לאחרונה פורסם כי יתרות המט"ח בבנק ישראל הגיעו לשיא של 73.4 מיליארד דולר. בחודש ינואר לבדו רכש בנק ישראל כ-2.1 מיליארד דולר. חודשים ארוכים שבנק ישראל רוכש מט"ח בסכומים גדולים כדי לבלום במידת מה את התחזקות השקל, לספק תמיכה מסוימת ליצואנים ובעיקר למנוע תנודות חריפות בשוק המט"ח. בכך הוא נמצא בחברה טובה ומכובדת של נגידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם, המתמודדים עם משימות דומות. בנק ישראל אומר שאחת הסיבות המרכזיות לצורך ביתרות מט"ח גבוהות הינה המצב הגיאו-פוליטי המסובך באזורינו. אכן, עדות לכך קיבלנו אך לאחרונה בעקבות אירועי מצריים, שטרם שככו ועלולים אף לחלחל למדינות נוספות. השווקים הבינלאומיים נוהגים להגיב מהר מאד לאירועים גיאו פוליטיים ולראייה ניתן לראות את הפיחות שנרשם במטבע המצרי עם פרוץ המהומות. לא מן הנמנע שגם הפיחות בשקל בימים הראשונים היה קשור ברובו לאירועים האחרונים, אם כי בהקשר זה כמובן אין לשכוח את ההגבלות שהטילו מעט לפני כן משרד האוצר ובנק ישראל על הפעילים בשוק המט"ח. נשאלת השאלה כיצד ינהג בנק ישראל אם יעמוד בפני פיחות מהיר. שאלה זו הופכת חשובה שכן פיחות מעין זה עלול להתרחש, לדוגמא, בעקבות הצעדים המתוכננים על ידי משרד האוצר בתחום ההקלות במדיניות התקציבית. זאת בין השאר עקב החשש שהקלות כאלו לא תתקבלנה בברכה על ידי חברות דירוג האשראי והמשקיעים הזרים. אגב, סוכנות דירוג האשראי Fitch הזדרזה להביע חוסר שביעות רצון עוד טרם הוכרזו הצעדים עצמם. תרחיש אחר בו יהיה פיחות מהיר בשער השקל הינו הידרדרות מהירה בסביבה הביטחונית - מדינית באזורנו, בצל האירועים במצריים ואי הבהירות לגבי המשטר שיכונן שם. אם יתחולל פיחות מהיר בשער השקל, בנק ישראל יוכל לרסנו באופן חד ומהיר, לפחות בשלביו הראשונים, אך לא ברור אם יבחר לעשות זאת. חלופה אחרת בה יוכל לבחור היא בלימה הדרגתית, לשיעורין, על מנת לשמור די "תחמושת " במחסנית . קשה לדעת כיצד יפעל בנק ישראל; ההתלבטות נובעת מכך שניסיון לבלום פיחות באופן חד עלול להיכשל ואז תהיה בכך משום פגיעה אפשרית במוניטין הטוב שרכש הבנק עד כה. מנגד, אם ניסיון הבלימה יעלה בהצלחה, אך אירועים עתידיים יביאו לפיחות נוסף, עלול בנק ישראל להימצא במצב בו אין לו די יתרות לכך. כמו כן, יכול בנק ישראל לתמרן בין מכירת מט"ח לבין העלאת הריבית במשק, חלופה שתהייה סבירה יותר אם קצב האינפלציה יואץ. בבואנו להתמודד עם אתגרי העתיד, המשק הישראלי נחשב משק חזק מאד ואחת הסיבות והראיות לכך היא יתרות המט"ח הגבוהות העומדות לרשות בנק ישראל והמדיניות הכלכלית המשולבת שננקטה כאן. זאת, בנוסף לנתוני סחר החוץ החזקים שהביאה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אולם, המשבר העולמי לא בהכרח יסתיים ובימים אלו טוענים רבים שהוא לובש צורה חדשה - עלייה באינפלציה והתמודדות עם גירעונות גדולים בתקציבי הממשלות. המגבלות הללו עלולות להביא לכך שגם המשק הישראלי יקלע שוב לקשיים. אם כך יקרה, יתרות המט"ח בבנק ישראל תשחקנה תפקיד מרכזי מבחינת ריכוך ההשלכות החיצוניות השליליות על השק. בבוא היום, כשבנק ישראל ייאלץ להתמודד עם פיחות מהיר בשער השקל, יהיה עליו לקבוע מה התמהיל הנכון בין דלדול יתרות המט"ח כדי לבולמו לבין שמירה עליהן כדי למתן משברים עתידיים. בחירה מושכלת של שיקולי טווח קצר וטווח ארוך תהיה חשובה מאוד במקרה זה. הכותב, מוטי זייד, הוא מנהל בנקאות פרטית תאגידים בבנק מזרחי טפחות *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.