הקפיצה בשכר הממוצע במרץ הייתה חד פעמית - נתוני חודש אפריל יצביעו על ירידה
נתוני השכר של חודש מרץ מטעים. לכאורה, השכר זינק ב-8% ביחס לחודש מרץ הקודם עם שכר חודשי ממוצע של 13,683 שקלים. אבל הנתונים 'קפצו' כלפי מעלה בעקבות המענק החדש פעמי של כ-6,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, שמהווים 19.9% מהעובדים במשק. כאן מדובר בזינוק משמעותי יותר של 11%. כלומר, בנטרול עליית השכר החד פעמית הזו, השכר הממוצע היה עולה פחות.
בחודש אפריל המספרים 'יתאזנו' בחזרה ועל פי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יהיה מדובר בשכר ממוצע של 12,258 שקלים, עלייה נומינלית של 4.8% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה, כלומר שחיקה ריאלית בשכר (לעומת האינפלציה) אבל בקצת.
אפשר גם לראות את המשך השחיקה הריאלית בשכר כאשר השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (בניכוי האינפלציה) היה עומד על 11,879 שקל בחודש, עליה של 2.9% לעומת 11,549 בחודש מרץ 2022.
על פי אומדן המשרות לחודש אפריל, מספר משרות השכיר באפריל עמדו על 4.2 מיליון משרות, עליה של 1.3% לעומת אפריל בשנה שעברה, אבל ירידה של 1% לעומת חודש מרץ (אז עמדו מספר המשרות על 4.245 מיליון משרות).
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023
השכר בהייטק חוזר לזנק, 10% מהמשרות במשק
בתחום ההייטק השכר זינק גם הוא כאשר השכר הממוצע בחודש מרץ בענף עמד על 31,685 שקלים, לעומת 29,944 שקלים בחודש מרץ בשנה שעברה. ההייטק אמנם נמצא ב'דאון' אבל אפשר לראות את הצמיחה המרשימה בענף ההייטק בשנים האחרונות: זינוק של 50% במשרות בענף תוך 4 שנים. אז למרות הירידה בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות ולמרות הפיטורים בענף - אין ירידה במספר המועסקים בהייטק בישראל - חדשות טובות למשק.
מספר משרות השכיר עומד על 397.2 אלף משרות, עליה של 3.3% לעומת 384.7 אלף משרות לעומת מרץ 2022. תחום התוכנה ממשיך להוות את מספר המשרות הגדול ביותר, עם 210.6 אלף משרות (53%), אחר כך ייצור המחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עם 83.3 אלף משרות (21%), מחקר מדעי ופיתוח עם 56 אלף משרות (14.1%), שירותי תקשורת עם 18 אלף (4.6%) והיתר עם 29.3 אלף משרות.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
הנה התפלגות השכר:
- 1.רמי 04/06/2023 15:30הגב לתגובה זוהם עובדים קשה יותר ? נראה אותם מרימים ציוד כבד בשמש ? נראה אותם מחליטים אם לקנות עגבניה כשמחיר ק"ג עגבניות עולה 9 שקל . נראה אותם מגיעים לעבודה באופניים/רגל, כי אי אפשר להחזיק רכב. נראה אותם נשארים בבית כי אין כסף לחו"ל /בתי מלון. למה הם כן ואני לא ?
- אדי 05/06/2023 07:17הגב לתגובה זודמגוגיה בגרוש. תגיד תודה שיש פה עוד הייטק.
- ל רמי 04/06/2023 18:57הגב לתגובה זואז למה אתה לא הולך לעבוד בהי טק ?אז אני אספר לך : כי מפלגת הפשע ששמה ליכוד לא דאגה לך לחינוך והשכלה ,להם ולש"ס היה אינטרס שאתה תהייה חסר השכלה על מנת שתעבוד בשמש .... אם לא תבין את זה כנראה גם לא תוכל לעבוד בהי טק
- שמעון לביא 04/06/2023 15:44הגב לתגובה זויש ביקוש מטורף להייטק. (עזוב ספציפית בשנה האחרונה. בשנים האחרונות זה נכון) גם עכשיו כשיש האטה עדיין יש לא עובדים וביקוש מטורף אז זה מה שקורה. חסר עובדים. השכר עולה והרבה. תעבוד בהייטק ותקבל גם. מי מונע ממך?
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
