אילת נופש תיירות
צילום: Istock

ביקורת מס הכנסה באילת; 20% מהעסקים נתפסו לא רושמים הכנסות

נהג מונית, ספר, משכירת נכסים ב-AirBnB, בתי קפה, וחנות מכשירי סלולר הן רק חלק מתוך 124 העסקים שעברו ביקורת במבצע רחב של מס הכנסה באילת; התירוצים הזויים
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה מס הכנסה

"שכחתי לרשום כי עזרתי לאישה עם עגלת תינוק, עשו לי כבר 5 ביקורת והכל היה בסדר", כך הסביר נהג מונית באילת למבקרי מס הכנסה כשנתפס כשאינו רושם את הכנסותיו. 

מבקרי מס הכנסה ביצעו בנוסף תצפית על מספרה בעיר ומצאו כי ביום הביקורת כלל לא הונפקו קבלות. הספר הודה שלא רשם הכנסותיו, והסביר: "התעוררתי מאוחר ושכחתי לרשום".

במהלך המבצע הגיעו מהבקרים לבעלת נכסים בעיר אילת המשכירה את הדירות דרך אתר Booking ואתר Airbnb, באמצעות מתווכת, וגם במקרה הזה נתפסה כשהיא לא מדווחת על עסקאות. לטענתה "לא ידעה שעליה לפתוח תיק ברשויות המס".

במהלך תצפית שנעשתה על אחד מבתי הקפה בעיר, בנוסף לקניית ביקורת, נמצא שטיפים למלצרים המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי, נרשמים תחת סעיף "טיפים" ובעל בית הקפה מושך אותם במזומן ומחלק אותם למלצרים ואילו טיפים שמשולמים במזומן לא מדווחים כלל.

 

במבצע התקיימו גם בדיקות בנושא יישום חוק צמצום השימוש במזומן,  ובמהלך הביקורת נמצא שחנות לממכר טלפונים ניידים ומחשבים, ביצעה עסקה בסכום של 14,990 שקל, מתוכה שולמו 9,990 שקל במזומן, בניגוד למותר על פי החוק. מקרה דומה אירע בחנות רהיטים, שם נמצאה קבלה מעסקה של 15,000 שקל, מתוכה שולמו 5,000 שקל במזומן, שוב בניגוד לחוק.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי 18/12/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    הם פוטנציאל לקואליציה עם הימין ולאחר מכן לחנינה.
  • 4.
    איתי 17/12/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    מדינה מפגרת
  • 3.
    חומי 17/12/2019 15:04
    הגב לתגובה זו
    מתעסקים בשטויות.
  • קונספירציה 17/12/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    גם ככה חם מאד שם!!! :)))
  • 2.
    אם ראש הממשלה מצפצף על החוק מה יגידו אזובי הקיר (ל"ת)
    BB 17/12/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחי 17/12/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
    על כתיבת השם שלך קטן קטן על גרגיר אורז? איך קיבינימאט אני אמור להזדכות על זה?
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.