"כשהגענו למסקנה שזה מצבינו לא נותר אלא לקחת את המהלך האחראי של הצגת הנתונים לדירקטוריון שנאלץ לקבל את ההחלטה. יש עדיין סכום כסף בקופת החברה על מנת למקסם את הפיצוי ללקוחות, לעובדי החברה ולספקים. אנחנו עושים כל מאמץ לשמור את הרשת והחברה עד הגעת המפרק הזמני, אז השליטה תעבור לידיו והוא יאלץ לעשות זאת במהירות המרבית. אבל תחושת הפספוס אדירה והאובדן מורגשת בכל שדרות הניהול כמו גם אצל העובדים."

תחנת החלפה (צלם: רונן טופלברג) 

 

אחת השאלות שחוזרת על עצמה ביום שכזה היא: מה יהיה על הלקוחות? אך לכהן אין כמובן תשובה ברורה. "במיידי נעשה כול שביכולתנו כדי לשרת את כול הלקוחות ולתפעל את הרשת עד להחלטה שתתקבל על ידי המפרק. הלקוחות מאוד קרובים אלינו, הם אמצו אותנו והיו מאוד מרוצים. נעשה הכול כדי שיפגעו כמה שפחות." לפי כהן, עד כה נמכרו 900 מכוניות בישראל ו-200 בדנמרק.
כמובן ששאלת הלקוחות מתקשרת מיידית גם לנושא מצבר המכונית, שהינו רכוש בטר פלייס וגם כאן עוד אין תשובה ברורה. "הבעלות על המכונית שונה אצל כל לקוח, אבל הסוללות אינן של הלקוחות. יש לגביהן הסכמים משפטיים עם הספקים וכמובן שזה יהיה אחד הדברים שהמפרק יבדוק ויטפל". ומה לגבי העובדים? "יש לנו היום 350 עובדים ואני לא יכול להתייחס לגורלם. זו תהיה החלטה של המפרק".
התשובה דומה גם לגבי מלאי המכוניות שיש לחברה. "יש לנו עוד מכוניות באחסון וגם בהן יצטרך המפרק לטפל. מדובר בכמה מאות".
תשובה דומה נתן כהן גם לגבי עתיד מערכת היחסים עם רנו צרפת וההתחייבויות אליה. "מערכת היחסים עם רנו היא כפי שהיא. גם לנו יש טענות והדברים האלה ידונו בין המפרק לבינם".

כהן מאמין שהרעיון החשמלי היה נכון בבסיסו. "גם החזון וגם המודל העסקי היו נכונים. החברה עשתה מספר טעויות שאולי עכבו את הפיתוח, אבל מה שפגע הוא שלא זכינו לרוח מספיק גבית מחברות הרכב. היה לנו אמנם שיתוף טוב עם רנו אבל המשבר בשוק ב-2008 עיכב וגרם לחברות אחרות לא להתפנות להשקעה. לכן נותרנו רק עם דגם אחד ובשלב המימוש השיווקי זה הפריע. בחודשים האחרונים ראינו עליה והצלחה לא מעטה ולכן גם תחושת הפספוס. מצד שני תזרים המזומנים היה שלילי ולאור ההוצאות שהיינו צריכים לבצע כדי לבנות את האמון, החברה נדרשה למימון נוסף ובכמות לא קטנה. צריך לזכור שמדובר בחברה שהיא רק בת 6 עם השקעה של כ-850 מיליון דולר."

כהן מאמין שכדי לעלות לפסים נכונים החברה הייתה צריכה יותר זמן והרבה יותר כסף "השאלה כמה כסף חסר היא מורכבת. כדי להגיע לנקודה בה החברה מצליחה נדרשו לנו עוד 5-4 שנים וכחצי מיליארד דולרים נוספים".
"תוכנית הפיילוט," ממשיך כהן, "הייתה מוצלחת עם כל המוגבלויות שלה ושל המצבר שהיה קצר טווח לעומת מה שציפינו ודברים נוספים שחוויתם כעיתונאים. אבל באופן כללי, הפיילוט הצליח ובגדול. מבחינה מסחרית ההצלחה הייתה פחות טובה ממה שצפינו".
 

 

כמו שניתן להבין מהפסקה האחרונה, כהן מביע גם אכזבה מסוימת מרנו לגבי יכולת המצברים. "רנו התבקשה לספק לנו מצבר שיעניק טווח של 160 ק"מ. הם הצהירו שהוא טוב ל-185 ק"מ אבל כשהגענו לשטח נסענו בממוצע בין 100 ל-120 ק"מ, תלוי בנהיגה. וזו הייתה הבעיה מספר אחת של הלקוחות. היינו בידיעה שהטכנולוגיות ישתפרו אבל זה לא קרה בקצב לו ציפינו, וגם זה הפריע".

כהן גם שולח כמה חצים לכיוונה של המדינה."זה מיזם לא קטן שדורש השקעה גם מהמדינות בה החברה נמצאת, וגם פה לא קיבלנו את כל התמיכה שהינו יכולים לקבל. אפילו נושא כמו ההנחה בחישוב שווי ערך הרכב התעכב. לטעמי המודל העסקי היה נכון ונראה בעתיד איך העולם החשמלי ימשיך להתקדם".

כל הכותרות 24/7   הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים