פיג'ו: "יש לנו כמה דרכים להגיב בנוגע למשבר"

האחראי על אסטרטגיית הדגמים של פיג'ו מספר לנו על הדרך של פיג'ו להילחם במשבר ומבטיח תיבה טובה יותר ומכוניות כמו ה-301
אלי שאולי |

308

לורנט בלנשט, האחראי על אסטרטגיית הדגמים בפיג'ו, לא מנסה להסתיר את העובדה שהמצב של פיג'ו באירופה קשה למדי, אבל הוא מקרין אופטימיות שקשורה גם להשקת ה-2008 החדשה. "יש לנו כמה דרכים להגיב: דרך המגוון, אנחנו משיקים את ה-2008 ובתערוכת פרנקפורט נציג את ה-308 החדשה (שפרטים ראשונים כבר נחשפו א.ש). ה-308 מאוד חשובה עבורנו. היא תתבסס על פלטפורמת ה-EM2 החדשה שתשמש בין היתר גם את ה-508 וה-3008 הבאות, ודגמים נוספים שיוצגו ב-2014. להערכתנו הפלטפורמה תהיה אחראית למחצית הייצור ב-PSA. הדרך השנייה היא להגדיל מכירות מחוץ לאירופה למשל בסין, צפון אפריקה ורוסיה. והשלישית היא דרך הטכנולוגיות. יש לנו טכנולוגיות מעניינות כמו ההיבריד4 עימה מכרנו 20,000 מכוניות, וההיבריד-אייר (HybridAir, שהוצגה לראשונה בתערוכת ז'נבה לפני כחודשיים) בה במקום מצברים יש אוויר שנדחס במיכל ומסייע כשצריך למנוע. זו טכנולוגיה זולה ואמינה שיכולה להביא לתצרוכת דלק ממוצעת של 33 ק"מ ליטר. אנחנו עובדים עם בוש על האלקטרוניקה ותאמין לי הרבה יפנים כבר בקרו פה. זה פחות חזק מההיבריד עם ההנעה הכפולה, אבל זה זול, ולכן מתאים למכוניות קטנות כמו ה-208 ואפילו ה-308. אנחנו קוראים לזה טכנולוגיה משלימה וזה יכול להגיע לכביש ב-2016."
 

 

עד כמה חשובה לכם ה-2008 החדשה?
"היא חשובה מאוד כי היא ממוקמת בפלח שעומד לצמוח באופן מהותי. זה פלח חדש והיא אחת הראשונות בו. השאיפה שלנו היא להוביל בו והמכונית הזו מביאה גם דימוי וגם רווחים. יש לנו מבחר של קרוסאוברים שמאפשר לנו לגדול."

ויש גם את ה-4008 שמעלה את השאלה מה קורה לקשר עם מיצובישי?
"כרגע העדיפות שלנו היא לעבוד עם אופל. ה-4008 קרובה מדי ל-3008 אז מבחינתנו זה לא בעדיפות לפתח לה יורש."

 אתם מדברים הרבה על גלובליזציה. האם ניתן לדמיין חזרה לצפון אמריקה?
"העדיפות שלנו היא סין, דרום אמריקה, ורוסיה וגם לפתח את צפון אפריקה ומזרח אירופה. צפון אמריקה אינה באפשרויות."

דיברתם על יצירת משהו יוקרתי יותר האם תציגו מותג פרמיום?
"אנחנו לא רוצים מבחר זול ומבחר יקר אלא לשדרג את כל המותג. לכן יש גרסאות GTI ו-XY שצריכות לדחוף את הדגם. ויש מכוניות בין לאומיות כמו ה-301 שמיועדת לצפון אפריקה ומזרח אירופה."
 
פיג'ו 301

מדוע לא בחרתם ב-408 למשימה הגלובאלית?
"ה-408, מיועדת ומיוצרת בסין. וכשמייצרים שם מכונית, קשה לייצאה לאירופה בגלל תשתית ותקינה. אנחנו מייצאים כרגע למצריים ולייצרה באירופה לא כדאי. ה-301 היא המכונית הגלובאלית ותהיינה עוד מכוניות כאלה. בראיה שלנו, מכוניות הסדאן והקרוסאוברים הן הכלים הבין לאומיים."
 

ומה יקרה עם התיבה האוטומטית הוותיקה?
"הרעיון הוא להחליף את תיבת ה-4 ב-6 הילוכים. ל-308 החדשה כבר יש תיבה עם 6 הילוכים וגם ב-301 נשאף להחליפה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות