תומר וינגרטן סנטינל וואן
צילום: באדיבות החברה
פרסום ראשון

סנטינל וואן מעדכנת כלפי מעלה ותונפק בשווי של 8.1 מיליארד דולר

החברה תחל להיסחר ביום רביעי הקרוב; חברת פתרונות הסייבר תנפיק 32 מיליון מניות במחיר של 31-32 דולר למניה ותגייס בסך הכל עד כ-1.024 מיליארד דולר; לחתמים, בהם גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, אופציה להשקעה של עוד כ-140 מיליון דולר
נתנאל אריאל | (1)

סנטינל וואן תנפיק בבורסת ניו יורק בשווי של כ-8.1 מיליארד דולר, לאחר שבשבוע שעבר צפתה כי ההנפקה תהיה לפי שווי של 7 מיליארד דולר. בשוק העריכו כבר משנודע על תכניות ההנפקה בתחילת השנה, את שוויה בהנפקה ב-10 מיליארד דולר. ייתכן כי ההערכות עד היו שגויות, אז גם סביר כי שינויים בסנטימנט בשוק הביאו להפחתת השווי המבוקש.

חברת פתרונות הסייבר תנפיק 32 מיליון מניות בטווח מחירים של 31-32 דולר למניה, כך שהסכום המגויס המקסימלי יהיה 1.024 מיליארד דולר והשווי בקצה הטווח העליון יהיה 8.1 מיליארד דולר. המניה תחל להיסחר ביום רביעי הקרוב, ה-30.6, לאחר ההנפקה תחת הסימול S.

החתמים המובילים בהנפקה הם מורגן סטנלי וגולדמן זאקס, ולצדם משמשים כחתמים נוספים ברקליס, וולס פארגו, בנק אוף אמריקה, UBS, ג'פריס, דויטשה בנק ועוד. אלה יקבלו אופציה לרכישת 4.8 מיליון מניות נוספות, ואם תמומש יעלה סך הגיוס בעד כ-140 מיליון דולר.

החברה עדיין הפסדית

סנטינל וואן הכפילה את הכנסותיה ברבעון הראשון של 2021, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, לסך כ-37.4 מיליון דולר. עם זאת, גם הפסד החברה העמיק ב-135% ל-63 מיליון דולר, לעומת 27 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 

החברה הוקמה בשנת 2013 בהובלת אלמוג כהן, ומנכ"ל החברה תומר ויינגרטן. החברה מעסיקה מעל ל-700 עובדים במשרדיה ברחבי העולם - לחברה סניפים בתל אביב, בוסטון, טוקיו, סינגפור, אמסטדרם, דרום קוריאה ומאונטיין ויו. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלוף הבלופים 28/06/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    הנפקת אויר במיליארדים.אני מקווה שהחכמולוגים מבינים את ההבדלים.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.