התוצר הגולמי עלה ברבעון הראשון ב-4.5% בחישוב שנתי
לפי פרסום של הלמ"ס, הצריכה הפרטית זינקה ב-9.7%. במקביל ההשקעה בבניה למגורים ירדה ב-16.7%
התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 ב-4.5% לעומת הרבעון הקודם (4.2% באומדן הראשון), לאחר עלייה דומה ברבעון הרביעי ועלייה של 4.3% ברבעון השלישי של 2017. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התוצר המקומי הגולמי ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.2% לאחר עלייה של 4.5% ברבעון הקודם. אומדן זה מבוסס על מקורות נתונים שאינם סופיים ושלמים, האומדן צפוי להתעדכן עם קבלת הנתונים לחודשים החסרים. יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2018 ב-5.2% בהמשך לעלייה של 10.1% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-7.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.6% ברבעון הקודם. פירוט השימושים במקורות מראה שההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-9.7% ברבעון הראשון של שנת 2018 בחישוב שנתי (עלייה של 4% למעט מוצרים בני קיימה), שפירושו עלייה של 7.7% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון באה לאחר עלייה של 0.4% ברבעון הקודם, בחישוב שנתי. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2018 משקפת עלייה בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש של 81.2% בחישוב שנתי (16% בחישוב רבעוני) לאחר ירידה של 7.2% ברבעון הקודם. כאשר, ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-279.7% בחישוב שנתי (39.6% בחישוב רבעוני) לאחר ירידה של 25.3% בחישוב שנתי ברבעון הקודם (7.0% בחישוב רבעוני). ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים עלתה ב- 7.0% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 20.5% בחישוב שנתי ברבעון הקודם וההוצאות לריהוט, תכשיטים ושעונים עלו ב- 1.5% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 7.0% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. צניחה בהשקעה למגורים עוד עולה מהנתונים כי ההשקעה בנכסים קבועים למעט אוניות ומטוסים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה יבשתיים) עלתה ברבעון הראשון של 2018 ב- 6.5% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 1.3% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. העלייה בהשקעה בנכסים קבועים משקפת עליה של 317.3% בחישוב שנתי בהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים (42.9% בחישוב רבעוני) לאחר ירידה של 23.1% בחישוב שנתי ברבעון הקודם (6.4% בחישוב רבעוני). ההשקעה במכונות וציוד ירדה ב-9.8%, ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-1.1% וההשקעה בבניה למגורים ירדה ב-16.7%. ההשקעה בבניה שלא למגורים ועבודות בניה אחרות עלתה ב-0.3%. ההשקעה באניות ומטוסים עלתה ברבעון הראשון של 2018, כך שסך ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב- 14.2% בחישוב שנתי. לדברי רונן מנחם, ראש מחלקת השקעות ואסטרטגיה: "הלמ"ס מעדכנת את אומדן גידול התמ"ג לרבע הראשון של השנה מ-4.2% ל-4.5% בקצב שנתי. הגידול המרשים – בקצב דומה לזה של שני הרבעים הקודמים – הינו בהולכת ההוצאות לצריכה פרטית וההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק". עוד הוסיף מנחם: "ככל שההוצאה הכוללת לצריכה פרטית תגדל מהר יותר, כך יקל על החברות הללו להתמודד עם התפשטות הרכישות המקוונות".
- 1.גמילות חסדים 17/06/2018 16:57הגב לתגובה זוהצמיחה בזכות המגזר היהודי. להזהר מהמגזר הערבי והמגזר התשקורתי חבלני
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
