מצרים מזניקה את הנפט: חשש לפגיעה במשלוחים וליציבות משטרים באיזור

מצרים מדורגת במקום ה-21 מבחינת הפקת הנפט, אך עם זאת היא שולטת על 2 נתיבים מרכזיים להעברת נפט לעולם המערבי. חשש שגל המהומות יתרחב למדינות נוספות כמו לוב, אלג'יריה ואפילו לערב הסעודית

המשקיעים בעולם שולחים את הזהב והנפט לזינוקים ברקע למהומות האלימות במצרים, שנרשמות זה היום החמישי ברציפות. החששות כי משלוחי הנפט יפגעו וכי היציבות במדינות נוספות באיזור תתערער, מתדלקים את המחירים.

עד כה, במהומות במצרים נהרגו 74 בני אדם ואלפים נפצעו. הנשיא חוסני מובארק הכריז על עוצר, פיטר את הממשלה ואמר כי הוא רגיש לכעס האזרחים, אך למרות זאת ההפגנות נמשכות.

החוזים על מחיר הזהב עלו אמש ב-1.7% לרמה של 1,340.7 דולר לאונקיה בבורסת הניימקס. בתוך כך מחיר הנפט נקבע על 89.34 דולר לחבית, זינוק של כ-4.3% - הזינוק היומי החד ביותר מאז ספטמבר 2009, הן באחוזים ובשווי כספי.

מצרים מפיקה 673 אלף חביות נפט ביום והינה מספר 21 בעולם בדירוג מפיקות הנפט, אך חשוב יותר מכך היא שליטתה של המדינה בשני דרכי אספקת נפט מרכזיים - תעלת סואץ בה עוברים משלוחי הנפט מהמפרץ הפרסי לחצי הכדור המערבי וצינור נפט באורך של כ-350 ק"מ המהווה אלטרנטיבה לתעלה.

לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקני, בתעלת סואץ עברו בשנת 2009 1.8 מיליון חביות נפט ביום, כאשר באמצעות הצינור "סומאד" הועבר נפט בהיקף של כ-1.1 מיליון חביות ביום. נציין כי משמעות סגירת תעלת סואץ עלולה להיות הוספה של כ-10,000 ק"מ לחלק ממשלוחי הנפט.

בנוסף, החששות בעולם הם כי המהומות, שהחלו בהשראת ההפיכה בתוניסיה, יתפשטו למדינות נוספות באיזור כמו לוב ואלג'יריה, שתי חברות בארגון יצואניות הנפט, אופ"ק.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    למגיב 9 אתה שורטיסט עלוב לא יעזור לך חחחחחח (ל"ת)
    הפיסגה 29/01/2011 23:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    גבעות הלפיד דולק ומוכרים נפט לבזן$$$$ (ל"ת)
    יובל 29/01/2011 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ברוכה הבאה, מפולת יקרה, תמיד תתקבלי בברכה (ל"ת)
    ממני 29/01/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חכם 29/01/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    ואם כן אז לא בגלל מצרים.אל תשלו את עצמכם.תראו מחר על מה אני מדבר
  • 8.
    T 29/01/2011 18:40
    הגב לתגובה זו
    גבעות מסחרית
  • 7.
    ישראמקו מחר טסה למעלה (ל"ת)
    ישראמקו 29/01/2011 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רציונליסט 29/01/2011 18:35
    הגב לתגובה זו
    מחר מזנקות אל אל ישראל,יופי.
  • 5.
    חברים להתעורר-גז ונפט אצלינו גלוב מודיעין (ל"ת)
    אבנר 29/01/2011 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי 29/01/2011 18:06
    הגב לתגובה זו
    דיעין הגדולה ביותר
  • 3.
    יוסי 29/01/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
    אין בטחון בהסכמי הגז עם מצרים.ישראמקו הביטחון של המדינה.מחר עליות ממניה.
  • 2.
    יוסי 29/01/2011 16:57
    הגב לתגובה זו
    מה היה עם הגז ממצרים ישרמקו מחר בשמים
  • 1.
    גלוב וגבעות מחר עפות למעלה!!!!! (ל"ת)
    טל 29/01/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי