אילת נופש תיירות
צילום: Istock

ביקורת מס הכנסה באילת; 20% מהעסקים נתפסו לא רושמים הכנסות

נהג מונית, ספר, משכירת נכסים ב-AirBnB, בתי קפה, וחנות מכשירי סלולר הן רק חלק מתוך 124 העסקים שעברו ביקורת במבצע רחב של מס הכנסה באילת; התירוצים הזויים
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה מס הכנסה

"שכחתי לרשום כי עזרתי לאישה עם עגלת תינוק, עשו לי כבר 5 ביקורת והכל היה בסדר", כך הסביר נהג מונית באילת למבקרי מס הכנסה כשנתפס כשאינו רושם את הכנסותיו. 

מבקרי מס הכנסה ביצעו בנוסף תצפית על מספרה בעיר ומצאו כי ביום הביקורת כלל לא הונפקו קבלות. הספר הודה שלא רשם הכנסותיו, והסביר: "התעוררתי מאוחר ושכחתי לרשום".

במהלך המבצע הגיעו מהבקרים לבעלת נכסים בעיר אילת המשכירה את הדירות דרך אתר Booking ואתר Airbnb, באמצעות מתווכת, וגם במקרה הזה נתפסה כשהיא לא מדווחת על עסקאות. לטענתה "לא ידעה שעליה לפתוח תיק ברשויות המס".

במהלך תצפית שנעשתה על אחד מבתי הקפה בעיר, בנוסף לקניית ביקורת, נמצא שטיפים למלצרים המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי, נרשמים תחת סעיף "טיפים" ובעל בית הקפה מושך אותם במזומן ומחלק אותם למלצרים ואילו טיפים שמשולמים במזומן לא מדווחים כלל.

 

במבצע התקיימו גם בדיקות בנושא יישום חוק צמצום השימוש במזומן,  ובמהלך הביקורת נמצא שחנות לממכר טלפונים ניידים ומחשבים, ביצעה עסקה בסכום של 14,990 שקל, מתוכה שולמו 9,990 שקל במזומן, בניגוד למותר על פי החוק. מקרה דומה אירע בחנות רהיטים, שם נמצאה קבלה מעסקה של 15,000 שקל, מתוכה שולמו 5,000 שקל במזומן, שוב בניגוד לחוק.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי 18/12/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    הם פוטנציאל לקואליציה עם הימין ולאחר מכן לחנינה.
  • 4.
    איתי 17/12/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    מדינה מפגרת
  • 3.
    חומי 17/12/2019 15:04
    הגב לתגובה זו
    מתעסקים בשטויות.
  • קונספירציה 17/12/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    גם ככה חם מאד שם!!! :)))
  • 2.
    אם ראש הממשלה מצפצף על החוק מה יגידו אזובי הקיר (ל"ת)
    BB 17/12/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחי 17/12/2019 13:04
    הגב לתגובה זו
    על כתיבת השם שלך קטן קטן על גרגיר אורז? איך קיבינימאט אני אמור להזדכות על זה?
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.