תחזור לשיא? פלנטיר עולה עד 3% ובדרך לשבור את רצף הירידות
למרות העלייה היום והתמיכה מהגדלת תקציב הביטחון הבריטי, תוכנית הקיצוץ האמריקאית מעיבה על המניה שנסחרת במכפיל של 160
פלנטיר מניית פלנטיר Palantir -2.12% מראה סימני התאוששות לאחר תקופה מאתגרת. המניה, שירדה במשך חמישה ימי מסחר רצופים, רושמת היום עלייה של 3.1% והגיעה למחיר של 90.60 דולר. עם זאת, המחיר עדיין נמוך משיא כל הזמנים של 124.62 דולר
שנרשם ב-18 בפברואר.
השוק הטכנולוגי בכללותו חווה טלטלה בימים האחרונים, כאשר מדד הנאסד"ק ירד במשך ארבעה ימים ברציפות. החששות בשוק נובעים ממספר גורמים, ביניהם דאגות כלכליות, מדיניות הנשיא טראמפ, וחוסר ודאות סביב תחום הבינה המלאכותית.
העלייה במניית פלנטיר עשויה להיות קשורה לציפיות החיוביות סביב פרסום תוצאותיה הכספיות של אנבידיה, יצרנית השבבים המובילה בתחום הבינה המלאכותית, שאמורות להתפרסם מאוחר יותר היום. מגמה חיובית זו משתקפת גם במדד הנאסד"ק, שעולה ב-1.2%.
אחד הגורמים שהעיבו על מניית פלנטיר הוא הדיווחים על אפשרות לקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי תחת ממשל טראמפ. צעד כזה עלול להשפיע משמעותית על החברה, שכן חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים. שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', הודיע לאחרונה על תוכנית לקיצוץ משמעותי של 8% בתקציב הביטחון בכל שנה למשך חמש השנים הבאות.
- פלנטיר תובעת: "גנבו לנו קוד"
- 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המזכר שהופץ, בעוד שתוכניות מסוימות כמו צוללות, כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות הגנה מפני טילים יהיו פטורות מהקיצוץ, מערכות נשק יקרות כמו מטוס הקרב F-35 של לוקהיד מרטין לא הוחרגו. תזמון ההודעה מעניין במיוחד לאור פרסום ספרו החדש של מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, הקורא לחיזוק הקשרים בין חברות הטכנולוגיה לממשל האמריקאי. יש לציין כי החברה נסחרת במכפיל רווח עתידי גבוה במיוחד של כ-160, אחד הגבוהים בקרב החברות המתחרות.
נקודת אור מגיעה מעבר לאוקיינוס האטלנטי, שם הודיעה בריטניה ביום שלישי על הגדלת תקציב הביטחון שלה. בריטניה, שהיא אחת המדינות המובילות בהוצאות ביטחוניות, עשויה לספק פיצוי מסוים לפגיעה האפשרית מקיצוץ התקציב האמריקאי.
פלנטיר נסחרת כעת לפי שווי של 212.8 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-20% מתחילת השנה וב-285% ב-12 החודשים האחרונים.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
