האם סוחרי מט"ח פזיזים פעלו מהר מדי? היום בשעה 12:10 דיווח בנק ישראל כי על סיום תכנית רכישות המט"ח שנועדו לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. 

באותן דקות ירד הדולר לעומת השקל בשיעור כ-0.4%, מרמה של 3.69 שקלים לרמה של 3.67 שקלים, אולם טיפס במהירות בחזרה לרמה של 3.68 שקלים. 

ייתכן כי הסיבה לירידה הפתאומית מקורה בחוסר הבנה של סוחרים. ייתכן כי חלק מהסוחרים חשבו לרגע כי בנק ישראל מפסיק לגמרי עם תוכנית הרכישות של הדולרים. אולם זו לא המציאות. הודעת הבנק מתייחסת להפסקת הרכישות שנעשו במסגרת תוכנית שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין בלבד, ולא הפסקת הרכישות הכלליות של בנק ישראל.

על מנת להבין את השפעת שתי התוכניות נסתכל על הטבלה הבאה:

בעוד ש"רכישות הגז" מסתכמות מאז השקתן בשנת 2013 על 13 מיליארד דולר בלבד, הרי שהרכישות הכלליות, שאינן רכישות הגז, מסתכמות ב-112.5 מיליארד דולר. כלומר בנק ישראל יפסיק עם הרכישות הקטנות, אך ימשיך עם הרכישות הגדולות.

רכישות הגז כאמור הושקו בשנת 2013 כאשר החליטה הוועדה המוניטרית, על רקע ייסוף חד, על תחילת תכנית רכישות מט"ח שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. באותה העת הוועדה ציינה כי התכנית תיבחן מחדש עם הקמת "קרן העושר" ("הקרן לאזרחי ישראל"), שהייתה צפויה אז להתחיל לפעול במהלך 2018.

מדי שנה, הודיע בנק ישראל מראש מה יהיה הסכום שבו ירכוש מט"ח במהלך השנה, במסגרת תכנית זו. הקרן לאזרחי ישראל מתוכננת לקום בשנת 2019, ועל פי ההערכות העדכניות צפויה להתחיל להשקיע כספים בחו"ל בשנת 2020. לאור זאת, הוועדה המוניטרית החליטה לסיים החל מ-2019 את התכנית,  ולא לרכוש מט"ח בסכום שנקבע מראש. 

• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהודעה היום הדגישה הוועדה המוניטרית כי "פעולות בשוק מט"ח הן חלק חשוב מארגז הכלים המוניטריים שבידי בנק ישראל, ולכן הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק מט"ח אינו מתפקד כיאות". כלומר בנק ישראל מדגיש כי הרכישות הכלליות, המשמעותיות יותר, ימשכו.