פיג'ו 2008: מבחן דרכים השקה
פיג'ו 2008מאז הסתער בחוצפה הג'וק של ניסאן על מערב אירופה הייתה זו רק שאלה של זמן מתי יופיעו המתחרים. כמעט שנתיים לקח להם, אבל כעת נראה שתחום הפנאי מתרומם בכל פלח, מידה ושוק. וכך מעט אחרי תחילת שיווק אופל מוקה באירופה, וכמעט במקביל להשקת רנו קאפצ'ר (בה נהגנו לאחרונה במסגרת החשיפה הבינלאומית), יוצאת לדרך ה-2008 – מכונית פנאי קטנה שמסמנת שהפעם פיג'ו מגיבה בזריזות. המכונית הזו מחליפה כרגע גם את גרסת הסטיישן הקטנה והמסוגננת שהייתה ל-207 כי פיג'ו טוענת שהמכירות בפלח זה נעצרו. היא גם מעריכה שהן ייסוגו בגלל גדילת ההיצע בתחום הפנאי ועל כן בחרה להתמקד בפן אחר.
פנים
מבפנים הזיקה ל-208 ברורה אפילו יותר, עם קווים דומים למדי וסביבת נהג כמעט זהה. יש כאן תחושה מודרנית בזכות מסך המגע המוכר, ויותר שימוש בגוונים בפאנל הרוחבי ובדלתות, שמאירים את תא הנוסעים. עם זאת איכות הפלסטיקה גם כאן אינה מרנינה. כמו שראינו ב-208GTI, גם כאן מוקפים המחוונים במסגרת מוארת, אלא שכאן הגוון כחול. נחמד.
ה-208 הורישה לאחות הגדולה גם את הסידור הייחודי מול עיני הנהג – עם גלגל הגה קטן שמוצב בגובה נמוך כדי שהמחוונים יראו מעליו. זה מעט מקשה לייצר תנוחת נהיגה שטחית, כלומר כזו שהיא מאוד גבוהה, ועדיין תנוחת הנהיגה מרגישה מיוחדת וגבוהה מספיק. מאחורי ההגה, הרכב הזה מרגיש גדול משמעותית מה-208.
בזכות הגבהת הגג, המרחב מאחור מפתיע לטובה וגם שם התחושה גדולה יותר משמעותית מב-208. גם תא המטען מציע מבנה שימושי ונפח טוב עם 360 ליטר.
בתנועה
התנהגות, נוחות
למרות המראה המגודל והגובה, ה-2008 מפתיעה על הכבישים המפותלים שעל הגבול הגרמני עם ניהוג נחוש ומדויק. היא נענית להפניית ההגה בזריזות ומסוגלת לצלוח רצף פניות חדות באופן מרשים עם אחיזה גבוהה והתנהגות טובה שמשרה ביטחון בנהג. לתחושת הביטחון מסייע גם ריסון תנודות המרכב הטוב של הרכב.
סיכום
לפחות כרגע סמנו בפיג'ו את ה-2008 גם כיורשת לסטיישן, ולכן מדובר בבשורה טובה ליבואנית. בעוד הסטיישן לא ממש יובאה מסיבות מסחריות, ל-2008, בזכות המראה והשימושיות, יש פוטנציאל מכירות גדול בשוק המקומי (כמו שהראו הג'וק והייטי המעט גדול יותר). כמובן שהנעלם הגדול והמכריע במשוואה הוא המחיר, פרט חשוב ביותר בפלח שכזה. זה ייוודע כשינחת הרכב בארץ באזור אוקטובר.
הרבה יותר על פיג'ו 2008 החדש, תוכלו לקרוא בגליון 329 של מגזין אוטו.
האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.
