יוניליוור מצרפת חבר לדירקטוריון - והמניה קופצת ב-10%
נלסון פלץ, באמצעות קרן הגידור הניו יורקית שלו טריאן (Trian), ייכנס לדיריקטוירון של יוניליוור UNILEVER PLC , שהיא בין השאר הבעלים של קטשפו היינץ ומנדל'ז, והמניה של החברה קופצת. מדוע? כי מדובר במשקיע אקטיביסט, שכנראה לא מתכוון להיות עלה תאנה בדירקטוריון אלא לנער אותו.
זו לא פעם ראשונה שלו אגב. הוא עשה זאת גם בענקית פרוקטר אנד גמבל PROCTER & GAMBLE בשנת 2017. גם לפני P&G, טריאן טוענת שהעלתה את הרווח למניה של חברות פורטפוליו שונות ב-780 נקודות בסיס מעל ה-S&P500 מדי שנה, והשיגה עבור בעלי המניות תוצאות טובות יותר מהביצועים של-S&P500. בפועל, למרות שהתשואה הכוללות במהלך כהונתו של פלץ ב-P&G הייתה נמוכה מאשר של מדדי המניות בארה"ב, היא בכל זאת הייתה עדיפה על מדד המחירים לצרכן (האינפלציה). בשוק סבורים שיש קווי דמיון אצל יוניליוור לאלה שהיו ל-P&G כשפלץ החל לראשונה לפעול שם. יצרנית החיתולים של פמפרס ואבקת הכביסה Tide התנהלו בכבדות, הצמיחה הייתה איטית והן איבדו נתח שוק משמעותי לטובת יריבות קטנות וחדשניות יותר. המכירות של יוניליוור באופן כללי נפגעו ברבעון הראשון של השנה כך שהנתונים הללו הופכים את האמצעים שבהם נקטה בעבר Trian אולי למתאימים גם כאן ולכן המניה קופצת. כלומר התקווה שפלץ יצליח לעשות שינוי משמעותי ביוניליוור מזיזה את המניה למעלה.
יהיה לו קל יותר ביוניליוור?
שני גורמים אמורים לעזור לפלץ. האחד הוא אווירה ידידותית יותר מאשר ב-P&G, שם הוא ניצח בסופו של דבר בקרב, אחרי התנגדות סוערת. יוניליוור, לעומת זאת, הכניסה את המשקיע האקטיביסט לדירקטוריון, למרות חשיפה צנועה יחסית שלו למניות החברה - 1.5% בלבד. עם זאת, עלולות להתעורר מחלוקות אם 'הארגון-מחדש' יתנגש במנהלים הוותיקים של יוניליוור.
הגורם השני שעשוי לסייע לפלץ הוא שחברת יוניליוור כבר התחילה לבצע שינויים. היא פיצלה את החברה לחמישה מגזרים ממוקדי קטגוריה, ופועלת לבטל 15% מתפקידי הניהול הבכירים. לכל קבוצה חדשה תהיה אחריות על האסטרטגיה, הצמיחה והרווחיות שלה עצמה בלא כל קשר לאחרות. לדוגמה – היא מפרקת את הקטגוריות המצטלבות שלה, שהמשמעות של הפירוק היא בין השאר הפרדה בין יצרנית השמפו והסבונים Dove לבין יצרנית המיונז הלמן.
- היום שבו הוקמה ענקית מוצרי הצריכה הבינל' ומה קרה היום לפני 89 שנה
- בן אנד ג'ריס נמצאת תחת סכנת חרם - למה המשקיעים לא צריכים לחשוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, פלץ אינו יכול להניף שרביט קסמים, והמגמה הכלכלית של השוק בהחלט פועלת נגדו. בניגוד ליוניליוור, P&G לא נאלצה להתמודד עם העלייה המאסיבית במחירי חומרי הגלם (התשומות), או עם משבר העלייה ביוקר המחיה והאינפלציה. יוניליוור, עם המלאים הגדולים שלה, בהחלט צריכה לבצע ניקוי מחסנים והקטנת מלאים. הנהלת יוניליוור להוטה להחזיר את אמון המשקיעים והשאלה אם זה יצליח. האמון של המשקיעים בהנהלה נפגע גם בעקבות ביטול הצעתה לרכישת חטיבת הצרכנים של GSK בסכום של 50 מיליארד ליש"ט.
ונקודת המבט הישראלית
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
