מישל סיבוני הראל ביטוח ופיננסים
צילום: פלאש 90 יונתן זיידל

הראל קיבלה היתר להגדיל את שיעור האחזקה במניות הבנקים ל-7.5%

קבוצת הראל הינה חברת הביטוח הראשונה אשר מקבלת היתר להגדלת שיעור אחזקותיה; מדד ת"א בנקים נסחר בעלייה של כ-1.3%
ערן סוקול | (2)

קבוצת הראל הפועלת בתחום הביטוח וההשקעות, דיווחה הבוקר (א') כי קיבלה היתר מבנק ישראל להגדיל את שיעור האחזקה המקסימלי במניות הבנקים ל-7.5%, זאת לעומת התקרה הקודמת של 5%. כלומר, קבוצת הראל תוכל להפוך לבעלת עניין בבנקים בישראל.

קבוצת הראל הינה חברת הביטוח הראשונה אשר מקבלת היתר להגדלת שיעור אחזקותיה, כאשר עד כה, מאז הודיע בנק ישראל על החלטתו להעלות את שיעור האחזקה המקסימלי במניות הבנקים בחודש יוני 2016, קיבלו שלושה בתי השקעות את היתר ההגדלה: מיטב דש, אלטשולר שחם ופסגות.

בתוך כך, מניות הבנקים נסחרות הבוקר בעליות שערים נאות, כאשר מדד ת"א בנקים נסחר בעלייה של כ-1.3%.

האם הבנקים יקרים?

נוכח מהלך העליות המשמעותי אשר מניות הבנקים רשמו לאורך השנים האחרונות - עם עלייה של כ-75% תוך 5 שנים, צריך לשאול האם מניות הבנקים יקרות? לצורך בחינת סוגיה זו ניתן לעשות שימוש במספר מדדים מקובלים כגון מכפיל ההון והתשואה להון, אשר שקלולם מבטא את התשואה להון הכלכלי.

כלומר, בהתחשב בתשואה להון (ההון החשבונאי) אשר הציג הבנק ב-12 החודשים האחרונים תוך שקלול מכפיל ההון המבטא את שווי השוק של הבנק (ההון הכלכלי) ביחס להון העצמי שלו, ניתן לקבל את מדד התשואה להון הכלכלי, כלומר מהי התשואה להון המשתמעת ממחיר המניה הנוכחי? או במילים פשוטות, תחת ההנחה שהבנק יציג תוצאות זהות בעתיד, מהי התשואה הצפויה למשקיע אשר ירכוש את מנית הבנק במחיר השוק הנוכחי (על פי חלקו היחסי ברווחי הבנק).

נכון לכרגע, התשואה להון הכלכלי של בנק דיסקונט הינה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית כ-10.7% על בסיס תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2018, לעומת התשואה להון הכלכלי של הבנק הבינלאומי אשר עומדת על כ-7.2% בלבד - הנמוכה ביותר במערכת הבנקאית. 

התשואה להון ברבעון האחרון לא בהכרח מייצגת

התשואה להון איננה קבועה ובהתאם עשויה להשתנות באופן מהותי בעתיד, כך למשל בעוד התשואה להון של בנק הפועלים עמדה על כ-7.2% ברבעון הראשון של 2018 והנמוכה ביותר במערכת הבנקאית (יחד עם הבינלאומי שהציג תשואה להון דומה), בבחינת התשואה להון הכלכלי על בסיס התשואה הממוצעת להון שהציגו הבנקים בחמש השנים האחרונות, עולה תמונה שונה, הממקמת את בנק הפועלים במקום הראשון בבחינת התשואה להון הכלכלי.

הפער בין התשואה להון שהציג בנק הפועלים לאחרונה לבין התשואה להון בשנים קודמות (שהיתה גבוה יותר) נובע בין היתר מהפרשות של הבנק בגין החקירות המתנהלות נגדו בארה"ב. בנק הפועלים נחשד בסיוע ללקוחותיו בחו"ל להעלים מס והרשויות האמריקאיות מנהלות חקירה מתמשכת כנגדו וכנגד בנקים נוספים. כך, מתחילת שנת 2017 הפריש הבנק בגין חקירות אלו סכום של כ-365 מיליון דולר וכנראה יפריש עוד בעתיד, שכן בדוחותיו הכספיים מציין בנק הפועלים כי בשלב זה אין ביכולתו להעריך את היקף החשיפה והשלכותיה הכספיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעוד התשואה להון של בנק הפועלים נמצאת במגמת ירידה מאז שנת 2015, המגמה בבנק דיסקונט הפוכה, בין היתר נוכח צעדי התייעלות תפעולית. בסוף חודש מרץ דיווחנו כי סוכנות הדירוג מודי'ס אישרה את דירוג הפיקדונות לטווח ארוך של בנק דיסקונט בדירוג Baa1 ושינתה את אופק הדירוג מיציב לחיובי (לכתבה המלאה). בסוכנות הדירוג ציינו כי "שינוי אופק הדירוג משקף את השיפור בחוסן הפיננסי של בנק דיסקונט אשר הונע מהצלחת יישום התכניות האסטרטגיות של הבנק והשיפור בתוצאותיו הכספיות, בעיקר מבחינת הרווחיות מבנה ההון ואיכות הנכסים". בהתאמה, במודי'ס צופים המשך שיפור בתוצאות הבנק בשנה הקרובה, בייחוד מבחינה תפעולית ומבחינת שיעורי הרווחיות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בגלל שהראל קיבלה אישור להגדיל אחזקותיה , מעלים פה 0.5% (ל"ת)
    אנדיאני-גורביץ החדש 24/06/2018 10:41
    הגב לתגובה זו
  • Fisherking 24/06/2018 11:44
    הגב לתגובה זו
    מתי קיבלה אישור בני? למה דיווחה רק הבוקר? מי מעובדי השוק של הראל התחמש מראש בלונד??
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?