תוצאות מעורבות לאמות: יציבות, ביקושים ותפוסה גבוה, עדיפות להחזקה בגב ים
חברת אמות הציגה ברבעון השלישי רווח נקי בסך 63 מיליון שקל, זאת לעומת 131 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 52% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מנגד, החברה הציגה גידול של 13% בהכנסות משכר דירה ודמי ניהול לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מתוספת שטחים מנכסים חדשים ומקצתו מגידול בהכנסות מנכסים קיימים. ה-NOI ברבעון עמד על 92.3 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ה- FFO עמד על כ-51.4 מיליון שקל, עלייה של כ-36% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך ירידה של כ-1.2% לעומת הרבעון הקודם.
תפוסת נכסי החברה עמדה הרבעון על כ-96.6% לעומת 96.4% בסוף הרבעון הקודם. ברבעון בוצע שיערוך מעלה של כ-48 מיליון שקל שנבע בעיקר מירידה בשיעורי ההיוון במספר נכסים ומגידול בדמי השכירות כתוצאה מעליית המדד.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד רבעוני בסך 12 אגורות למניה שתיערך במהלך דצמבר, מה שמשקף תשואת דיבידנד נוכחית של כ-4.66%.
החברה ביצעה הרבעון שני הסכמי שכירות חדשים, האחד, עם סלקום במתחם פארק שיאים, שם הושכרו מחדש לתקופה של 15 שנה השטחים הנוכחיים + תוספת של כ-4,000 מ"ר בשטחים שיבנו בהמשך בהשקעה מוערכת של כ-32 מיליון שקל. השני עם תאגיד מים אשר יאכלס שטח פנוי של כ-2,700 מ"ר בבית אירופה בת"א בהסכם ל-10 שנים, כאשר ההשקעה במושכר מוערכת בכ-6 מיליון שקל.
מנכ"ל אמות, אבי מוסלר אמר כי: "אנו מסכמים רבעון נוסף של צמיחה כפי שמשתקף בשורת ההכנסות ה-NOI, ה-EBITDA וה-FFO, תוך שמירה על אחוזי תפוסה גבוהים במיוחד של כ-96.6%. מגמת ההתאוששות מהמשבר הכלכלי של המשק בכלל וענף הנדל"ן בפרט שהחלה במחצית השנייה של שנת 2009 המשיכה גם במהלך 2010. רמת הביקושים לשטחי החברה ומחירי השכירויות נמצאים במגמת עלייה בעיקר באזורי הביקוש ונשמרת היציבות בשאר האזורים. לאחרונה גייסנו הון בהיקף של כ-260 מיליון שקל מגופים שונים לרבות מחברת האם, אלוני חץ. בכוונת החברה להודיע לברן על מימוש האופציה לרכישת נס-פן תמורת 210 מיליון שקל.
אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי תוצאותיה של אמות היו מעט מאכזבות ולמטה מתחזיותינו הן ברמת ה-NOI והן ברמת ה-FFO. "החברה עדכנה מטה משמעותית את הרף העליון של טווח תחזית ה-NOI לשנת 2010 ואף הפחיתה את הרף התחתון לרמה של 368-373 מיליון שקל. לאור עליית המדד, השיפור בתפוסות ותחילת ההנבה של מתקנים סולאריים ברבעון השלישי, ציפינו ליותר מכך. ברמת ה-FFO לא חל שינוי לרעה בתחזית ואמצע טווח התחזית נותר ללא שינוי".
עציוני מוסיף כי כצפוי, אמות דיווחה בתוצאותיה על כוונתה לממש את האופציה, שפוקעת היום, לרכישת פעילות חברת נס-פן מידי ברן, תמורת כ-210 מליון שקל. "העסקה צפויה להיות מושלמת עד סוף השנה. כמו כן עדכנה אמות על הקצאה פרטית (מניות ואופציות) שביצעה בתחילת החודש לבנק הבינלאומי בהיקף של כ-33 מיליון שקל".
במגדל מציינים כי התשואה הגלומה במחיר המניה, נכון להבוקר, עומדת על כ-7.8%. "להערכתנו, מרבית התחזיות לשנת 2011 כבר מגולמות בשווי והחברה מתומחרת היום בשווי מלא. לאור פערי התמחור והבדלי סיכון סיכוי, אנו מעדיפים כיום הגדלת החזקה בגב ים לעומת אמות. אנו מסקרים את החברה עם המלצת החזק עם מחיר יעד של 10 שקל למניה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
