דעה

פנדורה צנחה ב-75% מהשיא ונסחרת במכפיל 5.6 על הרווח

באפסילון מעריכים שמדובר בהשקעה אטרקטיבית למשקיע שיכול להתמודד עם תנודתיות בטווח הקצר. לחברה תכנית רכישה עצמית ותשואת דיבידנד של 7%
בוריס מגזניק | (1)

בתקופתנו, כשהמידע מאוד נגיש, ורכישת מנייה מתבצעת על ידי לחיצת כפתור בסמארטפון, אין הרבה חברות שהן מובילות בתחומן ונמצאות ״מתחת לרדאר״ של משקיעים פרטיים ומוסדיים.

 

אבל חברה אחת כזו היא חברת פנדורה (סימול: PNDORA.CO) - חברת תכשיטים בין הגדולות בעולם, עם פריסה רחבה של כ-2,700 חנויות, ביותר ממאה מדינות כולל חנות כמעט בכל קניון בארץ. החברה נוסדה בשנת 1982, בשנת 2003 הפכה לחברה גלובלית ובשנת 2010 הונפקה בבורסה בקופנהגן והפכה להיות חברה ציבורית.

 

המנוע המרכזי: לכל אישה צמיד ייחודי

החברה מתמחה בתכשיטי כסף ומוצריה כוללים עגילים, טבעות ושרשראות אך המוצר העיקרי האחראי על כ-70% מהכנסות החברה הוא הצמיד המפורסם עם פריטים שניתן להלביש עליו שנקראים צ׳ארמים. מרגע הרכישה או קבלת צמיד במתנה, כל אישה מתחילה לבנות אוסף צ׳ארמים ייחודי שלא דומה לשום צמיד אחר.

 

המודל העסקי של פנדורה מזכיר את זו של ג׳ילט הנקראת ״Razor and blades״ שניתן לתמצת במשפט ״תן להם מכשיר גילוח והם יבואו לקנות סכינים״. בהשוואה לחברות תכשיטים גלובליות אחרות מוצריה של פנדורה הם יחסית זולים, קלים להשגה, ופונים לקהל הרחב והצעיר יותר. יחד עם זאת החברה מצליחה לייצר רווחיות תפעולית יותר גבוה של כ- 28% בשנת 2018 בהשוואה ל17% של טיפאני וזאת בעיקר בזכות אינטגרציה גבוהה ושמירה על עלויות נמוכות.

מאזן רזה ולא ממונף

החברה מייצרת את מוצריה בשני מפעלים בתאילנד, מחומר גלם מקומי ומשווקת אותם בחנויות בבעלותה או דרך זכיינים. מאזן החברה נשאר רזה ולא ממונף במיוחד עם נתון מרשים של חוב למאזן של כ-50%, וחוב נטו ל-EBITDA של כ-1.4. התשואה על ההון שהחברה משיגה נראית מרשימה מאוד ומתקרבת ל-80% .

המניה נסחרת במכפיל 5.6 על הרווח

מניית החברה נסחרת בבורסת קופנהגן לפי שווי שוק של כ-24.7 מיליארד כתר דני (כ-3.7 מיליארד דולר) אולם לא נכללת במדדי מניות מובילים. המחיר משקף מכפיל רווח של 5.6, מכפיל הון של 4.6 מכפיל EV/EBITDA של כ-4.9 ומכפיל מכירות 1.3, וזאת לאחר ירידה של כ-75% ממחיר השיא בשנתיים האחרונות.

הסיבות שגרמו לירידה הן מחיר המניה הספקולטיבי בשנת 2016, חשש מצמיחת הכלכלה העולמית ובמיוחד הסקטורים המחזוריים, מדיניות הסרת מלאים שמורידה רווחיות, ירידה במכירות בחנויות זהות, סגירת סניפים לא רווחיים והעדר מנהיגות עם פרישת המנכ״ל באוגוסט 2018. מחיר המניה נראה משמעותית יותר זול ממניית טיפאני שנסחרת לפי מכפיל רווח של 20 ומכפיל EV/EBITDA של כ-11.5.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

תכנית רכישה עצמית ותשואת דיבידנד של 7%

החברה ניצלה את מחיר המניה הנמוך ואישרה במרץ השנה תכנית רכישת מניות חוזרת (BuyBack) שבמסגרתה תרכוש מניות בשווי 2.2 מיליארד כתר דני. בנוסף ניתן לציין את שיעור הדיבידנד של 39% מהרווח הנקי שהחברה ממשיכה לחלק והוא משקף תשואת דיבידנד שנתית של כ-7%.

 

השנה פנדורה צפויה להחזיר מזומן לבעלי מניות דרך חלוקת דיבידנד וביי-בק כ-15% משווי השוק שלה. למרות שלאחרונה הגיע לחברה מנכ"ל חדש וברמות מחיר נוכחי יחס סיכון-סיכוי במניה נראה הרבה יותר אטרקטיבי בטווח זמן הקצר עדיין ניתן לצפות לתנודתיות גבוהה במחיר המניה וגם בתוצאות העסקיות.

 

רגישות לסנטימנט הצרכני באירופה

כאמור החברה פועלת בתחום הצריכה המחזורית ורגישה לסנטימנט הצרכני בעיקר באירופה (מהווה כמעט 50% מסך הכנסות החברה) בזמן שהנתונים כלכליים האחרונים מצביעים על חולשתו. לא מדובר בהאטה הראשונה בהיסטורית החברה. בשנת 2012 שנה לאחר שהכלכלה האירופית הושפעה מחשש ממשבר החוב ביוון, הכנסות החברה ירדו בכ-14% והרווח ירד בכ-44%, אך לאחר מכן החברה חזרה לצמוח בקצב נאה.

 

במבט לטווח ארוך ניתן לומר שמדובר בחברה שהשתלטה על נישה רווחית, וצברה מוניטין כלכלי גבוה במספר מדינות רב יחסית לתקופת זמן לא ארוכה. עם זאת, יש בפניה עוד מספר שווקים גדולים כמו ארה"ב, סין והודו שבהם החברה עוד לא הגיעה לחשיפה המקסימלית, ואלו יכולים להוות מקור צמיחה עבורה, כשבמקביל עליה במכירות דרך ערוץ האינטרנט צפויה לשפר את שיעורי הרווחיות בעתיד.

בהתבסס על כל האמור ניתן לומר שמניית החברה מהווה השקעה אטרקטיבית למשקיע שיכול להתמודד עם תנודתיות במחיר המניה בטווח הקצר.

הכותב הינו מנהל השקעות באפסילון קרנות נאמנות ומייצג את דעותיו בלבד

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטי 04/08/2019 12:41
    הגב לתגובה זו
    אם לא הייתה נסחרת רק בקופנהגן. מה זאת הבורסה הזאת שם? אני בטוח שאין נזילות ושלא נדבר על עדכניות הציטוטים.. 7% דיבידנד אפשר למצוא היום אצל חברות מבוססות הרבה יותר כמו רויאל דאץ' או אלטריה.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: