בנק ערבי ישראלי מראה שיפור: הרווח גדל ב-20% ברבעון
בנק ערבי ישראלי, השייך לבנק לאומי, מדווח היום על התוצאות שלו ל-2004. הרווח הנקי של הבנק גדל ב-6.5% בשנת 2004 והסתכם ב-68.1 מיליון שקל, בהשוואה ל- 64.5 מיליון ש"ח בשנת 2003. הרווח הנקי ברבעון האחרון של 2004 זינק ב-20.4% והסתכם ב-17.7 מיליון שקל לעומת 14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2003.
הרווח מפעולות רגילות לאחר מיסים גדל בשנת 2004 ב-2.7%, והסתכם ב-68.1 מיליון שקל, לעומת 66.3 מיליון שקל בשנת 2003. עוד מדווח כי התשואה נטו על ההון העצמי בשנת 2004 הגיעה ל-22.5% לעומת 22.2% בשנת 2003.
העלייה ברווחי הבנק נובעת בעיקר מהרחבת הפעילות העיסקית, מגידול של 16.2% באשראי לציבור ומגידול של 9.1% בסך תיק ההשקעות של לקוחות הבנק. פעילות זו הביאה לשיפור ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, ועליה בהכנסות מעמלות תפעוליות. כמו כן, ירד שיעור ההפרשה לחובות מסופקים.
מנכ"ל הבנק יצחק אייל, מציין כי בנק ערבי ישראלי הוא הבנק היחיד במערכת הבנקאית המכוון לאוכלוסיה הערבית בישראל. לבנק 24 סניפים המהווים חלק נכבד מהמערך הבנקאי בישובים ערביים ובערים בצפון הארץ ובמשולש הצפוני.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
