משה כחלון
צילום: משה גולדשטיין

משה כחלון החליט: מחצית מהדירות בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח יוקצו לבני המקום

אסנת פרץ | (7)
נושאים בכתבה משה כחלון

שר האוצר משה כחלון חתם היום (ג') על תקנות שאמורות לתמרץ את הרשויות המקומיות ליזום פרויקטים לשריכות ארוכת טווח במחיר מפוקח, כאשר הבשורה העיקרית בתקנות היא ש-50% מהדירות בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח יוקצו לבני המקום, וזאת לעומת 15% כיום. בנוסף, כדי להגדיל את כדאיות הפרויקטים יוקצו לראשונה 20% מהקרקעות לצורכי מסחר.

התקנות נקבעו בשנת 2014 ובמסגרתן נקבע 'דיור בהישג יד להשכרה' כמטרה ציבורית, מה שמאפשר לרשויות להקים פרויקטים של שכירות ארוכת טווח על קרקעות המיועדות לשימושים ציבוריים (קרקעות חומות). לפי התקנות, הרשות המקומית היא הגורם האמון והנושא באחריות על ההגרלה אשר במסגרתה נבחרים הזכאים, חוזה השכירות נחתם בינה לבין הזכאי והיא זו שאמונה על ההפעלה, הניהול והאחזקה של יחידות הדיור. כמו כן, לפי התקנות השוכר ישלם דמי שכירות מופחתים בשיעור שהוא 20% מדמי השכירות המקובלים באותו אזור, והרשות המקומית אף רשאית להגדיל את גובה ההנחה.

עדכון התקנות שבוצע היום ע"י שר האוצר נובע מהנתונים העגומים שמצביעים על כך שבשנתיים שחלפו ממועד התקנת התקנות, הרשויות המקומיות עשו בהן שימוש מועט בלבד. השינויים בתקנות אמורים לייצר תמריץ לרשויות המקומיות כדי שיגדילו את היצע הדירות בהישג יד להשכרה.

לפי התיקונים של כחלון, הרשויות מקומיות יורשו לאשר בבניין המיועד לשירות ארוכת טווח מסחר הנלווה למגורים בהיקף של עד 20% מסך זכויות הבנייה שהוקנו בתכנית. כמו כן, וחשוב מכך, ייקבע בהוראת שעה למשך חמש שנים כי שיעור בני המקום להם תוכל הרשות המקומית לשריין יחידות דיור במסגרת ההרגלה יגדל מ-15% ויעמוד על 50% מסך יחידות הדיור. 

שר האוצר, משה כחלון: "יצירת שוק שכירות ארוכת טווח במחירים הוגנים ומפוקחים הוא חלק בלתי נפרד מפתרון משבר הדיור. במקביל לקידום תכנית מחיר למשתכן נמשיך לפעול בכדי לייצר היצע גדול ומשמעותי של דירות לשכירות ארוכת טווח. בחודש הקרוב נפרסם שני מכרזים נוספים בלב איזורי הביקוש באמצעות חברת 'דירה להשכיר' – בשכונת המשתלה בתל אביב ובשכונת הדסה הקטנה בירושלים. בשנים הקרובות נשווק קרקעות לבניית 36,000 יח"ד לשכירות ארוכת טווח שכבר אושרו בותמ"ל."

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אישית ? בושה למדינה (ל"ת)
    עמיחי 16/12/2016 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ושוב: parole, parole, parole, לא נמאס לו לקשקש? (ל"ת)
    מישהו 13/12/2016 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא סובל את הפרצוף של ו - שודד חסכונות ופנסיה (ל"ת)
    שכיר עשוק 13/12/2016 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הצעה - כל יישוב ישמור על תושביו... לי אין יישוב.... ביי (ל"ת)
    יוני מילואימניק עייף 13/12/2016 14:56
    הגב לתגובה זו
  • hary 13/12/2016 17:17
    הגב לתגובה זו
    משפחה חברים עבודה ותראה שהזמן יביא אור ברכה ושמחות .בהצלחה.
  • 1.
    המסתכל מהצד 13/12/2016 14:28
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר היקר, מי שגר באיזורים היקרים, ישאיר את ילדיו באיזורים אלו. מי שגר באיזורים העניים ייתקע שם לעולם ועד. למה לבני המקום צריך להיות יתרון??? מדינה קטנה, תן גם לאנשים עם פחות יכולת להגיע לאיזורים שאחרת לא יוכלו להגיע בחיים!
  • אל תצפה מכחלון לחשוב על דברים מורכבים. (ל"ת)
    גמלאי 13/12/2016 17:09
    הגב לתגובה זו
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.