הקפיצה בשכר הממוצע במרץ הייתה חד פעמית - נתוני חודש אפריל יצביעו על ירידה
נתוני השכר של חודש מרץ מטעים. לכאורה, השכר זינק ב-8% ביחס לחודש מרץ הקודם עם שכר חודשי ממוצע של 13,683 שקלים. אבל הנתונים 'קפצו' כלפי מעלה בעקבות המענק החדש פעמי של כ-6,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, שמהווים 19.9% מהעובדים במשק. כאן מדובר בזינוק משמעותי יותר של 11%. כלומר, בנטרול עליית השכר החד פעמית הזו, השכר הממוצע היה עולה פחות.
בחודש אפריל המספרים 'יתאזנו' בחזרה ועל פי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יהיה מדובר בשכר ממוצע של 12,258 שקלים, עלייה נומינלית של 4.8% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה, כלומר שחיקה ריאלית בשכר (לעומת האינפלציה) אבל בקצת.
אפשר גם לראות את המשך השחיקה הריאלית בשכר כאשר השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (בניכוי האינפלציה) היה עומד על 11,879 שקל בחודש, עליה של 2.9% לעומת 11,549 בחודש מרץ 2022.
על פי אומדן המשרות לחודש אפריל, מספר משרות השכיר באפריל עמדו על 4.2 מיליון משרות, עליה של 1.3% לעומת אפריל בשנה שעברה, אבל ירידה של 1% לעומת חודש מרץ (אז עמדו מספר המשרות על 4.245 מיליון משרות).
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023
השכר בהייטק חוזר לזנק, 10% מהמשרות במשק
בתחום ההייטק השכר זינק גם הוא כאשר השכר הממוצע בחודש מרץ בענף עמד על 31,685 שקלים, לעומת 29,944 שקלים בחודש מרץ בשנה שעברה. ההייטק אמנם נמצא ב'דאון' אבל אפשר לראות את הצמיחה המרשימה בענף ההייטק בשנים האחרונות: זינוק של 50% במשרות בענף תוך 4 שנים. אז למרות הירידה בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות ולמרות הפיטורים בענף - אין ירידה במספר המועסקים בהייטק בישראל - חדשות טובות למשק.
מספר משרות השכיר עומד על 397.2 אלף משרות, עליה של 3.3% לעומת 384.7 אלף משרות לעומת מרץ 2022. תחום התוכנה ממשיך להוות את מספר המשרות הגדול ביותר, עם 210.6 אלף משרות (53%), אחר כך ייצור המחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עם 83.3 אלף משרות (21%), מחקר מדעי ופיתוח עם 56 אלף משרות (14.1%), שירותי תקשורת עם 18 אלף (4.6%) והיתר עם 29.3 אלף משרות.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הנה התפלגות השכר:
- 1.רמי 04/06/2023 15:30הגב לתגובה זוהם עובדים קשה יותר ? נראה אותם מרימים ציוד כבד בשמש ? נראה אותם מחליטים אם לקנות עגבניה כשמחיר ק"ג עגבניות עולה 9 שקל . נראה אותם מגיעים לעבודה באופניים/רגל, כי אי אפשר להחזיק רכב. נראה אותם נשארים בבית כי אין כסף לחו"ל /בתי מלון. למה הם כן ואני לא ?
- אדי 05/06/2023 07:17הגב לתגובה זודמגוגיה בגרוש. תגיד תודה שיש פה עוד הייטק.
- ל רמי 04/06/2023 18:57הגב לתגובה זואז למה אתה לא הולך לעבוד בהי טק ?אז אני אספר לך : כי מפלגת הפשע ששמה ליכוד לא דאגה לך לחינוך והשכלה ,להם ולש"ס היה אינטרס שאתה תהייה חסר השכלה על מנת שתעבוד בשמש .... אם לא תבין את זה כנראה גם לא תוכל לעבוד בהי טק
- שמעון לביא 04/06/2023 15:44הגב לתגובה זויש ביקוש מטורף להייטק. (עזוב ספציפית בשנה האחרונה. בשנים האחרונות זה נכון) גם עכשיו כשיש האטה עדיין יש לא עובדים וביקוש מטורף אז זה מה שקורה. חסר עובדים. השכר עולה והרבה. תעבוד בהייטק ותקבל גם. מי מונע ממך?
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
