הזמר דיוויד בואי הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן

עולם המוזיקה אבל בלכתו של האמן והיוצר דיוויד בואי, שנפטר אמש בביתו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, והוא בן 69.
לילך צור | (1)
נושאים בכתבה דיוויד בואי

דיוויד בואי, יוצר, מוזיקאי, זמר, שחקן ומפיק מוזיקלי הלך אמש לעולמו, בגיל 69, לאחר מאבק של 18 חודשים במחלת הסרטן. לאחר ריבוי הידיעות ברשתות החברתיות, נחשד בתחילה כי מדובר בפריצה לאתר האינטרנט של האמן וכי הידיעה הינה כוזבת, אך לאחר יציאת המשפחה אל התקשורת, התברר המידע כנכון.

בואי נולד בפרברי לונדון ב-1947 בשם דייוויד רוברט ג'ונס, ובמהלך שנות השישים התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו עת היה חלק מלהקתו הראשונה רית'ם אנד בלוז. לאורך השנים השתתף במספר להקות ושיתופי פעולה, וב-1964 הוציא את הסינגל הראשון שלו Liza Jane.

לאחר שני עשורים של כתיבה, הלחנה ושירה, בתחילת שנות ה-80' התמכר בואי לסמים קשים, כשבמקביל נראה כי הקריירה המפוארת הולכת ונעצרת. גם בחייו האישיים חווה דיוויד בואי שנים לא קלות, כשהתגרש מאישתו. ובכל זאת, בצל הזמנים הקשים, ב-1983 פירסם את אלבומו "Let's dance" שזכה להצלחה בינלאומית, ובכך חזר בואי לקדמת הבמה ונודע בז'אנר מוזיקלי נוסף - הדאנס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד הגדולים.. (ל"ת)
    ג 11/01/2016 09:58
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.