מנכ"ל בטר פלייס: "לא קיבלנו רוח גבית"
דן כהן, המנכ"ל השלישי של בטר פלייס
"כשהגענו למסקנה שזה מצבינו לא נותר אלא לקחת את המהלך האחראי של הצגת הנתונים לדירקטוריון שנאלץ לקבל את ההחלטה. יש עדיין סכום כסף בקופת החברה על מנת למקסם את הפיצוי ללקוחות, לעובדי החברה ולספקים. אנחנו עושים כל מאמץ לשמור את הרשת והחברה עד הגעת המפרק הזמני, אז השליטה תעבור לידיו והוא יאלץ לעשות זאת במהירות המרבית. אבל תחושת הפספוס אדירה והאובדן מורגשת בכל שדרות הניהול כמו גם אצל העובדים."
כמובן ששאלת הלקוחות מתקשרת מיידית גם לנושא מצבר המכונית, שהינו רכוש בטר פלייס וגם כאן עוד אין תשובה ברורה. "הבעלות על המכונית שונה אצל כל לקוח, אבל הסוללות אינן של הלקוחות. יש לגביהן הסכמים משפטיים עם הספקים וכמובן שזה יהיה אחד הדברים שהמפרק יבדוק ויטפל". ומה לגבי העובדים? "יש לנו היום 350 עובדים ואני לא יכול להתייחס לגורלם. זו תהיה החלטה של המפרק".
התשובה דומה גם לגבי מלאי המכוניות שיש לחברה. "יש לנו עוד מכוניות באחסון וגם בהן יצטרך המפרק לטפל. מדובר בכמה מאות".
תשובה דומה נתן כהן גם לגבי עתיד מערכת היחסים עם רנו צרפת וההתחייבויות אליה. "מערכת היחסים עם רנו היא כפי שהיא. גם לנו יש טענות והדברים האלה ידונו בין המפרק לבינם".
כהן מאמין שהרעיון החשמלי היה נכון בבסיסו. "גם החזון וגם המודל העסקי היו נכונים. החברה עשתה מספר טעויות שאולי עכבו את הפיתוח, אבל מה שפגע הוא שלא זכינו לרוח מספיק גבית מחברות הרכב. היה לנו אמנם שיתוף טוב עם רנו אבל המשבר בשוק ב-2008 עיכב וגרם לחברות אחרות לא להתפנות להשקעה. לכן נותרנו רק עם דגם אחד ובשלב המימוש השיווקי זה הפריע. בחודשים האחרונים ראינו עליה והצלחה לא מעטה ולכן גם תחושת הפספוס. מצד שני תזרים המזומנים היה שלילי ולאור ההוצאות שהיינו צריכים לבצע כדי לבנות את האמון, החברה נדרשה למימון נוסף ובכמות לא קטנה. צריך לזכור שמדובר בחברה שהיא רק בת 6 עם השקעה של כ-850 מיליון דולר."
כהן מאמין שכדי לעלות לפסים נכונים החברה הייתה צריכה יותר זמן והרבה יותר כסף "השאלה כמה כסף חסר היא מורכבת. כדי להגיע לנקודה בה החברה מצליחה נדרשו לנו עוד 5-4 שנים וכחצי מיליארד דולרים נוספים".
"תוכנית הפיילוט," ממשיך כהן, "הייתה מוצלחת עם כל המוגבלויות שלה ושל המצבר שהיה קצר טווח לעומת מה שציפינו ודברים נוספים שחוויתם כעיתונאים. אבל באופן כללי, הפיילוט הצליח ובגדול. מבחינה מסחרית ההצלחה הייתה פחות טובה ממה שצפינו".
כהן גם שולח כמה חצים לכיוונה של המדינה."זה מיזם לא קטן שדורש השקעה גם מהמדינות בה החברה נמצאת, וגם פה לא קיבלנו את כל התמיכה שהינו יכולים לקבל. אפילו נושא כמו ההנחה בחישוב שווי ערך הרכב התעכב. לטעמי המודל העסקי היה נכון ונראה בעתיד איך העולם החשמלי ימשיך להתקדם".

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.