האשראי הנוסף היא חלק מתכנית עסקית במסגרתה יגייס מעריב כספים ממכירת הקרקע של בית הדפוס שלו בבת-ים; גיוס כספים נוספים ממשקיע חיצוני כאשר מתקיימים בימים אלו מגעים עם מספר משקיעים אפשריים; ושינוי במתכונת פעילות העיתון על ידי מעבר למודל פעילות של אתר אינטרנט בלבד בימי חול ומהדורה מודפסת בסופי שבוע וערבי חג. בהודעת הדירקטוריון נמסר כי השינוי יוביל להקטנה משמעותית במספר המועסקים בו.

בימים האחרונים נידונה ברצינות האפשרות להעביר את העיתון למודל של עיתון מודפס רק בסופי שבוע ובחגים, ואילו במהלך השבוע יתבסס העיתון על אתר האינטרנט שלו. על פי גורמים במעריב, המהלך צפוי לצאת לפועל כבר בתקופה הקרובה, כשגורם העלה את אפשרות כי המהלך יקרה כבר בספטמבר. אולם יש לציין כי מהלך כזה כרוך בפרוצדורה רבה, כך שלא נראה כי הוא יתרחש בשבועות הקרובים.

בשעות הצהריים המאוחרות של אתמול נודע לעובדי מעריב על כוונתם של 3 חברים בדירקטוריון דסק"ש שלא לאשר את תכנית ההצלה למעריב שהוצגה לדירקטוריון, ולהטיל וטו שהיה מונע את אישורה של התכנית ועשוי היה להוביל לסגירת העיתון בשבוע שעבר. עובדי מעריב הקימו הפגנות קטנות מול ביתם של השלושה, ונראה כי הלחץ הוביל לכך שהבוקר הדירקטוריון אישר את הבקשה ללא אף הטלת וטו נגד המהלך.

אתמול בערב הפגינו כ-100 מעובדי מעריב מול משרדי IDB בכניסה למגדלי עזריאלי, בעד הצלת העיתון. ההפגנה הייתה תחת הסיסמא "לא ניתן להחריב - את ביתנו מעריב". בין המפגינים: בן דרור ימיני; אביעד פוהורליס; אראל סגל; אורי רוזן - מנכ"ל חדשות 10 ולשעבר ראש מערכת החדשות של 'מעריב; ויו"ר ועד עיתון 'הארץ' אריאל גוטליב, שבעצמו נמצא במצוקה כלכלית קשה.

בעוד העיתון רשם התאוששות מבחינת חשיפה לקוראים - כך על פי סקר TGI שפורסם בחודש יולי, בשורה הכלכלית מצבו קשה. על פי דוחות העיתון לרבעון הראשון של 2012, עולה כי החברה הפסידה ב-3 החודשים הראשונים של השנה 36.6 מיליון שקל. הכנסות העיתון באותו רבעון עמדו על 65 מיליון שקל לעומת 70.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחודשים האחרונים פוטרו מהעיתון כ-20-30 עובדים. בשנת 2011 רשם העיתון הפסדים של יותר מ-100 מיליון שקלים, ותהליך התייעלות במסגרתו פוטרו יותר מ-100 עובדים.

בארגון העיתונים מציינים כי המשמעות של החלטת הדירקטוריון היא שכספים הכרחיים להמשך פעילות העיתון יוזרמו למעריב בהקדם, וש"מקום עבודתם ומטה לחמם של 2,000 עובדים הובטח עד אחרי החגים. תוספת הזמן הזו תאפשר להנהלה ולבעלים המשך חיפוש פתרונות בני קיימא להתנהלות העיתון, בעוד שוועד הפעולה יקפיד גם על כך שכל פתרון שיוצע לא יתעלם משמירה על זכויות העובדים".

חגי מטר, יו"ר ועד העיתונאים במעריב, הביע סיפוק לגבי החלטת הדירקטוריון, והוסיף "אין לי ספק שעוד נכונו לנו מאבקים רבים. כל שוק התקשורת במשבר שלא ידענו כמותו. זהו משבר שמסכן את מקומות עבודתם של 30 אלף איש בענף, משבר שמחליש את העיתונות והעיתונאי, ושיש לו השלכות לא פשוטות על חופש הביטוי בישראל".

מדסק"ש וממעריב סירבו להגיב.

דוחות רבעוני קשה: הפסד תפעולי ברבעון - כ-240 מיליון שקלים

הכנסות 'מעריב' ברבעון השני של 2012 הסתכמו ב-60.6 מיליון שקלים, ירידה מ-70.9 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. בחצי הראשון של 2012 הכנסות מעריב עמדו על 125.6 מיליון שקלים, ירידה מ-141.3 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

ברבעון השני של שנת 2012 רשמה החברה הפסד תפעולי בסך של כ-240.3 מיליון שקלים בהשוואה לכ-34.1 מיליון ברבעון המקביל ב-2011. הפסד הענק הזה נעוץ לדברי אנשי מעריב בירידת ערך נכסים בסך כ-169 מיליון שקלים והפרשה בקשר עם שינוי במתכונת פעילות הכוללת התחייבות בגין סיום יחסי עובד מעביד בסך של כ-31 מיליון שקלים.

במקביל לירידה בהכנסות, ההוצאות על מכירה ושיווק עלו במחצית הראשונה של 2012. במחיצת זו ההוצאה עמדה על כ-51.3 מיליון שקלים מול כ-48.2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני של השנה הסתכמו הוצאות המכירה והשיווק של החברה לסך של כ-25.8 מיליון שקלים מול כ-23.8 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. במעריב מסבירים כי הגידול בין היתר בעלייה בהוצאות שכר הפצה למינויים הנובעת בעיקרה מתשלום השתתפות בהוצאות רכב, ועלייה ברבעון השני חל גידול בפעילות קד"מ ופרסום במדיה.