הזמר דיוויד בואי הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן

עולם המוזיקה אבל בלכתו של האמן והיוצר דיוויד בואי, שנפטר אמש בביתו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, והוא בן 69.
לילך צור | (1)
נושאים בכתבה דיוויד בואי

דיוויד בואי, יוצר, מוזיקאי, זמר, שחקן ומפיק מוזיקלי הלך אמש לעולמו, בגיל 69, לאחר מאבק של 18 חודשים במחלת הסרטן. לאחר ריבוי הידיעות ברשתות החברתיות, נחשד בתחילה כי מדובר בפריצה לאתר האינטרנט של האמן וכי הידיעה הינה כוזבת, אך לאחר יציאת המשפחה אל התקשורת, התברר המידע כנכון.

בואי נולד בפרברי לונדון ב-1947 בשם דייוויד רוברט ג'ונס, ובמהלך שנות השישים התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו עת היה חלק מלהקתו הראשונה רית'ם אנד בלוז. לאורך השנים השתתף במספר להקות ושיתופי פעולה, וב-1964 הוציא את הסינגל הראשון שלו Liza Jane.

לאחר שני עשורים של כתיבה, הלחנה ושירה, בתחילת שנות ה-80' התמכר בואי לסמים קשים, כשבמקביל נראה כי הקריירה המפוארת הולכת ונעצרת. גם בחייו האישיים חווה דיוויד בואי שנים לא קלות, כשהתגרש מאישתו. ובכל זאת, בצל הזמנים הקשים, ב-1983 פירסם את אלבומו "Let's dance" שזכה להצלחה בינלאומית, ובכך חזר בואי לקדמת הבמה ונודע בז'אנר מוזיקלי נוסף - הדאנס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד הגדולים.. (ל"ת)
    ג 11/01/2016 09:58
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


משקיע שיבחן אג"ח של המטרו יצטרך להמר לא רק על היכולת של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה, אלא גם על הרלוונטיות של הפרויקט בעוד 20 או 30 שנה. זהו הימור לא טריוויאלי, במיוחד כאשר חלופות תחבורתיות גמישות וזולות יותר עשויות להתפתח בקצב מהיר.