תלוש שכר
צילום: אייס

הקפיצה בשכר הממוצע במרץ הייתה חד פעמית - נתוני חודש אפריל יצביעו על ירידה

השכר הממוצע במרץ השלים זינוק שנתי של 8% לגובה של 13,683 שקלים, בגלל המענק שקיבלו עובדי המגזר הציבורי, אבל, אינדיקציות השכר לחודש אפריל מצביעות על שכר ממוצע של 12,258 שקלים. זו כמובן המשך עליה (בניסיון להדביק את האינפלציה) אבל רק של 4.8%; השכר בהייטק זינק ל-31.6 אלף שקל בחודש
נתנאל אריאל | (4)

נתוני השכר של חודש מרץ מטעים. לכאורה, השכר זינק ב-8% ביחס לחודש מרץ הקודם עם שכר חודשי ממוצע של 13,683 שקלים. אבל הנתונים 'קפצו' כלפי מעלה בעקבות המענק החדש פעמי של כ-6,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, שמהווים 19.9% מהעובדים במשק. כאן מדובר בזינוק משמעותי יותר של 11%. כלומר, בנטרול עליית השכר החד פעמית הזו, השכר הממוצע היה עולה פחות.

בחודש אפריל המספרים 'יתאזנו' בחזרה ועל פי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יהיה מדובר בשכר ממוצע של 12,258 שקלים, עלייה נומינלית של 4.8% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה, כלומר שחיקה ריאלית בשכר (לעומת האינפלציה) אבל בקצת.

אפשר גם לראות את המשך השחיקה הריאלית בשכר כאשר השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (בניכוי האינפלציה) היה עומד על 11,879 שקל בחודש, עליה של 2.9% לעומת 11,549 בחודש מרץ 2022.

על פי אומדן המשרות לחודש אפריל, מספר משרות השכיר באפריל עמדו על 4.2 מיליון משרות, עליה של 1.3% לעומת אפריל בשנה שעברה, אבל ירידה של 1% לעומת חודש מרץ (אז עמדו מספר המשרות על 4.245 מיליון משרות). 

השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023

השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023

השכר בהייטק חוזר לזנק, 10% מהמשרות במשק

בתחום ההייטק השכר זינק גם הוא כאשר השכר הממוצע בחודש מרץ בענף עמד על 31,685 שקלים, לעומת 29,944 שקלים בחודש מרץ בשנה שעברה. ההייטק אמנם נמצא ב'דאון' אבל אפשר לראות את הצמיחה המרשימה בענף ההייטק בשנים האחרונות: זינוק של 50% במשרות בענף תוך 4 שנים. אז למרות הירידה בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות ולמרות הפיטורים בענף - אין ירידה במספר המועסקים בהייטק בישראל - חדשות טובות למשק.

מספר משרות השכיר עומד על 397.2 אלף משרות, עליה של 3.3% לעומת 384.7 אלף משרות לעומת מרץ 2022. תחום התוכנה ממשיך להוות את מספר המשרות הגדול ביותר, עם 210.6 אלף משרות (53%), אחר כך ייצור המחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עם 83.3 אלף משרות (21%), מחקר מדעי ופיתוח עם 56 אלף משרות (14.1%), שירותי תקשורת עם 18 אלף (4.6%) והיתר עם 29.3 אלף משרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הנה התפלגות השכר:

התפלגות השכר בהייטק, מרץ 2023

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 04/06/2023 15:30
    הגב לתגובה זו
    הם עובדים קשה יותר ? נראה אותם מרימים ציוד כבד בשמש ? נראה אותם מחליטים אם לקנות עגבניה כשמחיר ק"ג עגבניות עולה 9 שקל . נראה אותם מגיעים לעבודה באופניים/רגל, כי אי אפשר להחזיק רכב. נראה אותם נשארים בבית כי אין כסף לחו"ל /בתי מלון. למה הם כן ואני לא ?
  • אדי 05/06/2023 07:17
    הגב לתגובה זו
    דמגוגיה בגרוש. תגיד תודה שיש פה עוד הייטק.
  • ל רמי 04/06/2023 18:57
    הגב לתגובה זו
    אז למה אתה לא הולך לעבוד בהי טק ?אז אני אספר לך : כי מפלגת הפשע ששמה ליכוד לא דאגה לך לחינוך והשכלה ,להם ולש"ס היה אינטרס שאתה תהייה חסר השכלה על מנת שתעבוד בשמש .... אם לא תבין את זה כנראה גם לא תוכל לעבוד בהי טק
  • שמעון לביא 04/06/2023 15:44
    הגב לתגובה זו
    יש ביקוש מטורף להייטק. (עזוב ספציפית בשנה האחרונה. בשנים האחרונות זה נכון) גם עכשיו כשיש האטה עדיין יש לא עובדים וביקוש מטורף אז זה מה שקורה. חסר עובדים. השכר עולה והרבה. תעבוד בהייטק ותקבל גם. מי מונע ממך?
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.