MG5: מבחן דרכים השקה

המכונית הקומפקטית והחדשה בהיצע של MG עשויה להגיע בשנה הבאה. אז בביקור בסין לא פספסנו ההזדמנות לנהיגה קצרה
אלי שאולי |

MG5

בכניסה לסוכנות MG, בפרבר של שנחאי שאינו נראה מזמין במיוחד, אנחנו רואים את ה-TF – הרודסטר הקטנה והמתקתקה והשריד אחרון למותג הבריטי המקורי. המארחים מסבירים שהמכונית שאני רואה יוצרה בסין. בתוך הסוכנות כבר נמצא הקו החדש של המותג עם ה-3, 5 ו-6 (מעין גרסת חמש דלתות ל-MG550 ששווקה כאן בעבר) שמראה איזה שינוי עבר המותג. והיכן ה-350 המשפחתית שנמכרת בארץ? כאן היא מוצעת תחת המותג רוויי. לעומתה, אחותה בגרסת ה-5 דלתות, מעוטרת במדי MG, כיאה למותג שמתיימר להיות צעיר ואירופאי.
 
 
 
העיצוב
ה-MG5 היא המצטרפת החדשה והמאוד חשובה להיצע הגדל והולך של מותג MG והיא גם נראית כזו. היא החלה את דרכה כמכונית תצוגה לפני כשנתיים בשנחאי ולפני קצת יותר משנה הוצגה הגרסה הסדרתית. העיצוב משקף באופן ברור צעד בכיוון נכון ומודרני יותר ומסמן שהיצרנית הסינית מבצעת התקדמות משמעותית ומורגשת מדגם לדגם. היא נשענת על הפלטפורמה הגלובאלית החדשה של המותג, ובאופן מפורט יותר על בסיס משודרג של ה-350 שאנו כבר מכירים. אבל אין ספק שהיא נראית טוב יותר ועם בסיס גלגלים של 265 ס"מ ואורך של 436 ס"מ הפרופורציות שלה נאות ודינאמיות יותר. מבנה ה-5 דלתות האירופאי בהחלט נראה נעים לעין, וקו שמשת הצד האחורית, שמטפס קלות מעלה בקצה ומכונה "מקל הוקי", בהחלט נראה טוב. החזית משקפת את התרגום הנאה והמושך ביותר לפנים החדשות של MG עם הפנסים המלוכסנים, הגריל העילי הצר והתחתי הרחב. האחוריים קצת פחות מקוריים ומזכירים ערב רב של מכוניות, אבל אין ספק שמבין כל המכוניות של MG ורוויי, ה-5 היא הנאה מכולן.

מבפנים
כניסה לתא הנוסעים מוצאת אותנו עם סביבת נהג יותר מודרנית ואירופאית ממה שראינו ב-3 או ב-350. זה מתבטא בגוונים הכהים והמעודנים בסגנון הגרמני ובעובדה שבמקום דמוי העץ יש חלקים כסופים. זה מתבטא גם בקו הכללי עם פתחי האוורור העיליים שביניהם צג מגע למערכת מולטימדיה מתוחכמת, בבקרת האקלים שמתחתיה וגם במחוונים.
גם האיכות טובה בהרבה, עם פלסטיק רך בחלק העילי. היא עדיין לא ברמה האירופאית-יפנית אבל המרחק מתקצר. מרקם הפלסטיק קצת מוזר לעין אבל מתרגלים ודיפון הדלתות איכותי מב-3. למרות הגה שאינו מתכוון למרחק, ניתן לסגל תנוחת נהיגה נאותה, אבל כיוון המושב מאוד לא נוח. מאחור המרחב טוב בייחוד לרגלים וקצת פחות מרשים לראש.
 
 

בתנועה
ה-MG5 מצוידת במנוע ה-1.5 ליטר המוכר של היצרנית הסינית (109 כ"ס) אבל בקרוב תקבל גם גרסת טורבו חזקה עם 6 הילוכים. בינתיים לתיבה האוטומטית 4 הילוכים. ובערך כמו ב-350 המוכרת לנו גם כאן, לפחות במסלול הקצר שעברנו, הביצועים נראים סבירים אך לא יותר, כאשר התגובה למצערת מעט כהה ואינה מיידית והתיבה מעט איטית. היא לא מציעה, אגב, אפשרות לתפעול ידני. עם זאת בידוד רעשי המנוע טוב מאשר ב-3 בה נהגתי לפני כן והתחושה שלמה יותר ופחות מאומצת.
 
לפחות על הכבישים הסיניים המאוד מאתגרים את מערך המתלים, נראה היה שהמכונית מתקשה להציע נוחות נסיעה טובה. זאת בייחוד על המפגעים הגדולים המאוד אופייניים את כבישי סין. באופן מעניין, הנוחות מלפנים הייתה סבירה, בעוד שמאחור התחושה הייתה נוקשה ביותר ולעיתים אף נחבטת. ההיגוי, גם כאן מרגיש מעורפל מדי למרות משקל עדיף והבלמים אינם נוסחי ביטחון.
 
 
 
 
סיכום
ההיכרות שלנו עם המכונית הייתה בגדר טעימה מוגבלת וקצרה. ובכל זאת נראה של-MG5 יש נתוני פתיחה נאים ושהיא משקפת עוד התקדמות אצל המותג הסיני הן במראה והן בעיצוב הפנים – דברים שבפירוש צריכים לעודד את היבואנית. הקומפקטית הזו עשויה להגיע אלינו בשנה הבאה ועד אז, בדרך לתקינת יורו 5, היא אמורה לעבור מספר שיפורים ולקבל את מנוע הטורבו. נקווה שהסינים יטפלו בנוחות הנסיעה ובהידוק פרטים כמו היגוי ומצערת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.