לקנות פורד דרך דלק מוטורס או היבואנית המקבילה?

רגע אחרי היציאה לדרך של איילון מוטורס, היבואנית המקבילה, אנו מנסים למצוא את ההבדלים בין הדגמים החדשים שלהם לאלה שהכרנו דרך דלק מוטורס. האם יש הסבר לפערי המחיר?
אלי שאולי |

פורד קוגה

רגע אחרי השקת אולם התצוגה של היבואנית המקבילה הראשונה בארץ, איילון מוטורס, מעניין להציץ למפרטים ולמצוא את ההבדלים העיקריים בין המכוניות שהיא מציעה לאלה שמציעה דלק מוטורס. מדובר בהשוואה מוגבלת יחסית כי המפרט הטכני המלא של איילון טרם הושלם. ובכל זאת ניתן למצוא כמה פרטי טריוויה מעניינים שבכוחן לשפוך אור על הסיבה להבדלי המחיר.
 

שלא במפתיע, בהתחשב בפילוח של השוק המקומי, נראה שההבדל המהותי מבחינת מחיר נמצא דווקא ברבת המכר של המותג, פורד פוקוס.
הפוקוס 5 דלתות של איילון מוטורס עולה 115,000 שקלים, סדאן ב-117,000 שקלים וסטיישן ב-119,000 שקלים, זאת לעומת 124,000 שקלים של 3 תצורות המרכב אצל דלק מוטורס. הפוקוס של איילון מגיעה ללא בקרת אקלים, ומערך הסינק של פורד שכולל בלוטות' ושליטה קולית על המערכות השונות (בקרת אקלים, רדיו ודיבורית). לעומת זאת באיילון הבטיחו גג נפתח מתנה לרוכשים הראשונים.
 
פורד פוקוס (צלם: רונן טופלברג)

לפיאסטה הידנית מפרט דומה למדי והיא עולה 72,000 שקלים לעומת 75,000 שקלים אצל דלק. בשני המקרים, הן בפוקוס והן בפיאסטה, למכוניות של איילון אחריות של שנתיים לעומת 3 שנים אצל דלק מוטורס.

האסקייפ משקף כבר הבדלים גדולים יותר מבחינת המפרט הטכני והאבזור לעומת הקוגה האירופאית המקבילה. הוא מצויד במנוע 2.5 ליטר עם 170 כ"ס לעומת ה-1.6 ליטר המוגדש עם 182 כ"ס שיש לקוגה. לאסקייפ האמריקני הנעה קדמית, לעומת הנעה כפולה בקוגה, והוא מגיע עם חישוקי פח (קלים בקוגה), ללא בקרת אקלים (שיש בקוגה), ועוד מספר מערכות מידע מתקדמות יותר שיש בקוגה. גם כשמגיעים למחיר אין ליבואנית המקבילה יתרון על דלק מוטורס, כשהקוגה של דלק, על אף שמוצעת עם הנעה כפולה, מתומחרת ב-1,000 שקלים פחות מאשר האסקייפ: 178,000 שקלים לעומת 179,000 שקלים.
 
פורד אקספלורר

פורד אקספלורר הגדול מגיע במפרט טכני דומה לזה של דלק: V6 בנפח 3.5 ליטר, 290 כ"ס והנעה כפולה. איילון משווקת את האקספלורר ב-269,000 שקלים לעומת 280,000 שקלים בדלק וגם מציעה את הרכב עם דלת אחורית חשמלית, שאין בגרסה המקבילה של דלק. אבל מצד שני, הרכב של דלק מוצע ברמת אבזור גבוהה הרבה יותר וכולל את מערכת המי-פורד-טאצ' המתקדמת עם מערך ניווט, מצלמה אחורית, בקרת אקלים, כיוון חשמלי מלא (10 כיוונים) למושב הנהג והנוסע וחימום ואוורור למושבים הקדמיים.

האם האבזור השונה בין הדגמים השונים שמציעות שתי היבואניות מצדיק את הפערים במחיר? על זה יחליט הלקוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.