הקמת בורסה משנית - כישלון ידוע מראש?
הבורסה הייעודית טומנת בחובה פוטנציאל סיכון עבור ציבור המשקיעים; "גובר החשש כי פלטפורמת המסחר במניות אלו תהווה קרקע פורייה למניפולציות"
לאחרונה פרסמו משרד המשפטים והרשות לניירות ערך את דו"ח הביניים לבחינת הקמתה של בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות בישראל. על פי המלצות הוועדה: הבורסה הייעודית, תפוקח על ידי רשות ניירות ערך, תוך מינוי ספונסר לחברה בשלב של הנפקה ראשונה לציבור, שתפקידו העיקרי יהיה ללוות את החברה בהיבטים רגולטוריים ועסקיים בהנפקה, בנוסף, ייהנו החברות שיונפקו מרגולציה מופחתת כגון תדירות פרסום דוחות כספיים נמוכה ועוד. הרציונל אשר עמד בבסיס ההחלטה של הקמת בורסה משנית, הינו לאפשר לחברות קטנות וצומחות גישה לשוק ההון, תוך הפחתה משמעותית של דרישות הסף לצורך הרישום למסחר והקלת הנטל הרגולטורי החל בהמשך, אך אליה וקוץ בה, מתן הקלות מרחיקות לכת טומן בחובו סיכונים רבים לציבור המשקיעים. במאמר זה נעמוד על ההקלות המתוכננות והסיכונים הגלומים בהן: חובת הדיווח החשבונאי: המלצות הוועדה מעניקות לחברות הקטנות שיבחרו להיסחר בבורסה המשנית את האפשרות לדוח על פי כללי התקינה החשבונאית הישראלית, בשונה מכללי ה-IFRS הנהוגים בבורסה הראשית. אנו סבורים כי ההמלצה הנ"ל שגויה שכן התקינה הישראלית ישנה, חסרה, בלתי מעודכנת ולא מוכרת בקרב המשקיעים הזרים. כמו כן, אימוץ התקינה הישראלית עשוי ליצור בעיה במעברים העתידיים של חברות מבשילות מהבורסה המשנית לבורסה הראשית - שהרי לפי המלצות הוועדה, חברות שיישמו את התקינה הישראלית יידרשו לצורך כך לבצע מעבר לתקנות ה-IFRS. לתפיסתנו, יש לאמץ את תקנות ה-IFRS לכל החברות הנסחרות בבורסה ולהימנע מההקלה הנ"ל. ממשל תאגידי ועסקאות בעלי עניין: המלצות הוועדה קובעות כי החברות בבורסה המשנית יקבלו הנחה בגילוי מידע על מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברה, מחמישה נושאי משרה לשלושה נושאי משרה. כן יקבלו הקלה במספר רגולציות הקשורות בקשר עם נושאי משרה ובעלי עניין: אישור תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה – אחת לחמש שנים (ולא כל שלוש שנים), מדיניות התגמול ותנאי כהונת המנכ"ל לא יהיו טעונים אישור האסיפה הכללית. על אף הרצון להיטיב עם החברות הקטנות והבינוניות, אנו סבורים כי יישום הקלות אלו עשוי לסכן את מחזיקי המניות מקרב הציבור, שכן עקרונות הממשל התאגידי נועדו, בין היתר, בכדי להגדיר את מערכת היחסים בין הנהלת החברה, הדירקטוריון ובעלי המניות שלה. סיטואציה בה תנאיי כהונתו ושכרו של המנכ"ל אינם כפופים לאישור האסיפה הכללית, וההליך המזורז בו יאשרו עסקאות בעלי עניין, עשויים לפתוח צוהר לפגיעה באינטרסים של בעלי המניות מקרב הציבור. דרישות רישום למסחר ותנאים למסחר: הוועדה ממליצה כי החברות בבורסה הייעודית יוכלו לגייס הון במועד ההנפקה, עד שווי של 300 מיליון שקל (אחרי הכסף), הסכום הנמוך ביותר לגיוס יעמוד על 6 מיליון שקל, הסכום המרבי יעמוד על 36 מיליון שקל. המסחר במניות הבורסה המשנית יהיה על בסיס חד/ דו יומי, אלא אם כן החברה המונפקת מינתה לעצמה עושה שוק. אנו צופים כי תנאי המסחר אותם קבעה הוועדה, ייצרו במניות החברות המונפקות מחזורי מסחר דלילים ובלתי מספקים אשר יגרמו לתנודתיות חריפה, בנוסף גובר החשש כי פלטפורמת המסחר במניות אלו תהווה קרקע פורייה למניפולציות. לסיכום, בישראל פועלים כיום כ-520,000 עסקים המוגדרים עסקים קטנים ובינוניים, המהווים 99.5% מהעסקים בישראל ומעסיקים כ-61% מהעובדים במגזר העסקי. תרומת עסקים אלו לתוצר בישראל היא 54%. על הרגולטור קיימת החובה לקבוע הקלות אשר יעודדו את צמיחתם של עסקים אלו, אך עליו למצוא את האיזון הנכון בין רצון זה לבין האפשרות לסכן את ציבור המשקיעים. לאור הסיכונים שהצגנו, אנו ממליצים לאפשר רק ללקוחות מוסדיים ומסווגים לסחור בבורסה המשנית שכן משקיעים אלו נחשבים למתוחכמים, בעלי ידע חשבונאי רב ומשאבים כספיים גמישים יותר. ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית צחי קלמין הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה ב'פרוקסימה'
- 1.אין שום רציונל בבורסה כזו, גם מהטעמים שציינת (ל"ת)משיח 28/12/2017 16:07הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר
שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ
קזינו הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.
