אילת נופש תיירות
צילום: Istock

ביקורת מס הכנסה באילת; 20% מהעסקים נתפסו לא רושמים הכנסות

נהג מונית, ספר, משכירת נכסים ב-AirBnB, בתי קפה, וחנות מכשירי סלולר הן רק חלק מתוך 124 העסקים שעברו ביקורת במבצע רחב של מס הכנסה באילת; התירוצים הזויים
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה מס הכנסה

"שכחתי לרשום כי עזרתי לאישה עם עגלת תינוק, עשו לי כבר 5 ביקורת והכל היה בסדר", כך הסביר נהג מונית באילת למבקרי מס הכנסה כשנתפס כשאינו רושם את הכנסותיו. 

מבקרי מס הכנסה ביצעו בנוסף תצפית על מספרה בעיר ומצאו כי ביום הביקורת כלל לא הונפקו קבלות. הספר הודה שלא רשם הכנסותיו, והסביר: "התעוררתי מאוחר ושכחתי לרשום".

במהלך המבצע הגיעו מהבקרים לבעלת נכסים בעיר אילת המשכירה את הדירות דרך אתר Booking ואתר Airbnb, באמצעות מתווכת, וגם במקרה הזה נתפסה כשהיא לא מדווחת על עסקאות. לטענתה "לא ידעה שעליה לפתוח תיק ברשויות המס".

במהלך תצפית שנעשתה על אחד מבתי הקפה בעיר, בנוסף לקניית ביקורת, נמצא שטיפים למלצרים המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי, נרשמים תחת סעיף "טיפים" ובעל בית הקפה מושך אותם במזומן ומחלק אותם למלצרים ואילו טיפים שמשולמים במזומן לא מדווחים כלל.

 

במבצע התקיימו גם בדיקות בנושא יישום חוק צמצום השימוש במזומן,  ובמהלך הביקורת נמצא שחנות לממכר טלפונים ניידים ומחשבים, ביצעה עסקה בסכום של 14,990 שקל, מתוכה שולמו 9,990 שקל במזומן, בניגוד למותר על פי החוק. מקרה דומה אירע בחנות רהיטים, שם נמצאה קבלה מעסקה של 15,000 שקל, מתוכה שולמו 5,000 שקל במזומן, שוב בניגוד לחוק.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי 18/12/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    הם פוטנציאל לקואליציה עם הימין ולאחר מכן לחנינה.
  • 4.
    איתי 17/12/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    מדינה מפגרת
  • 3.
    חומי 17/12/2019 15:04
    הגב לתגובה זו
    מתעסקים בשטויות.
  • קונספירציה 17/12/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    גם ככה חם מאד שם!!! :)))
  • 2.
    אם ראש הממשלה מצפצף על החוק מה יגידו אזובי הקיר (ל"ת)
    BB 17/12/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחי 17/12/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
    על כתיבת השם שלך קטן קטן על גרגיר אורז? איך קיבינימאט אני אמור להזדכות על זה?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.