מראשי תת-המותג החשמלי של ב.מ.וו מספר על חשמל בסגנון אחר
ב.מ.וו i3 קופה קונספט"מהפרויקטים החשמליים שעשינו עם מיני ועם ב.מ.וו אקטיב E למדנו שיש יותר מדי פשרות במכוניות החשמליות שמוצעות היום. אלה פוגעות במרחב, במשקל, בדינאמיות ובפוטנציאל השיווקי של מכונית כזו בכלל." מספר וולטר אוליבר (Oliver), מראשי פרויקט ה-i, תת-המותג החשמלי והמאוד מדובר של ב.מ.וו שמתקדם בצעדי ענק לכיוון ההשקה המסחרית שלו בסוף השנה.
"רוב המכוניות החשמליות שנמצאות היום בשוק הן הסבות של בסיס קיים." אומר אוליבר. "לוקחים תא מנוע גדול ושמים בו מנוע חשמלי קטן. ממלאים את המכונית במצברים כי תא הדלק קטן מדי, והלקוח משווה למכונית רגילה ושואל למה צריך להתפשר על מקום, תחושה ודינאמיות ועוד לשלם יותר. הבעיה השנייה כמובן היא שהמחיר הוא הרבה יותר יקר. אלה הם הסיבות שבתחילת הדרך רוב המכוניות החשמליות לא עמדו בציפיות. לכן לא מכרנו את ה-i אקטיב והחלטנו לצאת עם מכונית חשמלית מלאה בהתאם לתפיסה של ב.מ.וו. החלטנו לשנות את המבנה הבסיסי של המכונית החשמלית. פיצלנו אותה לשני חלקים: "מחייה" ו"הנעה" וכך קיבלנו מרווח לשים מצבר אחד גדול, שקל למקמו, ושניתן לקררו ביעילות. כך למעשה הצלחנו לשפר את הטווח וגם לשמור על המצבר".
איפה נמצא האתגר הגדול ביותר בתכנון?

איפה תשווקו את המכונית?
"אנחנו נשיק את המכונית ב-35-40 שווקים – בהם צפון אמריקה, מערב אירופה מדינות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה וגם בשווקים מובילים באסיה. באירופה נתחיל כבר בסוף השנה ולצפון אמריקה נגיע באביב. יהיו לנו סוכנים נבחרים כשדגמי ה-i יופרדו אזורית משאר דגמי ב.מ.וו. בצפון אמריקה, אגב הצענו לכל הסוכנים להצטרף".
מה ישתנה בין הi3 התצוגתית לסדרתית?
"3 שנים לפני ההשקה אתה כבר יודע סופית כיצד הרכב יראה, מה שעושים אחרי כן זה עדכון הפנים והגוונים. ידענו שאנשים אוהבים את הצבעים, הצג הגדול והחישוקים הגדולים אבל חזרנו לדלתות רגילות. גילינו שדלתות זכוכית תהיינה אתגר מבחינת תקינה, אז אמצנו את מה שישיג תקינה קלה ברוב השווקים. לא רצינו i3 שונה בכל שוק".
האם ה-i3 קופה תגיע לייצור?
"ב.מ.וו התחייבה לתנועה חשמלית, והיא תציג שתי מכוניות ראשונות וכמובן שהיא חושבת לאן להתפתח. לקופה קו גג וגלגלים שונים, והכוונה ליצור גם דינאמיקה שונה."
ובכלל לא יתפתח תת-המותג?

מה ניתן לספר על מאריך הטווח ב-i3?
"דיברנו על 100% חשמל ונעמוד בכך. המאריך הוא מנוע שיטען את המצבר במצבי גבול וללא קשר מכאני. הוא תמיד יהיה גנראטור ובנינו זאת כך שהוא יתערב רק במצבי טעינה נמוכים – כ-20% של סוללה. הכוונה היא להציע i3 רגילה וגם כזו עם מאריך. הטווח הרגיל הוא 140 ק"מ והמאריך מכפיל זאת. בניגוד לוולט של שברולט, מדובר במנוע קטן מאוד כמו באופנוע עם שני צילינדרים. הוולט משתמשת במאריך גדול שמביא הרבה יותר טווח לעומת החשמל ולכן אני מאמין שהם רכב היברידי ואנחנו חשמלי. אבל בסוף היום אתה מוסיף לטכנולוגיה של המאה ה-21 משהו מיושן ומרים את עלויות האחזקה ואת המשקל ותרגיש זאת גם מבחינה דינאמית. ולכן חשוב שאנשי המכירות יבינו מה הלקוח באמת צריך. האם באמת יש לו צורך במאריך טווח?".

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.