אסטרה זנקה: הרווח הנקי נפל, הפסידה 53 מ' ד' על החיסון לקורונה
ענקית התרופות הבריטית שוודית, אסטרה זנקה ASTRAZENECA PLC -US (AZN) דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השני והציגה עלייה של 31% במכירות, כשהגיעה להכנסות של 8.2 מיליארד דולר לעומת 6.3 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי עמד על 6 מיליארד, עלייה של 14% ביחס ל-5.3 מיליארד ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עמד על למעלה ממיליארד דולר, ירידה של 125 ביחס לאשתקד. המרווח של הרווח התפעולי ירד אף הוא ל-13.7% לעומת 20.5% ברבעון המקביל. הרווח למניה (EPS) ירד מ-58 סנט ל-42 סנט, ירידה של 27%. הרווח הנקי ירד מ-738 מיליון דולר ל-550 מיליון, ירידה של 25%.
11% מההכנסות הגיעו מהחיסון לנגיף הקורונה, ש-AZN פיתחה יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, ושהסתכמו ב-894 מיליון דולר. החברה הבטיחה לספק את החיסון ללא מטרת רווח וכבר סיפקה למעלה ממיליארד חיסונים ל-170 מדינות. בפועל הפסידה עליו ברבעון האחרון 13 מיליון דולר, כך שמתחילת השנה הפסידה על החיסון במצטבר 53 מיליון דולר, שמתבטא בסנט 1 שירד מהרווח למניה.
זאת לעומת מתחרות כמו פייזר (PFE) שדיווחה אתמול כי מכרה חיסוני קורונה ב-7.8 מיליארד דולר והעלתה תחזית שנתית. הכישלון היחסי שחוותה החברה הן בתהליך האישור הבינ"ל, הן בהליך הייצור והן בעובדה כי החיסון לא התקבל על מי מנוחות, הגיע לכך שהחברה מגששת האם להיפטר בדרך זו או אחרת מחטיבת החיסונים שלה, בין אם למכור אותה או לעשות לה ספין-אוף. זה כנראה גם מה שדוחף את המניה למעלה ב-2.5%.
- אסטרזנקה משקיעה 2 מיליארד דולר בהרחבת הייצור בארה״ב
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אסטרה זנקה הראתה עוד רבעון עם צמיחה חזקה, הודות לביצועים חזקים בכל האזורים ותחומי המחלות. כתוצאה מכל הצגנו התקדמות בהכנסות, שנתמכו על ידי השקות והמשך השקעות במו"פ", אמר מנכ"ל החברה פסקל סוריוט שהתייחס גם לרכישת אלקסיון ואמר כי "אלקסיון תאפשר לנו להרחיב את התזרים, בשל נוכחותה באזור המחלות הנדירות והאימונולוגיה".

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
