תלוש שכר
צילום: אייס

הקפיצה בשכר הממוצע במרץ הייתה חד פעמית - נתוני חודש אפריל יצביעו על ירידה

השכר הממוצע במרץ השלים זינוק שנתי של 8% לגובה של 13,683 שקלים, בגלל המענק שקיבלו עובדי המגזר הציבורי, אבל, אינדיקציות השכר לחודש אפריל מצביעות על שכר ממוצע של 12,258 שקלים. זו כמובן המשך עליה (בניסיון להדביק את האינפלציה) אבל רק של 4.8%; השכר בהייטק זינק ל-31.6 אלף שקל בחודש
נתנאל אריאל | (4)

נתוני השכר של חודש מרץ מטעים. לכאורה, השכר זינק ב-8% ביחס לחודש מרץ הקודם עם שכר חודשי ממוצע של 13,683 שקלים. אבל הנתונים 'קפצו' כלפי מעלה בעקבות המענק החדש פעמי של כ-6,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, שמהווים 19.9% מהעובדים במשק. כאן מדובר בזינוק משמעותי יותר של 11%. כלומר, בנטרול עליית השכר החד פעמית הזו, השכר הממוצע היה עולה פחות.

בחודש אפריל המספרים 'יתאזנו' בחזרה ועל פי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יהיה מדובר בשכר ממוצע של 12,258 שקלים, עלייה נומינלית של 4.8% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה, כלומר שחיקה ריאלית בשכר (לעומת האינפלציה) אבל בקצת.

אפשר גם לראות את המשך השחיקה הריאלית בשכר כאשר השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (בניכוי האינפלציה) היה עומד על 11,879 שקל בחודש, עליה של 2.9% לעומת 11,549 בחודש מרץ 2022.

על פי אומדן המשרות לחודש אפריל, מספר משרות השכיר באפריל עמדו על 4.2 מיליון משרות, עליה של 1.3% לעומת אפריל בשנה שעברה, אבל ירידה של 1% לעומת חודש מרץ (אז עמדו מספר המשרות על 4.245 מיליון משרות). 

השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023

השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023

השכר בהייטק חוזר לזנק, 10% מהמשרות במשק

בתחום ההייטק השכר זינק גם הוא כאשר השכר הממוצע בחודש מרץ בענף עמד על 31,685 שקלים, לעומת 29,944 שקלים בחודש מרץ בשנה שעברה. ההייטק אמנם נמצא ב'דאון' אבל אפשר לראות את הצמיחה המרשימה בענף ההייטק בשנים האחרונות: זינוק של 50% במשרות בענף תוך 4 שנים. אז למרות הירידה בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות ולמרות הפיטורים בענף - אין ירידה במספר המועסקים בהייטק בישראל - חדשות טובות למשק.

מספר משרות השכיר עומד על 397.2 אלף משרות, עליה של 3.3% לעומת 384.7 אלף משרות לעומת מרץ 2022. תחום התוכנה ממשיך להוות את מספר המשרות הגדול ביותר, עם 210.6 אלף משרות (53%), אחר כך ייצור המחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עם 83.3 אלף משרות (21%), מחקר מדעי ופיתוח עם 56 אלף משרות (14.1%), שירותי תקשורת עם 18 אלף (4.6%) והיתר עם 29.3 אלף משרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הנה התפלגות השכר:

התפלגות השכר בהייטק, מרץ 2023

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 04/06/2023 15:30
    הגב לתגובה זו
    הם עובדים קשה יותר ? נראה אותם מרימים ציוד כבד בשמש ? נראה אותם מחליטים אם לקנות עגבניה כשמחיר ק"ג עגבניות עולה 9 שקל . נראה אותם מגיעים לעבודה באופניים/רגל, כי אי אפשר להחזיק רכב. נראה אותם נשארים בבית כי אין כסף לחו"ל /בתי מלון. למה הם כן ואני לא ?
  • אדי 05/06/2023 07:17
    הגב לתגובה זו
    דמגוגיה בגרוש. תגיד תודה שיש פה עוד הייטק.
  • ל רמי 04/06/2023 18:57
    הגב לתגובה זו
    אז למה אתה לא הולך לעבוד בהי טק ?אז אני אספר לך : כי מפלגת הפשע ששמה ליכוד לא דאגה לך לחינוך והשכלה ,להם ולש"ס היה אינטרס שאתה תהייה חסר השכלה על מנת שתעבוד בשמש .... אם לא תבין את זה כנראה גם לא תוכל לעבוד בהי טק
  • שמעון לביא 04/06/2023 15:44
    הגב לתגובה זו
    יש ביקוש מטורף להייטק. (עזוב ספציפית בשנה האחרונה. בשנים האחרונות זה נכון) גם עכשיו כשיש האטה עדיין יש לא עובדים וביקוש מטורף אז זה מה שקורה. חסר עובדים. השכר עולה והרבה. תעבוד בהייטק ותקבל גם. מי מונע ממך?
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.