הקפיצה בשכר הממוצע במרץ הייתה חד פעמית - נתוני חודש אפריל יצביעו על ירידה
נתוני השכר של חודש מרץ מטעים. לכאורה, השכר זינק ב-8% ביחס לחודש מרץ הקודם עם שכר חודשי ממוצע של 13,683 שקלים. אבל הנתונים 'קפצו' כלפי מעלה בעקבות המענק החדש פעמי של כ-6,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, שמהווים 19.9% מהעובדים במשק. כאן מדובר בזינוק משמעותי יותר של 11%. כלומר, בנטרול עליית השכר החד פעמית הזו, השכר הממוצע היה עולה פחות.
בחודש אפריל המספרים 'יתאזנו' בחזרה ועל פי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יהיה מדובר בשכר ממוצע של 12,258 שקלים, עלייה נומינלית של 4.8% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה, כלומר שחיקה ריאלית בשכר (לעומת האינפלציה) אבל בקצת.
אפשר גם לראות את המשך השחיקה הריאלית בשכר כאשר השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (בניכוי האינפלציה) היה עומד על 11,879 שקל בחודש, עליה של 2.9% לעומת 11,549 בחודש מרץ 2022.
על פי אומדן המשרות לחודש אפריל, מספר משרות השכיר באפריל עמדו על 4.2 מיליון משרות, עליה של 1.3% לעומת אפריל בשנה שעברה, אבל ירידה של 1% לעומת חודש מרץ (אז עמדו מספר המשרות על 4.245 מיליון משרות).
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר הממוצע במשק לפי חודשים, מרץ 2023
השכר בהייטק חוזר לזנק, 10% מהמשרות במשק
בתחום ההייטק השכר זינק גם הוא כאשר השכר הממוצע בחודש מרץ בענף עמד על 31,685 שקלים, לעומת 29,944 שקלים בחודש מרץ בשנה שעברה. ההייטק אמנם נמצא ב'דאון' אבל אפשר לראות את הצמיחה המרשימה בענף ההייטק בשנים האחרונות: זינוק של 50% במשרות בענף תוך 4 שנים. אז למרות הירידה בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות ולמרות הפיטורים בענף - אין ירידה במספר המועסקים בהייטק בישראל - חדשות טובות למשק.
מספר משרות השכיר עומד על 397.2 אלף משרות, עליה של 3.3% לעומת 384.7 אלף משרות לעומת מרץ 2022. תחום התוכנה ממשיך להוות את מספר המשרות הגדול ביותר, עם 210.6 אלף משרות (53%), אחר כך ייצור המחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עם 83.3 אלף משרות (21%), מחקר מדעי ופיתוח עם 56 אלף משרות (14.1%), שירותי תקשורת עם 18 אלף (4.6%) והיתר עם 29.3 אלף משרות.
- יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הנה התפלגות השכר:
- 1.רמי 04/06/2023 15:30הגב לתגובה זוהם עובדים קשה יותר ? נראה אותם מרימים ציוד כבד בשמש ? נראה אותם מחליטים אם לקנות עגבניה כשמחיר ק"ג עגבניות עולה 9 שקל . נראה אותם מגיעים לעבודה באופניים/רגל, כי אי אפשר להחזיק רכב. נראה אותם נשארים בבית כי אין כסף לחו"ל /בתי מלון. למה הם כן ואני לא ?
- אדי 05/06/2023 07:17הגב לתגובה זודמגוגיה בגרוש. תגיד תודה שיש פה עוד הייטק.
- ל רמי 04/06/2023 18:57הגב לתגובה זואז למה אתה לא הולך לעבוד בהי טק ?אז אני אספר לך : כי מפלגת הפשע ששמה ליכוד לא דאגה לך לחינוך והשכלה ,להם ולש"ס היה אינטרס שאתה תהייה חסר השכלה על מנת שתעבוד בשמש .... אם לא תבין את זה כנראה גם לא תוכל לעבוד בהי טק
- שמעון לביא 04/06/2023 15:44הגב לתגובה זויש ביקוש מטורף להייטק. (עזוב ספציפית בשנה האחרונה. בשנים האחרונות זה נכון) גם עכשיו כשיש האטה עדיין יש לא עובדים וביקוש מטורף אז זה מה שקורה. חסר עובדים. השכר עולה והרבה. תעבוד בהייטק ותקבל גם. מי מונע ממך?
יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול
בפנייה נטען כי ל-Gett יש נתח שוק בהיקף של 70% ומאשימה כי המערכת של Gett מייצרת מנגנונים של תמרוץ וסנקציות לנהגי מוניות, המעודדים עבודה כמעט בלעדית איתה
חברת יאנגו, המפעילה אפליקציה להזמנת מוניות, דורשת מרשות התחרות להכריז על מתחרתה העיקרית גט (Gett) כמונופול. לטענת יאנגו, גט מחזיקה בנתח שוק העולה משמעותית על הרף הקבוע בחוק, ומפעילה כוח שוק הפוגע בתחרות, בנהגים ובצרכנים.
בפנייה, שנשלחה לממונה על רשות התחרות מיכל כהן באמצעות עורכי הדין ישראל שלו וטל טיטמן, נטען כי נתח השוק של גט בנסיעות מוזמנות באמצעות אפליקציה מגיע לכ-70%. נתון זה, לטענת יאנגו, מבוסס בין היתר על ממצאי רשות התחרות עצמה במסגרת בחינת המיזוג שביקשו בעבר גט ופנגו לקדם, וכן על נתונים שפורסמו בדוחות של משקיעי החברה.
"התפתחה אצל הנהגים תלות ממשית בפלטפורמה של גט כמקור הכנסה עיקרי, שלא לומר בלעדי, באופן המגביל את התחרות בשוק", נכתב במכתב ששלחה חברת אפלי טקסי עוז, המפעילה את יאנגו, לממונה על רשות התחרות. אף שנהגים רשאים לכאורה לעבוד עם כמה אפליקציות במקביל, אופן התמחור שמפעילה גט והמבנה של מסלולי המנוי מובילים בפועל לכך שנהגים עובדים בעיקר איתה.
לפי הנתונים שהוצגו, מדי שנה מתבצעות בישראל עשרות מיליוני נסיעות במוניות, כאשר למעלה ממחציתן מוזמנות מראש ולא נאספות מהרחוב. יאנגו טוענת כי חלקה של גט בנסיעות המוזמנות חורג בהרבה ממחצית השוק, באופן המאפשר לה להכתיב בפועל את כללי המשחק בענף.
- רשות המסים: 80% מנהגי המונית אינם מפעילים מונה
- קנס של 20 אלף שקל לנהג מונית ש"עבד" על תיירים - האם זה ירתיע את נהגי המוניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפנייה מצוין כי המסלול המרכזי שמציעה גט לנהגים מבוסס על תשלום חודשי קבוע, בגובה אלפי שקלים, אשר הופך לכלכלי רק אם מרבית הנסיעות מבוצעות דרך הפלטפורמה שלה. מצב זה, לפי יאנגו, יוצר תמריץ שלילי לעבוד עם מתחרים ומקשה על אפליקציות אחרות לגייס נהגים בהיקף מספק.
