אופטימים על "לוויתן": בכלל פיננסים מעלים המלצה לכל מניות הקשורות לקידוח
"אנו אופטימיים לקראת תוצאות קידוח לוויתן במיוחד לאחר הביטחון בתגליות שהפגינה ועדת ששינסקי", כך אומרים הבוקר (ד') בבית ההשקעות כלל פיננסים כאשר הם מעלים את ההמלצות לכל המניות הקשורות בסקטור. מנגד, לאור השלכות ההמלצות על "תמר" הם מפחיתים המלצה לישראמקו יהש.
המלצה זו מצטרף לדברים שאמר הבוקר יואב בורגן, ראש המחקר בפועלים סהר, בראיון ל-BizportalTV: "האירוע המכונן בשוק הגז קרוב והדיסקאונטים זועקים".
הנקודות המרכזיות בדו"ח של כלל פיננסים
1. המלצות ועדת ששינסקי ימותנו במגרש הפוליטי - ככל דוח מייעץ מדובר בטיוטה ראשונית שיחולו בה שינויים בדוח הסופי. מניסיון העבר למדים כי הדוח הסופי יגיע לאישור במגרש הפוליטי ושם יקוצץ. לא בכדי הדרג הפוליטי הבכיר עדיין לא הביע תמיכתו בהמלצות ששינסקי. בנוסף, בסופו של תהליך הגיוני כי תהא הכרה בסיכון ביחס לתקופה טרם הקידוח. להערכתנו, נתח הממשלה (GT) בתמר ובלוויתן יעלה לכ-50%. נציין כי אין בכך להביע דעתנו לגבי מסקנות הועדה.
2. הרישיונות הנוספים כמו אופציה שתיכנס לכסף - בתרחיש של הצלחה בלוויתן יהפכו הרישיונות הסמוכים לתמר-לוויתן לבעלי שווי משמעותי. הנהנות המרכזיות תהיינה אבנר ודלק קידוחים.
3. המודל לגז בלוויתן עשוי להתברר כשמרני - לאחר פרסום הסקר הסיסימי 3D בלוויתן בנינו מודל ראשוני דו-שלבי ליצוא הגז בהנזלה. מודל זה השתרש בשוק תוך התמקדות בהנחות המודל ברמת המיקרו. לא נופתע אם בפועל המודל העסקי ישתנה לטובה ביחס למודל הראשוני.
4. הסכם בקרוב עם החברה לישראל - החברה לישראל שתהא לקוח הגז השני בגודלו בארץ צפויה לחתום בקרוב על הסכם לאספקת גז טבעי. נזכיר כי בית הזיקוק חיפה מקבוצת החברה לישראל מצפה לגז החל מסוף השנה. להערכתנו, תמר-ים תטיס יזכו לספק לפחות 60% מהכמות והגז המצרי יספק את היתרה.
"מדובר במניות בסיכון גבוה מאוד", כותב בעבודה ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים וממליץ להגביל את מינון ההשקעה".
זר מעלה המלצה ל"קנייה" למניות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש ונוקב במחירי יעד של 3 ש' ו-16.6 ש' למנייה בהתאמה - אפסייד של 37% ו-33.9%, בהתאמה. מניות רציו יהש גם מקבלות העלאת המלצה לקראת תוצאות הקידוח עם מחיר יעד של 50 אג' - אפסייד של 16.3%. מנגד, מניית ישראמקו יהש מקבלת הורדת המלצה מ"קנייה" ל"תשואת יתר" עם מחיר יעד של 50 אג'.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
